דובר מפלגת 'זהות' הפך השבוע למוקד פניות לעיתונאים תוהים ומשתאים. חודשים ארוכים שבהם היה בצד המחזר, זה שמטלפן ולא נענה ושהודעותיו לעיתונות נקברות אי־שם בנבכי הוואטסאפ, הגיעו אל סופם כאשר ארבעה סקרי מנדטים שפורסמו בזה אחר זה הבטיחו למפלגה החדשה בין ארבעה לחמישה (ואפילו שבעה!) מנדטים. דריכת כוכבה של זהות ניבטה גם ממדפי חנויות הספרים, שם הפך ספרו של המייסד משה פייגלין, המשמש כמצע המפלגה, לרב־מכר.
המפלגה המתנגדת לכפייה דתית ודוגלת בלגליזציה של קנאביס ובשוק חופשי, לצד תמיכה בהחלת ריבונות ביו"ש, עשויה להפוך להפתעת הבחירות או לכאב הראש של הימין. תלוי איך מסתכלים על זה.
קהל המצביעים של המפלגה מורכב בעיקר מצעירים: חילונים ודתיים, מהשמאל ומהימין, עולי בריה"מ ומי שמכונים סטלנים (לאחר ש'עלה ירוק' נסוגה מהתמודדות). מיש־מש רעיוני שסוחף אחריו, כך נראה, את סף הקולות הנדרש כדי לעבור את אחוז החסימה. גם במרצ מרגישים שזהות מכרסמת להם בנתח הדק ממילא, ולצדה נפגעת גם ישראל ביתנו, שבסקרים האחרונים לא עוברת את אחוז החסימה. אך נראה כי את הנזק הגדול ביותר סופגת מפלגת הימין החדש של בנט ושקד.
בין מנדט וחצי לשניים עברו במרוצת השבועות האחרונים מהבטחת הבחירות הקודמת (בנט), להבטחת הבחירות החדשה שטרם הכזיבה (פייגלין). נדידת הקולות הביאה את הימין החדש באופן מפתיע אל סף אחוז החסימה עם חמישה מנדטים בלבד, לאחר שהיא החלה את המסע עם מספר דו־ספרתי של מנדטים. בשלב הזה המפלגה שהותירו מאחור, הבית היהודי, עוקפת אותם לעבר האזור הבטוח של 6־7 מנדטים.
את מצוקתם של בנט ושקד אפשר היה לזהות בשבוע שעבר בהודעות הטקסט שנשלחו למצביעים הפוטנציאליים, שבהן הסבירו למה רק לא פייגלין. "הוא מאיים על נתניהו שימליץ על גנץ", התריעה הודעה אחת, ואילו אחרת הפנתה לסרטון שבו אחד ממועמדי המפלגה מתבטא נגד ברית מילה. בשבוע החולף נצפה השר בנט בערוץ 20, מחזר אחרי המצביעים הבורחים. מפלגת הימין החדש לקחה הימור בבחירות האלה, הימור שנראה מבטיח למדי בתחילת הדרך, אך כעת עלול להתרסק לנוכח נסיקתה של זהות.
הפתעת הבחירות המסתמנת מסכנת את גוש הימין הרעוע ממילא, נוכח ריבוי המפלגות שמתמודדות בו בבחירות 2019. ליברמן לא עובר את אחוז החסימה בסקרים פנימיים של כולנו ובסקרים בכלל, ואילו כחלון לא עובר את אחוז החסימה בסקרי הימין החדש. שתי מפלגות, ואולי גם הימין החדש, נאבקות על מקומן בכנסת הבאה ועלולות להוריד לטמיון מאות אלפי קולות ימניים.
מלבד פגיעתו במפלגות המובהקות של גוש הימין, פייגלין הצהיר: "אני לא בכיס של נתניהו". כלומר, הוא לא מתחייב להמליץ עליו להרכבת הממשלה, אלא אם ייענה לתנאים שתציב זהות. אם נתניהו לא יַראה יכולות גמישות מופלאות מול מי שזה מכבר נבעט מהליכוד, הוא עלול לראות את הח"כים שלו ממליצים על גנץ ומחזקים את גוש השמאל.
לא ברור מה סוד קסמו של פייגלין על הדור הצעיר, המהווה גרעין מבטיח של בוחרים בבחירות הללו; אולי ההבטחות הנחרצות על לגליזציה, אולי כי הוא טרם טעה ואכזב. יש כבר מי שמשווים את זהות למפלגת הגמלאים מבחירות 2006, שהפתיעה עם זכייה בשבעה מנדטים. בשבוע שעבר הפיצה המפלגה סרטון סאטירי שבו היא מציגה את ה"חסימופוביה" – החשש מהצבעה למפלגות שאולי לא יעברו את אחוז החסימה. אפשר לומר שהבעיה הזו נפתרה. בשבועות הקרובים נדע אם זהות תצליח לשמר את המגמה, כאשר המפלגות בימין יסתערו לעברה.
