הסקרים האחרונים וגם אלה שיבואו יתמקדו בעיקר באדם אחד, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. הסקר האחרון של חברת החדשות מעניק לו 16 מנדטים, בהחלט הישג נאה בעבור מי שטרם פצה את פיו באיזה נושא שהוא. העניין הוא שגנץ, עם כל הדרמה, לא משנה הרבה ולא שובר את אי השוויון בין הגושים שקיים היום. את הסערה הוא מחולל רק בתוך גוש המרכז־שמאל, שמשם הוא גונב את רוב המנדטים למפלגתו החדשה, שאין לה עדיין שם.
וכך, גנץ מטריד אולי את נתניהו אבל הרבה יותר את אבי גבאי, יו"ר מפלגת העבודה. גבאי והעבודה מקבלים בסקרים 10 מנדטים אם גנץ מתמודד. גבאי, איש פיקח, מבין שהסקרים הללו מעודדים את גנץ להצטרף למרוץ, ועכשיו יתחיל בין השניים קרב קשה על הנהגת המחנה הציוני. גנץ יצטייר כמושיע והחברים הטובים בעבודה ידרבנו את גבאי לפרוש. הלחץ ילך ויגבר. השאלה היא מי ימצמץ כאן ראשון, גבאי או גנץ. זה לא יהיה גבאי.
וזה לא יהיה קל. חמישה חברי כנסת (כבל, רוזנטל, נחמיאס־ורבין, יוסי יונה ונחמן שי) מנהלים מול גבאי קרב גלוי, ותובעים ממנו לוותר על השריונים. אני שומע שגם יצחק (בוז'י) הרצוג הנצחי מחמם את האווירה נגד גבאי. זה לא מצב אידיאלי בעבור מועמד לראשות הממשלה, שמתמודד עכשיו על מעמדו בשלוש חזיתות (נתניהו, גנץ, העבודה).
גבאי מקווה להיפרע בפריימריז מכל המתנגדים שלו. אחרי שתיבחר הרשימה, הוא ינסה לאזן אותה באמצעות השריונים מבחוץ, כדי שלא יצא לבחירות עם מפלגה צפונבונית בלבד. נדמה לי שחברת הכנסת לאה פדידה תזכה אצלו לאפליה מתקנת, והוא ינסה לגייס אנשים כמוה לרשימה.
