אם חוזרים על שקר פעמים רבות, יש סיכוי שהוא ייתפס כאמת. אני מבין שזוהי האסטרטגיה של אויבינו אך איני מבין איך נכנעים לזה גם אוהבינו. ניכר במאמרה של אורלי גולדקלנג בשבוע שעבר שהיא רוצה בטובתה של המכינה בעלי, אך איני יכול להבין כיצד היא נכנעת למצג השווא של אלו שהיא עצמה מזהה שעסוקים במתקפה כוללת על עלי, "שסומנה כיעד המבוצר הראשון בדרך להורדת ראשו של המגזר הדתי לאומי".
אני מבקש לומר אמירה ברורה: במוסדות בני דוד יש שיח קבוע, שמשדר אמון ואהבה לכל חלקי עם ישראל, הוא אינו מתלהם, לא קיצוני, ובוודאי לא מנותק מהחיים ומהעידן המודרני. אם תשאלו איך הקביעה הזו מסתדרת עם המראות ששודרו בטלוויזיה על שיעורים בעלי, אענה באופן ברור.
תחילה, יש לי שאלה נוקבת לכל הקוראים: מי מכם יכול להעיד על עצמו שמעולם לא אמר דברים שהתחרט עליהם, דברים שבסיטואציה שנאמרו היו חריפים מדי, ועל כן חזר בו? ברור לחלוטין שחלק מן האמירות שנאמרו אצלנו (רק חלק, כי רובן הוצאו לגמרי מהקשרן) לא היו צריכות להיאמר. אך בשום אופן אי אפשר לומר שהן מבטאות את רוח עלי, את רוח רבני עלי, ואת השיח הקבוע. מי שבאמת רוצה לבחון את אמיתות דבריי מוזמן להגיע לעלי, לשבת שבוע אחד ולשמוע שיעורים מהבוקר ועד הערב. הוא לא ימצא שם כלום מן האמירות שבתקשורת. באתר האינטרנט שלנו יש אלפי שיעורים שנאמרו בישיבה במשך 15 שנים. מתוכם מצאו חפצי רעתנו, אנשים שהקדישו לכך שעות אינספור, רק מספר קטנטן של אמירות חריגות, וזוהי כשלעצמה הוכחה שאין לא עשן ולא אש הכול שקר גמור.
ושוב, איני טוען שלא נאמרו אמירות שהצטערנו עליהם, אלא שהן כל כך חריגות ויוצאות דופן עד שאין הן מייצגות מאומה. מי שרוצה מוזמן להוריד מהאתר באופן אקראי 100 שיעורים ולהאזין להם. אם לא יימצא בהם מהסגנון החריג הנ"ל, האין זו הוכחה שהודבקה לעלי תווית שקרית בידי שונאינו?
ובאשר לתוכן של המוסד שלנו: עד הקמת מכינת עלי לפני 31 שנה, כל עולם הישיבות חינך רק לתורה, לתורה ולתורה. כתוצאה מכך, בוגרי הישיבות שבכל זאת הלכו לצבא לא ידעו לחבר את התורה לחיים. הרב עמיטל ז"ל הראה לי פעם סקר מקצועי שהזמינו ישיבות ההסדר, שהראה כי כ־50 אחוזים מבוגרי ישיבות בני עקיבא, לא תיכונים ולא מקיפים, שהתגייסו לשירות צבאי מלא, "מורידים כיפה" במהלכו. אלה מהם שהגיעו לקצונה או ליחידות מובחרות הורידו את הכיפה בשיעור של 80 אחוז. הסיבה הייתה שבעולם הישיבות למדו הרבה גמרא, אך לא הכינו את הנוער להתמודד עם השתלבות בעולם החילוני. הסטארטאפ של המכינה בעלי היה לצמצם את לימודי הגמרא ל־50 אחוז מנפח הזמן, ובשאר לעסוק בלימודי מוסר ואמונה, תוך היכרות עם תפיסות העולם החילוניות (גם על ידי מרצים חילוניים) ובניית הדרך האמונית: איך להשתלב בחברה הצבאית הכללית מתוך כבוד ואמון לאחר, אך לשמור על הזהות התורנית האמונית של החייל.
