כמו בבחירות 2015, גם במערכה הנוכחית מונחת אישיותו של מנהיג מפלגת השלטון היוצאת בראש ערימת הנושאים של מערכת הבחירות. יריביו מתנהלים כשוורי זירה פצועים מול יריעת בד אדומה. עיניהם יוקדות שנאה, פיהם פולט נהמות חרון, ידיהם מטפטפות ארס. הם כבר לא קוראים לו "ראש הממשלה" אלא "החשוד מבלפור". לטענתם הבעיה אינה ימניותו אלא טוהר מידותיו, אך זו טענה כוזבת. נתניהו, עם כל בעיות אופיו, מכעיס אותם בעיקר בגלל ערכי הימין שהוא מסמל. למרות נאום בר־אילן ושני הסכמיו עם ערפאת הוא נתפס בעיניהם כמי שעומד כמכשול בדרך להקמת מדינה פלסטינית, ובמידה רבה של צדק. בתקופת ממשלתו היוצאת נרשמה תנופת בנייה בהתנחלויות (כן, תנופת בנייה), ותוכנית חלוקת הארץ ספגה מכה איומה. האופוזיציה מבצעת בו לינץ' מילולי מתמשך בתקווה שהבוחר הימני ישתכנע שמדובר בראש מאפיה, יסלק אותו מהזירה ויאפשר לה להחיות את התוכנית ברגע האחרון. היא מייצרת ויכוח מלאכותי – "כן ביבי, לא ביבי" – רק כדי לטשטש את העניין האמיתי שיעמוד על הפרק ב־9 באפריל: "כן פלסטין, לא פלסטין".
עוד בטרם נדמו הדי צליליו של גונג הקדמת הבחירות נפתח מסע לחצים שמאלני כבד על היועץ אביחי מנדלבליט לפרסם בהקדם האפשרי, ואפילו בהקדם הבלתי אפשרי, את טיוטת כתב אישום נגד נתניהו. אישי ציבור ואושיות תקשורת שהרשיעו את ראש הממשלה עוד בשלב ה'בדיקות' לפני שנתיים וחצי, ומבחינתם מזמן היה צריך לדלג היישר לשלב הטיעונים לעונש, זועמים שהיועץ עדיין מעז להתלבט. הם משתוקקים להוציא לאור את אשמת נתניהו לפני 9 באפריל, כדי לגזור ממנה קופון פוליטי. מי יודע, אולי היא תגרום למצביעי ימין מתנדנדים לערוק למרכז ולחולל פה מהפך.
האם אותם מצביעים אינם מודעים היום דיים למצבו הפלילי של נתניהו? הם כבר מודעים למדי. האם החלטה רשמית של מנדלבליט אכן תשפוך אור נגוהות על אפלת תיקי נתניהו? קרוב לוודאי שלא תשפוך. אחרי שהמשטרה פרסמה את המלצותיה הנחרצות בתיק, ואחרי שפרקליט המדינה יישר איתה קו, הכרעת היועץ לא תרחיב באופן מובהק את אופקי הידע של הבוחרים בחקירות נתניהו. לכל היותר הם יקבלו אישור מנדלבליטי לממצאי המשטרה והפרקליט. גם לאחר פרסום טיוטת כתב אישום איש לא יידע איזה כתב אישום יוגש בסופו של דבר, מפני שרק למחרת פרסום הטיוטה יוכלו פרקליטי נתניהו לעיין בחומרי החקירה ולשטוח את השגותיהם עליה. עד כה טרם ניתנה להם הזדמנות כזאת. המשפט הציבורי בפרשה התנהל במעמד צד אחד בלבד. רק לאחר שגם הצד השני יורשה להצטרף להליך הוא יהפוך למשפט תקני, דו־צדדי. אבל אם מנדלבליט ייעתר ללחצים הדורסניים משמאל ויפרסם את הטיוטה בהקדם, הפרקליטים לא יספיקו לערער עליה לפני פתיחת הקלפיות ותמונת המצב של התיק תהיה מעוותת. היא עלולה לגרום להטיה בלתי הפיכה של תוצאות הבחירות. קשה להאמין שמנדלבליט ייתן לכך יד. הוא חיכה כל־כך הרבה זמן עם ההכרעות בתיקי נתניהו, שיחכה כבר עד אחרי הבחירות.
המאמר המלא מתפרסם במוסף יומן של מקור ראשון
