בכיתם? ריחמתם על הילדים המסכנים ועל הוריהם? נענעתם את הראש בעצב ומלמלתם "לנו זה לא יקרה"? העבר יוכיח שזה לא מספיק. כבר שנים שהמדינה עוצמת עיניים, שרים מגלגלים אחריות אחד לשני, והורים מתפללים שהם יבחרו באדם הנכון לשמירה על ילדיהם. ובכן, ממעקב צמוד על המתחולל בגילאי לידה עד שלוש במדינה ישראל בחמש השנים האחרונות, הגיע הזמן לבניית תוכנית כוללת, שמכירה בילדים שנולדו כזכאים לחינוך.
בישראל ישנם 600 אלף ילדים מתחת לגיל שלוש – 23 אחוז מהם נמצאים במעונות יום שבאחריות משרד הרווחה. היתר נמצאים במשפחתונים בבתים פרטיים ובמעונות פרטיים. עד היום לא נקבעה אף תקנה לפתיחת מעונות. כל מי שחפצה בלהיות מטפלת, או שסתם חשקה נפשה בהכנסה יציבה, מוזמנת לפתוח משפחתון. אין צורך בתעודת יושר, אין צורך הכשרה מקצועית, אין צורך בקורס עזרה ראשונה, אין צורך בכל מערך פיקוח – כל אחת יכולה להיות מטפלת. כולל, כמובן, מי שכבר הורשעה בעבר בהתעללות.
גם במעונות היום שכן נמצאים תחת פיקוח, המשכורות נמוכות להפליא, אין צורך בלימודים מקדימים, ויש הרבה יותר מדי ילדים באחריות כל מטפלת. מדינות המערב האחרות רחוקות מאוד ממה שקורה אצלנו. אצלן כבר התחילו להבין שדרושה השקעה בחינוך ילדים ממשש מגיל לידה. אבל בישראל, ההורים עדיין צריכים להיות אחראיים על הילדים שלהם עד גיל שלוש. אם יתמזל מזלם, הם יזכו במטפלת טובה. אם לא – כבר ראינו את התוצאות.
ישנה פעילות חקיקתית מסוימת בנושא. בשנה שעברה עבר בכנסת חוק הפיקוח על מעונות של יפעת שאשא ביטון וחברי כנסת אחרים. אבל הוא עובד לאט מדי ועם יותר מדי חורים: הוא יוחל על משפחתונים בהם שבעה ילדים ומעלה, כך שמשפחתונים קטנים יותר שוב יעבדו מתחת לרדאר. כבר מהשנה הזו ימופו רוב המשפחתונים הקיימים ויידרשו לשלושה תנאים: תעודת יושר, הכשרה בהגשת עזרה ראשונה ובדיקה של הבית בו מתקיימת המסגרת. יתר התקנות, הקשורות להכשרה מקצועית ועוד, יוחלו רק בעוד שש שנים. בינתיים, התחום כולו נישאר במשרד הרווחה, שהקשר בינו לבין חינוך ילדים מקרי בהחלט.
הפתרון האמיתי לכל הנושא כרוך בהעברת התחום לאחריות משרד החינוך כפי שהודיעו היום ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך הרב רפי פרץ. את התהליך יש להתחיל כבר בשנה הקרובה, בבניית תוכנית תלת-שנתית למעבר של כל המסגרות לפקוח ובקרה של המשרד שאמון על חינוך ילדינו. בכל אחת מהשנים, שנתון נוסף ייכנס למסגרת הממשלתית, עם גננות שלמדו את התחום ומערכת פיקוח ענפה.
הורים מודאגים שחפצים בשינוי צריכים ללחוץ על שר החינוך הטרי ועל חברי הכנסת האחרים, שלא עושים קרוב למספיק בטיפול בנושא. זה צריך להיות אחד מנושאי הליבה שיטופלו בממשלה הבאה. מדובר בעתיד שלנו, בנושא היקר מכול. לילדים אין דרך לזעוק והם גם לא כוח אלקטורלי, אבל אנחנו כן. בידינו הכוח לשנות.