והתוצאה: מתוך יותר מ־4,000 חניכים, ובהם כ־2,000 קצינים וכ־1,500 משרתים ביחידות מובחרות, כ־90 אחוזים מבוגרינו סיימו את השירות הצבאי עם הכיפה על הראש. בשנים הראשונות צעקו עלינו שאנחנו "מסכנים" את הנוער, אך משהתברר שהצלחנו החלו לחקות אותנו להוסיף עוד ועוד מכינות, וחלק מהישיבות החלו להוסיף שיעורי אמונה.
אני מרשה לעצמי לטעון, שגם כיום, אחרי שהרבה מוסדות למדו מאיתנו שצריך להכין את הבחורים כראוי להשתלבות בצבא חילוני, מכינת עלי מובילה במערכת לימודים מקיפה, הכוללת מפגשים עם רעיונות וסקטורים רבים בחברה הישראלית. אחת לשבועיים, במשך בוקר שלם, התלמידים שומעים הרצאות ממיטב המרצים בארץ, לאו דווקא חובשי כיפה, על ההתמודדות הרעיונית בין הזרם השמרני לזרם הליברלי במדינה ובעולם. לדעתי, במגזר שלנו יש מעט מאוד מקומות אחרים, אם בכלל, שנותנים לדור הצעיר משהו דומה בהיקפו ובעמקותו, המכשיר אותם להשתלבות ראויה בצבא, ובמערכות הציבוריות האחרות במדינה, הביטחוניות והאזרחיות.
ואגב, קראנו לזה "מכינה" לא מפני שמגיעים אלינו אנשים שקשה להם ללמוד בישיבה, אלא מפני שמגיעים אלינו אנשים החפצים בהכנה אמיתית לחיים. מי שרוצה להיות תלמיד חכם – שילך לישיבה.
אחרי כל זה, הטענה שאנחנו מנותקים מהעידן המודרני, ושבעלי מלמדים רבנים קיצוניים המנותקים מ"החיים האמיתיים", מנותקת לגמרי ממה שמתרחש אצלנו. האמת הפוכה: דווקא בשל הצורך להתייחס כל הזמן לאקטואלי, ייתכן שפה ושם מישהו שגה ובחום ליבו התבטא שלא כראוי. התבטאויות כאלו אינן אומרות מאומה על השיח הכללי אצלנו.
האם שלושת אלופי המשנה, בוגרי עלי, שקיבלו השבוע תעודת הצטיינות מהנשיא, הגיעו לאן שהגיעו למרות רבני עלי או בזכות מה שלמדו מרבני עלי? האם העובדה שיש כיום מאות קצינים בקבע ובמילואים, מ"פים ומג"דים ואף יותר מזה, וכן רבים במערכות הביטחון האחרות, וגם רבים מאוד בכל המערכות של המגזר הציבורי, אינה סותרת כליל את הטיעון שרבני עלי נכשלו ושהם קיצונים?
אביגדור ליברמן הרשה לעצמו השבוע להשתלח במכינת עלי משום שהיה סבור שרבים בנו יסכימו לדבריו. שמחתי לגלות שהוא טעה והוכרח לסגת מדבריו. עם זה, אני מציע לכולנו להפסיק את הירי בתוך הנגמ"ש. אסור שהפוליטיקה תפריד בינינו. כשהוענק לנו פרס ישראל, היה זה על ידי אנשים שהכירו אותנו היטב. לא השתנינו מאז, לא הפכנו פתאום לחרד"לים – באמת איני יודע מה פירוש המילה ומדוע היא נחשבת אצל אחדים כמילת גנאי. אני מציע לכולנו ללכת בדרכו של אברהם אבינו, ולהצטייד בעין טובה, לפחות מעכשיו, לפני שאנו קוראים בפרשת בלק.
הרב אלי סדן הוא מייסד מכינת עלי והעומד בראשה
