זוכרים את בג"ץ אופיר אקוניס? למי ששכח, נגד שר המדע הוגשה עתירה לאחר שסירב לחתום על מינויה של פרופסורית שקראה לסירוב פקודה, כחברה בוועדה ישראלית־גרמנית. היועמ"ש לא רק סירב לייצג אותו, אלא אף סירב לאפשר לו לשכור ייצוג פרטי. השופטים שטיין, מינץ והנדל הפתיעו והרשו לאקוניס להגיש תצהיר כתוב.
אקוניס פתח את תצהירו במשפט שהרתיח את היועצים המשפטיים: "תצהירי זה מייצג את עמדתי האמיתית, הנכונה והיחידה, כאשר התגובה אשר הוגשה, לכאורה מטעם המדינה לעתירה, איננה מקובלת עליי לחלוטין". מחלקת הבג"צים הגישה תגובה נזעמת, שבה נזפה בשופטים על כך שנתנו לאקוניס לייצג את עצמו שלא באמצעות היועמ"ש.
כך כתב ראש המחלקה, ענר הלמן: "היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה מכבדים כמובן את החלטת בית המשפט הנכבד ליתן לשר אפשרות לומר דברו במהלך הדיון ולהגיש תצהיר נפרד. אולם הם מוצאים לנכון להתייחס לנושא זה במפורט, כדי להבהיר את עמדתם לפיה לא היה ואין מקום ליתן לשר ייצוג נפרד בפני בית המשפט הנכבד".
אלא שהלמן חשש שהשופטים לא יתייחסו לטרוניותיו, ויאשרו את הייצוג העצמאי בפסק דין תקדימי. לכן ביצע מהלך לולייני שבו ביקש לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה: "אכן, גם בית המשפט הנכבד לא הורה ליתן לשר המדע 'ייצוג נפרד', ולפיכך נראה שאין צורך להידרש לנושא זה במסגרת פסק הדין. אולם בהתחשב בדברים שנכתבו בתצהיר השר, ובהתחשב בשיח שהתנהל בעת הדיון הקודם, מצאנו לנכון לצורך שלמות התמונה להביא את הדברים שיפורטו".
בתמצית: היועמ"ש מתעקש על זכותו לכפות את עמדתו על השרים המיוצגים על ידו. הוא נשען על אמרות־אגב של שופטים משני העשורים האחרונים, הנשענות על ציטוט שגוי מדו"ח ועדת אגרנט שהמליצה על סמכויות היועץ המשפטי לממשלה. אלא שמי שקבע סופית שהממשלה כפופה ליועמ"ש היה אהרן ברק, וזו לא הייתה פרשנות אלא המצאה שיפוטית טהורה. ועדת אגרנט עצמה כתבה במפורש שהממשלה רשאית לסטות מעמדת היועמ"ש: "אם כי אין כל הוראה מפורשת בחוק בעניין הנדון, הרי מחייב הסדר הטוב במדינה, כי בדרך כלל תתייחס הממשלה לחוות הדעת המשפטית של מי שממלא את התפקיד של 'היועץ המשפטי לממשלה', ואשר יש לו ההכשרה של שופט בית המשפט העליון, כאל חוות דעת המשקפת את החוק הקיים. עם זאת רשאית הממשלה, תוך צאתה מן ההנחה האמורה, להחליט כיצד עליה לפעול במקרה המסוים לפי שיקול דעתה שלה".
הוויכוח על שאלת הבלעדיות בייצוג הממשלה ניטש כבר שנים. הוא עלה בעבר על רקע התפטרות נציבת הביקורת על הפרקליטות השופטת בדימוס הילה גרסטל, שהיועמ"ש דחה את בקשתה לייצוג נפרד בעתירה של פרקליטים נגד סמכותה להעביר עליהם ביקורת. הנושא עלה גם כאשר היועמ"ש הקודם יהודה וינשטיין סירב לאפשר לרבנות להשמיע את עמדתה בעתירה בעניין חוק איסור הונאה בכשרות. גם שם, אגב, אפשרו השופטים לרבנות להגיש את עמדתה בניגוד לדעת הפרקליטות. בעתירה בעניין פתיחת המרכולים בשבת, מנדלבליט אפשר לשר אריה דרעי להגיש תצהיר כתוב לשופטים, אך רק כנספח צדדי לתשובה שהגיש בשמו ולפיה יש לבטל את החלטתו. עוד עלה הנושא בבג"ץ חוק ההסדרה שנדון בימים אלו, שבו אִפשר היועמ"ש לממשלה לשכור ייצוג פרטי, אך התייצב בעצמו נגד עמדת הממשלה.
פורום קהלת ביקש להצטרף להליך במעמד 'ידיד בית המשפט'. בבקשה נכתב כי "הגישה אותה הציגה הפרקליטות איננה מעוגנת בחוק או בהלכה שיפוטית, מנוגדת לעקרונות משפט, דמוקרטיה וצדק טבעי, ואיננה מקובלת באף מדינה דמוקרטית. הניסיון להשתיק את הממשלה בפני בית המשפט פוגע בזכות להליך הוגן של השרים ושל הציבור שבחר בהם. בעוד הזכות להישמע בפני בית המשפט נשמרת בצדק לאחרון העבריינים, היועץ מבקש למנוע אותה דווקא מנבחרי הציבור, ובכך הוא פוגע הן בדמוקרטיה והן במשילות".
הפלא ופלא: בקשת הפורום נדחתה בזריזות על ידי ראש ההרכב. במקביל, נענה בית המשפט לבקשת דחייה של העותרת, והדיון כולו נקבע מחדש לעוד כמה שבועות להרכב שונה. את השופט מינץ יחליף השופט קרא, ואנו נמשיך לעקוב.
