תושבי הדרום מקיימים השבוע טקסי יום זיכרון לחללי מערכות ישראל, ויפקדו גם את במות יום העצמאות, אבל אין ספק שהמציאות בעזה פוגמת בתחושת העצמאות שלהם כבר יותר משנה. טרור העפיפונים והבלונים, שריפת השדות, טרטורי הלילה על הגדר וירי הרקטות וטילי הנ"ט לא ממש מספקים תחושת ביטחון.
החמיצות של מי שמוכן היה לספוג מטחים של 500 רקטות ביממה בסבב הקודם ויותר מ־700 רקטות בסבב הנוכחי למען ביטחון עתידי, מובנת. דגלי ישראל מתנוססים ברוח על רקע אזעקות צבע אדום, פיצוצי יירוטים ובתים מופגזים. הניגודיות המופגנת הזו שכופים חמאס והג'יהאד האסלאמי על מדינת ישראל חייבת להשתנות.
ארגוני הטרור ובראשם חמאס ייסדו אסטרטגיית תקיפה חדשה בשנה האחרונה. אפשר לזהות אותה בפשטות, ואפילו להעריך מתי יתרגש עלינו הסבב הבא. תפתחו יומן ותשוו בין מדד המתיחות הפנימית ברצועה לתאריכים המקבילים. רק לפני כחודש נראה היה שישראל על סף מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה. שבועיים לפני הבחירות תגבר צה"ל את כוחותיו בגזרת הדרום בכמה חטיבות סדירות, תושבי הדרום נקראו להישאר סמוך למרחבים מוגנים והלימודים בוטלו. ישראל העבירה באמצעות המצרים מסר חריף לחמאס שלפיו היא נכונה לפתוח במבצע רחב היקף שיוביל לאלפי הרוגים.
חמאס ביקש אז, באמצעות ירי רקטה לעבר השרון, לנצל את המומנטום של הבחירות כדי לרשום הישגים, ובראשם שקט מבית לנוכח ההפגנות נגד שלטונו. אחרי 500 רקטות שנורו מהרצועה ביממה, נחתם הסכם סודי מול ישראל שלפיו קטאר תעביר לרצועה 15 מיליון דולרים בכל חודש. בתמורה, חמאס הניח לישראל לקיים את הבחירות בשקט מצד אחד, ומצד שני הפחית את הלחץ הכלכלי בעזה, מה שאפשר לארגון להמשיך להתרכז בפיתוח הצבאי שלו.
הפעם הגביר את הלחץ ברצועה חודש רמדאן, שהחל השבוע. בחודש זה עולות ההוצאות של משפחה מוסלמית ממוצעת בעשרות אחוזים. הצמים במשך שעות היום שוברים את הצום בארוחות ראוותניות, ולכך מתווסף מסע קניות פרוע של נשים וגברים כאחד, שחשים חופש ואפילו חובה לבצע רכישות במהלך החודש, תוך התעלמות מחשבון הבנק.
בנוסף, בחמאס פתחו את היומן וראו שהשבוע ישראל מציינת את אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות, ומיד לאחר מכן את תחרות האירוויזיון בתל־אביב. שוב זיהה הארגון אינטרס ישראלי של שקט – ובהתאם לכך, נקודת לחץ. כאשר נוכח הארגון שכסף לא נכנס לעזה, נתן הוראה לירות. תג המחיר שנקבע הפעם לסיום ההסלמה וחזרה למתווה רגיעה היה 30 מיליון דולר. בנוסף דרשו בחמאס לקדם מיזמים אזרחיים לפיתוח הרצועה, והגדלה נוספת של מרחב הדיג.
הדרך היחידה להחזיר את ההרתעה מול ארגוני הטרור היא מדיניות החיסולים. בכירי חמאס והג'יהאד האסלאמי צריכים לחשוב על המחבוא הבא ולחשוש מכל זמזום שהם שומעים, במקום לחשוב על התזמון הנכון לפתוח בסבב לחימה נוסף ועל תג המחיר לסיומו.
אבל מדינת ישראל עושה הכול כדי לחסל את האפקטיביות של מדיניות החיסולים. בסבב הנוכחי, לראשונה מאז צוק איתן, חודשה אמנם מדיניות החיסולים, חאמד אחמד עבד חודרי, בעל חברה לחלפנות כספים שהיה גורם מרכזי בהעברת הכספים מאיראן לארגוני הטרור, חוסל במכוניתו אחרי מעקב מודיעיני. ההישג פומפם בתקשורת בליווי סרטונים, אבל חודרי הוא רק איש שטח. בכירים של חמאס והג'יהאד האסלאמי היו בדיונים בקהיר או שהו במבנים תת־קרקעיים בעזה, ומפקדים זוטרים יותר, שאולי נכחו בבתיהם, זכו לקריאת השכמה מצד ישראל בדמות "הקש בגג".
ברמאללה מפהקים
סבב הלחימה האחרון ייצר שידורים מתגלגלים ואולפנים פתוחים כמיטב המסורת הישראלית. גם ערוצי החדשות הלווייניים בערבית כמו אל־ג'זירה, אל־ערביה ואל־מיאדין עקבו אחר המתרחש, אבל ברובם ריצדו אייטמים אחרים. המבצעים שדיברו עליהם היו אלו שבחנויות ובאתרי הבילוי לקראת חודש הרמדאן. בין הפרסומות שודרו ללא הפסקה קדימונים לסדרות החדשות שזוכות להשקה בחודש המקודש למוסלמים.
בעוד שבישראל שמרו את הצופים עם אצבע על הדופק בשאלה אם הולכים להסכם רגיעה או למבצע נרחב יותר, בטלוויזיה הפלסטינית הרשמית המשדרת מרמאללה היו עסוקים באייטמים עתירי חשיבות כמו מפעל ביצים שהצליח לשפר את איכות המוצר שלו, או ריאיון עם בעל כרמים בשומרון שמוחה על פשעי המתנחלים.
הניתוק בין רצועת עזה לאיו"ש מתבטא לא רק בתקשורת אלא גם ברחוב, ומחריף בגלל הרמדאן. תושבי שכם ורמאללה לא ממש התעסקו בהבנות עם חמאס, בהסכם רגיעה או בהרחבת מרחב הדיג. זה פשוט לא מעניין אותם.
גם בכירי הרשות צפו במתרחש בעזה מרחוק, והסתפקו בגינויים של יציאה ידי חובה. יש להניח שאבו־מאזן, החתום על דרדור הכלכלה ברצועה באמצעות סנקציות כלכליות, נהנה מהפעילות הצבאית הישראלית. כל התכתשות בין ישראל לחמאס מבורכת מבחינתו. הוא אף מקווה לעימות שיוביל לסיום שלטון חמאס, והעברה מחודשת של השליטה בעזה לידי הרשות.
במלחמת ההתשה שחמאס כופה על ישראל צופה מן הסתם גם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, שמרבה לשבח את חמאס בנאומיו מתחת לאדמה. נסראללה משקיע רבות בלמידת האויב הישראלי. הוא מקפיד לעקוב אחר תופעות חברתיות ופוליטיות בישראל, ולבטח לומד את התנהלותה מול חמאס והג'יהאד האסלאמי, ומפיק מסקנות לקראת היום שבו יקבל מהאיראנים פקודה להצטרף למערכה.
מדינת ישראל צריכה לשדר ביום עצמאותה עוצמה מול האויבים מסביב. אמנם אנחנו מארחים את האירוויזיון בתל־אביב השנה, אבל אסור לשכוח שבמזרח התיכון, החזק שורד. 
