ארבעה ימים לסיום המשא ומתן הקואליציוני, והקמת ממשלה הופכת להיות תרחיש כמעט בדיוני בתנאים שנוצרו. מאז יום חמישי ולתוך סוף השבוע, לא חלה כל התקדמות במשא ומתן בין הליכוד לשותפות הקואליציוניות אחרי שליברמן הודיע: חוק גיוס מלא או בחירות. ראשי הסיעות שהגיעו לנתניהו בשעת לילה מאוחרת ביום חמישי, קיבלו ממנו הבטחה כי יתקדמו במשא ומתן וישאירו את סוגיית הגיוס לסוף, אך מאז כלום.
היום ייפגש השר יריב לוין וצוותו יחד עם צוות המו"מ של איחוד מפלגות הימין כדי להתקדם בסוגיות הפתירות, מאחר שגם בחזית הזו ממתין להם לפחות משבר אחד גדול בסוגיית תיק המשפטים. ועדיין, עיני כל המערכת הפוליטית נשואות לליברמן. יו"ר ישראל ביתנו מעצב את כללי המשחק מחדש כשהוא, בניגוד לאחרים במגרש, מודיע שהוא הולך עד הסוף על הסוגיה שהפך לעקרונית: גיוס חרדים.
ליברמן למעשה לא יכול להפסיד במצב שנוצר, הוא נמצא על סף איבוד האלקטורט של עולי ברית המועצות מסיבות טבעיות והוא בונה לעצמו אחד חדש, כזה שלא יגרום להיעלמותו בבחירות הבאות בדומה לעתידו של כחלון. הוא ממצב את עצמו כימין חילוני–אידיאולוגי, הולך על כל הקופה ומנצח בכל תרחיש שאליו הוא מוביל. אם הוא מצליח להכניע את החרדים ולדבוק בחוק הגיוס בנוסח של משרד הביטחון כשהוא צועד אל משרד הביטחון, ואם הוא מוביל לבחירות כפוליטיקאי חסר פשרות – הוא מגדיל את האלקטורט שלו בשני מנדטים.
בכל מקרה, איש אינו חוזה שנים ארוכות לממשלה הזו, וליברמן הוכיח פעם אחר פעם שהדבר היחיד שמעניין אותו הוא דעת בוחריו. כאשר שאלו אותו מקורביו אם לא הלך "רחוק מדי", הוא הודיע להם שכאן רק המעז מנצח. כשלא קיבל את מבוקשו הוא לא נכנס לממשלה הקודמת וחזר עם תפקיד שר הביטחון, ובדיוק כך גם הביא לפירוקה לפני חצי שנה וגרר את המדינה לבחירות. המלחמה שלו על חוק הגיוס כבר מוכיחה את עצמה בסקר מנדטים שפרסם אתר החדשות הרוסי "ניוז רו", שבו הובטחו לליברמן לא פחות משבעה מנדטים אם הבחירות היו נערכות היום.
ליברמן גם צופה פני עתיד. "חזק מול חמאס", זו לא הבטחת בחירות שאפשר לממש (הוא למד את זה על בשרו בשנתיים האחרונות) ולכן הוא תוקע יתד במה שנמצא לו בידיים וכשהוא לא תלוי בראש הממשלה. הוא חווה על בשרו את ההשפלה כאשר בכל מסיבת עיתונאים שלו כשר ביטחון עלתה השאלה "ומה עם הנייה" והנה הוא בדרך לאותו משרד עם אותו ראש ממשלה. המעט שהוא יכול לעשות זה לסחוט את לימון הגיוס עד תום לפני שהוא חוזר למלכודת הדבש הזו. והוא בטח לא מתנצל על כך שהוא נהנה לראות בינתיים את נתניהו מזיע.
החרדים מצדם הודיעו ולא בפעם הראשונה כי לא יסכימו להעביר את החוק ללא תיקונים, גם אם לא יידרשו להצביע עבורו פיזית, כמו שליברמן הציע אמש. בתרחיש כזה הם יידרשו לעזוב את הקואליציה על ידי הרבנים ולכן בשלב הזה המשבר הזה נראה חסר פתרון. החרדים רוצים שינויים, ליברמן לא מוכן לשינוי "פסיק" בחוק ועל נתניהו למצוא את נוסחת הקסם שתכניס את שני הצדדים לתוך הממשלה שלו.
בינתיים ראש הממשלה גם מרוויח. השותפות האחרות מנמיכות ציפיות, המשא ומתן איתם מתנהל לאטו ובלי שאף אחד קוצר הישגים משמעותיים. אם נתניהו יצליח למרוח את כולם עד לרגע האחרון הוא לא יידרש לחמישה מיליארד שדורש ליצמן וגם לא לתיק המשפטים שדורש סמוטריץ', ברגע האחרון כולם יתכנסו לחתימה כי איש מהם לא יהיה חתום על בחירות חוזרות, ליברמן יצטרף ובא לציון גואל. לכן יש גם מי שאומרים שהאיומים של ליברמן חצי מתואמים עם נתניהו.
