שיר השבוע: רַחֲמִים לְרֶגַע

כֵּן: עַל צַוָּארוֹ שֶׁל גַּבַּאי וְצַוְּארֵי נָשִׁים לִבְנִי בְּהֶחְלֵט הָיִיתָה רֵיחַיִם. כְּשֶׁהֵסִיר אוֹתָם, אֶת פֶּגֶר מִפְלַגְתּוֹ הִנְשִׁים – תְּנוּ לַמְשֻׁחְרָר לִשְׁתּוֹת לְחַיִּים

עַד שֶׁהִיא אָמְרָה שֶׁזֶּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא אִשָּׁה,
עַד שֶׁהִיא רָמְזָה לָנוּ שֶׁגַּבַּאי מִיזוֹגִינִי,
עוֹד אֶפְשָׁר הָיָה, בְּחֶסֶד נֶפֶשׁ רְגִישָׁה,
לְרַחֵם עַל קָרְבָּנִית הַזּוּבּוּר וְהַגִּימִיק.

אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הָיָה עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ,
אַף שֶׁהֻחְזְרָה לָהּ נְטִישָׁה עַל נְטִישָׁה,
הִצְטָעַרְתָּ עַל לַבְנוּת פָּנִים כְּדָם שָׁפוּךְ.
עַד שֶׁהִיא אָמְרָה שֶׁזֶּה מִפְּנֵי שֶׁהִיא אִשָּׁה.

כִּי הִתְחַלְתָּ אָז לִשְׁאֹל אִם לִבְנִי שֶׁל עָבָר,
שֶׁעָשְׂתָה תָּמִיד לָאֲחֵרִים אוֹתוֹ דָּבָר,
שֶׁדָּרְכָה עַל אֲחֵרִים גְּבַרְבַר אַחַר גְּבַרְבַר,
שֶׁפָּנִים הִלְבִּינָה מִקָּרַחַת עַד צַוָּאר,
עָשְׂתָה לָהֶם אֶת כָּל הַנָּ"לִים
וְיוֹתֵר דְּבָרִים
מִפְּנֵי שֶׁהִיא, נַגִּיד, מִיזְאַנְדְרִית
וְהָהֵם גְּבָרִים;

אוֹ שֶׁמָּא הִיא מַאֲמִינָה
שֶׁמַּגִּיעוֹת לָהּ הֲנָחוֹת
כִּי לְדִידָהּ בִּגְלַל מִינָהּ
הִיא מְסֻגֶּלֶת לְפָחוֹת;
שֶׁכְּמוֹ בִּמְשׂוּכוֹת בְּצַהַ"ל בִּבְסִיסֵי אִמּוּן
עוֹמְדִים לִרְשׁוּת רַק חַ"כִּיּוֹת כִּסְאוֹת הֶתֵּר תִּחְמוּן.
זֶה הַמֶּסֶר לְנָשִׁים אֲשֶׁר רָצוֹת לַכְּנֶסֶת?
שֶׁהֵן שָׁם בַּחֲסוּת הַחֶסֶד?

כֵּן: עַל צַוָּארוֹ שֶׁל גַּבַּאי וְצַוְּארֵי נָשִׁים
לִבְנִי בְּהֶחְלֵט הָיִיתָה רֵיחַיִם.
כְּשֶׁהֵסִיר אוֹתָם, אֶת פֶּגֶר מִפְלַגְתּוֹ הִנְשִׁים –
תְּנוּ לַמְשֻׁחְרָר לִשְׁתּוֹת לְחַיִּים.

צֶוֶת חַצֶּבֶת

לֹא נָעִים לִי לִשְׁפֹּךְ קִיתוֹן מַיִם קָרִים
גַּם, יִתָּכֵן, עַל רָאשֵׁי מַכָּרִים,
אַךְ צָרִיךְ לַעֲטוֹת מַסֵּכַת נְשִׁימָה,
לְהָסִיר הַכְּפָפוֹת, וְלִצְרֹחַ –
שֶׁמָּה,

מָה קָפַץ עֲלֵיכֶם כִּצְפַרְדֵּעַ שֶׁל חֹשֶׁךְ?
מָה פָּשַׁט בְּרֹאשְׁכֶם, אֵיזֶה כֶּתֶם שֶׁל רוֹרְשַׁךְ?
מָה חֲשַׁבְתֶּם, כִּבְשֵׁן כֶּלֶב רַע נְשׁוּכִים,
כְּשֶׁהֵפַצְתֶּם, שׁוֹטִים, עָרֹב, דֶּבֶר וּשְׁחִין?

אֵיךְ בְּלִילָה מְגֹחֶכֶת חַסְרַת הוֹכָחָה
שֶׁרָקְחוּ חַרְטֻמִּים, עַם נָבָל לֹא חָכָם,
בְּלַעְתֶּם בְּלַהַט, וְאֶל הַגַּנִּים
יְצָאתֶם לִקְטֹף טַף וְלֹא־מֻגָּנִים?

לִצְרֹחַ צָרִיךְ. לֹא כִּי נוֹחַ לִצְעֹק;
כִּי טִפְּשׁוּת אָנוֹכִית כָּאן קָצְרָה תּוֹצָאוֹת.
לִצְרֹחַ אֶת זֶה עַד קֵץ כּוֹחַ הַסֵּבֶל:
אֵיךְ הֶחֱיֵיתֶם אֶת שֵד הַחַצֶּבֶת?

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.