מכבי ת"א אלופה אחרי ניצחון על רמה"ש
לאחר ניצחון על עירוני רמה"ש, מכבי ת"א זכתה באופן רשמי באליפות. אז נכון, הרבה זמן לא ראינו אליפות שהיא כ"כ חד צדדית, ובאופן תיאורטי האליפות הזאת כבר מזמן סומנה בצבע צהוב, אבל אי אפשר להתעלם ממספר סימני דרך שיכולים ללמד על הדרך הנכונה שהובילה את מכבי לקחת את התואר הנכסף.
סימן הדרך המשמעותי הראשון של הצהובים התחיל כבר בקיץ, עם הבאת יורדי קרויף כמנג'ר, אוסקר גרסיה כמאמן וצוות מקצועי שביקש להנחיל שיטה ודרך שיהיו ברורים לכל שחקן ושחקן. נכון, יכול להיות שללא הכסף של מיץ' גולדהאר כל זאת לא היה מתאפשר, אבל עדיין - החגיגה הצהובה שהחלה הערב (ותימשך לאורך כל הקיץ), היתה ראויה.
כבר בהתחלה היתה הרגשה שמשהו אחר קורה. השקט במחנה האימונים, ההדלפות שפסקו כמעט לחלוטין והניצחון על מכבי חיפה במחזור הראשון ולאחריו שלושה ניצחונות רצופים, גרמו לאוהדים להבין, שאולי, הפעם, משהו יתנהל אחרת.
כל אוהד צהוב סימן את המחזור התשיעי ביומן. הדרבי הראשון של העונה הגיע, ואיתו גם מפח הנפש הגדול. האדומים ניצחו ואותתו שההגמוניה בעיר נשארת שלהם (לפחות בינתיים). גם ההפסד הנוסף לבני יהודה התחיל להעלות את ההשערה שמכבי בדרך לעוד עונה שבה לוקחים אליפות בקיץ ומאבדים אותה כבר בחורף התחילו לעלות.
אבל גרסיה וקרויף הרגיעו את המערכת והבינו שהם צריכים שינוי קטן שייתן תוספת גדולה. בחודש ינואר הגיעה נקודת תפנית נוספת במסע, בעיקר בזכות הכסף. פה, הכסף הווה גורם משמעותי ובעלות של כ-3.5 מיליון שקלים הקבוצה הביאה את הקשר המוכשר ערן זהבי ולאחר מכן גם את ראדה פריצה.
השניים התאימו לקבוצה כמו כפפה ליד. פריצה שחרר את הניצרה של עטר, הגיבור הטראגי של הדרבי הראשון של העונה (החמצת פנדל וכרטיס אדום), התחיל לפרוח. מאותו רגע, החוד של מכבי היה בלתי ניתן לעצירה, למרות הדחה מאכזבת מהגביע ע"י בית"ר ירושלים.
שני ציוני הדרך הבאים באליפות של מכבי היו בדמות הורד שני קופים מהגב. אחרי שנים לא מעטות שבהם הקהל האדום ראה את היריבה המושבעת מתחילה לרעוד למשמע המילה דרבי, המחזור ה-22 הביא איתו מהפך. הקבוצה של גולדהאר עלתה לכר הדשא, פירקה את האדומים ללא תנאי וגרמה לפיטוריו של יוסי אבוקסיס עם 0:4, שמהדהד עד היום.
אם למישהו עוד היה ספק לאחר הדרבי ההוא לגבי הדהירה של הצהובים לעבר התואר, הגיע המחזור ה-23 והמפגש מול בני יהודה, מחריבת אליפויות ידועה ויריבה עקשנית בפני עצמה.
בדקה ה-90 עוד נראה היה שלמכבי חיפה יהיה סיכוי להדביק את הקבוצה שממוקמת במקום הראשון כאשר עוז ראלי קבע 1:2 לזהובים. אבל הקבוצה של אוסקר גרסיה לא אמרה את המילה האחרונה. פריצה השווה כעבור דקה ומושיקו לוגסי, עם טיל משוגע לחיבורים החזיר את הנקודות לאלופה.
בפלייאוף העליון המשיכו הצהובים לבלוט ולפתוח פער מרשים ממכבי חיפה, שנזכרה להתעורר באמצע העונה, כולל לאחר עוד ניצחון בדרבי, 0:2 על הפועל ת"א. אחרי 10 שנים האליפות חוזרת למועדון המעוטר ביותר בכדורגל הישראלי בפעם ה-20 (חמש לפני קום המדינה). מברוק.
מחזור 1 (27.8.2012)
מכבי חיפה (ב) 1-2
מחזור 2 (3.9.2012)
מכבי נתניה (ח) 0-1
מחזור 3 (15.9.2012)
הפועל חיפה (ח) 1-3
מחזור 4 (24.9.2012)
עירוני קרית שמונה (ב) 0-4
מחזור 5 (1.10.2012)
הפועל ב"ש (ח) 3-1
מחזור 6 (6.10.2012)
מ.ס. אשדוד (ב) 1-2
מחזור 7 (20.10.2012)
הפועל עכו (ב) 0-2
מחזור 8 (3.11.2012)
הפועל ר"ג (ב) 1-3
מחזור 9 (11.11.2012)
הפועל ת"א (ח) 1-0
מחזור 10 (17.11.2012)
בני יהודה (ב) 1-0
מחזור 11 (24.11.2012)
הפועל רמה"ש (ח) 3-4
מחזור 12 (1.12.2012)
בני סכנין (ב) 0-4
מחזור 13 (10.12.2012)
מחזור 14 (17.12.2012)
מכבי חיפה (ח) 1-0
מחזור 15 (22.12.2012)
מכבי נתניה (ב) 1-2
מחזור 16 (30.12.2012)
הפועל חיפה (ב) 2-6
מחזור 17 (7.1.2013)
עירוני קרית שמונה (ח) 0-0
מחזור 18 (14.1.2013)
הפועל ב"ש (ב) 0-5
מחזור 19 (19.1.2013)
מ.ס. אשדוד (ח) 1-0
מחזור 20 (26.1.2013)
הפועל עכו (ב) 0-4
מחזור 21 (2.2.2013)
הפועל ר"ג (ח) 0-1
מחזור 22 (11.2.2013)
הפועל ת"א (ב) 0-4
מחזור 23 (18.2.2013)
בני יהודה (ח) 2-3
מחזור 24 (23.2.2013)
הפועל רמה"ש (ב) 0-1
מחזור 25 (2.3.2013)
בני סכנין (ח) 0-3
מחזור 26 (10.3.2013)
בית"ר ירושלים (ב) 0-5
מחזור 27 (16.3.2013)
הפועל רמה"ש (ב) 0-1
מחזור 28 (30.3.2013)
מכבי חיפה (ב) 0-0
מחזור 29 (3.4.2013)
עירוני קרית שמונה (ח) 1-3
מחזור 30 (6.4.2013)
הפועל ת"א (ב) 0-2
מחזור 31 (13.4.2013)
בני יהודה (ח) 2-2
מחזור 32 (22.4.2013)
הפועל רמה"ש (ח) 0-2
נא להמתין לטעינת התגובות