הסטיגמה הישנה על שליחי הסוכנות היהודית מספרת שהם טסים לכמה שנים, ובינתיים חוסכים כסף לדירה בארץ. גם מי שלא מכיר היטב את עולם התפוצות יכול להבין שהמציאות הנוכחית "זוהרת" קצת פחות. שליחים לא באמת יכולים לחסוך הרבה כסף במהלך שליחותם. במקביל, יהודי העולם לא צריכים את השליח כדי להבין מה קורה בישראל. אם פעם השליחים היו פועלים להעלאתם של יהודי העולם במטרה לבנות את מדינת ישראל, היום עם כל האידיאלים, המציאות שונה בתכלית.
כתוצאה מכך, נעשה יותר ויותר קשה לגייס שליחים. כמובן שישנם עדיין תפקידים בעלי זוהר מסוים, שהרי אנשים עומדים בתור כדי לצאת לשירות לאומי בתפוצות או לעשות שנת שירות בעולם לפני שירותם הצבאי. אך ישנם פחות תפקידים "בכירים", ולא תמיד קל לגייס את מי שהגופים המשלחים היו רוצים.
בעבר עבדתי במספר ארגונים שמגייסים שליחים, וזכור לי היטב שהיו לא מעט מועמדים שלא רצינו להוציא לשליחות, אך היינו צריכים להתפשר. הייתי מעדיף שכול שליח או שליחה ידברו את שפת היעד, או שיכירו במעט את המנטליות המקומית. הייתי רוצה שכול שליח יהיה אידיאליסט להוט, שלא רק מחפש "רילוקיישן" לתקופה. אך בפועל, לא כולם ענו לקריטריונים הדרושים.
מי שהבריקו כאן הם אנשי תנועת המזרחי העולמית, שהודיעו בשבוע שעבר כי בני הזוג ואנשי התקשורת סיון רהב-מאיר וידידיה מאיר ייצאו מטעמם לשליחות בת שנה בארה"ב. בני הזוג אולי לא יהיו השליחים הקלאסיים שאנחנו מכירים; הם צפויים בעיקר להרצות ולהעביר שיעורים בישיבה יוניברסיטי וברחבי צפון אמריקה; הם לא יהיו שליחים לקהילה ספציפית, ולא ילמדו בבית ספר יסודי. זו שליחות אחרת, שמלמדת על חשיבה יצירתית שלא ראינו הרבה זמן בעולם התפוצות.
בסופו של דבר, ייתכן שיותר משסיון וידידיה ישפיעו על יהודי ארה"ב, הם ישפיעו על העוקבים אחריהם כאן בישראל, באמצעות תוכנית רדיו שבועית, טורים בכלי תקשורת נחשבים, ונוכחות דיגיטלית יוצאת דופן. ברגע ששלחת דמויות כל כך מוכרות ואהודות – במיוחד בציונות הדתית והעולם החרדי – לחיות שנה בקרב הקהילות היהודיות בארה"ב, התיעוד שלהם יחלחל למקומות הנכונים. במזרחי לא היו יכולים למצוא פרזנטורים טובים יותר, הן עבור יהודי ארה"ב האורתודוקסים והן עבור החברה הדתית בישראל.
הליהוק הגאוני גם עשה שירות לארגון המשלח – תנועת המזרחי העולמית – שלא שמענו עליה יותר מידי בעשרות השנים האחרונות. מדובר בתנועה פוליטית-ציונית דתית, שקמה בשנת 1902 ונמצאת בשנים האחרונות במהלך מתיחת פנים בהובלתו של רב צעיר ודינאמי, הרב דורון פרץ, שעלה מדרום אפריקה. הרב פרץ השאיר את ארגוני האחות שלו הרחק מאחור בזכות המהלך, ופיצח נוסחה שתסייע לו למצב מחדש את הארגון ההיסטורי.
גופים אחרים שעובדים בתחום צריכים לאמץ את אותו מודל: תחשבו שהסוכנות היהודית הייתה שולחת לשליחות את תמר איש-שלום. שנה שלימה שבה היא הייתה מסתובבת ביבשת ומרצה על ישראל של היום, על התקשורת הישראלית ועל המציאות הכה-ייחודית במולדתנו. כמובן שגם בן זוגה נדב איל יצטרף למשימה שכזו, וכך יש לנו שתי אושיות תקשורת ורשת, שיעבירו ארצה את המסרים הכה חשובים לחיזוק יחסים בין ישראל לתפוצות. כמו רהב-מאיר, גם איש-שלום אהודה מאוד, פופולרית, מוערכת ויש לה עוקבים רבים ברשתות החברתיות. גם לה יש המון מה לתרום לשיח. החברה הישראלית תושפע לפחות כמו יהודי ארה"ב משליחותה, אם לא יותר. תשקלו גם את גיא זו-ארץ ויעל בר-זוהר, הם בטח יעשו את העבודה.
ואולי, יש כאן גם נוסחה למודלים חדשים ומרעננים לשליחות: לא רק אנשי חינוך או פעילים חברתיים ישראלים שיוצאים לכמה שנות שליחות בתפוצות, אלא דמויות משלל תחומי החיים שייקחו פסק זמן ויתמקדו בחיבור בין מיליוני יהודי העולם ובין מיליוני יהודי המולדת. אולי זה מה שיסייע לבנות מחדש את עולם השליחים, שמשפיעים גם על החברה הישראלית.
