
זו האג'נדה של עטר, וגם הראיון שהעניק אתמול לכל כלי התקשורת בנפרד, לא ישנה את הגישה. "אני חושב שלא התראיינתי שנתיים ואחרי הראיון הזה, אשתוק לפחות עד סוף העונה", אמר מיד בהתחלה. "לפני חודשיים ניגש אליי קרויף ואמר לי שאני חייב להתחיל להתראיין. הוא אמר שאנשים רוצים להכיר אותי. אז אמרתי לו שזה לא הזמן המתאים כי אני לא רוצה שדברים יפגעו בי. סיכמנו שכאשר אגיע ל-20 שערים אתראיין. אז מיד אחרי הדרבי הוא ניגש אליי ואמר: 'לא מעניין אותי הניצחון, מחר יש לך ראיון'. אז הנה אני פה".
-ואם תשבור את שיא הכיבושים לעונה של נסים אלמליח - 30 שערים?
"בעזרת השם שנהיה בריאים, אבל אני לא מאמין ששוב אדבר. אני לא אוהב לדבר, אלא לעשות. מה יש לדבר כל שבוע? 'היה משחק טוב, כבשת, לא כבשת, למה לא כבשת'".
חשבו שזה בגלל שיש לך בטן מלאה על התקשורת?
"ברור. אני לא אוהב אתכם כל כך. עשיתם לי עוול. גם בסיפור ההוא מבני יהודה וגם בהמשך. באו אליי פעם הביתה לעשות כתבה גדולה והבטיחו שהיא תהיה חיובית ותוציא אותי טוב, ושאחריה אוכל ללכת הכי בנוח שיש. ואז אני פותח ורואה כותרת שמתייחסת לגניבת התיקים. הכותרת היתה משהו בסגנון של: 'התיקים של עטר'. אתה מבטיח לי כותרת מפרגנת ועושה לי כותרת של שודד? הייתי צעיר והכנסתי את העיתונאי הביתה. הוא התחנן לעשות כתבה אז למה ככה? איבדתי אמון באותו רגע בכל העיתונאים, וזה בכלל לא משנה אם יש ביניכם גם הגונים".
-למה לא לקבל את זה שיש כל מיני עיתונאים ושלפעמים גם צריך לחיות עם משהו שלילי שעשית?
"אני לא יכול לקבל את זה. אני גדלתי במקום שאני לא יכול לרכל ולדבר על אנשים רע. אני לא מכיר מה זה לפגוע. אתם בעבודה שלכם פוגעים בהרבה אנשים. אתם הרי יודעים שיש לנו משפחות שנפגעות ממה שאתם רושמים. אני יודע שבקטע הזה אני חריג. אולי זה ישתנה בהמשך".
עטר סוחב על הגב את הפרשה ההיא מ-2006, כשהיה מעורב ביחד עם חברים בשוד של תיקים. במגרשי הכדורגל לא נותנים לו לשכוח. בכל מקום שואגים האוהדים היריבים: "אלירן שודד זקנות", במטרה לפגוע. "זה התחיל בדיוק אחרי שסיימתי את עבודות השירות וחזרתי להתאמן בבוגרים", נזכר עטר. "לקח לניצן שירזי מספר שבועות להלביש אותי. זה היה בהתחלה בקטנה. עמדו 50 איש ולפעמים גם אחד וצעקו לי: 'יא שודד'. הייתי מתעצבן, נפגע. אמרתי למשה דמאיו בחדר שלו: 'משה, מה יהיה? זה רע ופוגע בי מאוד. מה אעשה? אני מרגיש עם זה חרא'. הוא אמר לי: 'אלירן, אין מה לעשות. זה משהו שילווה אותך לכל החיים'".
-מה היית נותן כדי להחזיר את הגלגל לאחור?
"שום דבר. מה שצריך לקרות, קורה וזה משהו שכנראה היה צריך לקרות לי. הייתי במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. אני לא רוצה להיכנס מעבר לזה יותר".
-התגברת על קריאות האוהדים נגדך?
"זה כבר לא מפריע לי שהקהלים היריבים שרים את השיר, אבל מפריע לי שאני משחק בנבחרת ואוהדים שאני כביכול מייצג אותם שרים ומקללים אותי על הרקע הזה. קוראים לי:'שודד זקנות' במשחק נבחרת, זה הגיוני? איך אפשר לעשות את זה לשחקן שמשחק בשבילכם?".
-אוהדי מכבי מחזירים העונה לקהלים האחרים ב"אלירן זיין אתכם".
"אשקר אם אגיד שאני לא נהנה מזה".
בעונה שעברה אלירן עטר כיכב בעיקר בידיעות שטענו כי ברק יצחקי, הוא ואחרים יצרו חדר הלבשה מפולג בקרית שלום. עכשיו, כשהצהובים מצליחים, החבר שעבר בהשאלה לאנורתוזיס חסר לו מאוד. "אני כל הזמן חושב עליו", מספר עטר. "אם הוא היה פה זה היה יכול להיות יותר טוב. הרגע ששמעתי שהוא לא במכבי היה רגע מאוד קשה. בדיוק התארגנתי לטיסה לברלין עם חברתי עדי, והוא התקשר לספר לי שהוא שוחרר. לא האמנתי לו. הייתי בטוח שהוא עובד עליי. עשר דקות אני רב איתו ואז הוא נשבע באמא שלו. הייתי גמור, מרוסק. שלושה ימים בברלין לא נהניתי, אמרתי לעדי שבטוח יחזירו אותו. לא חשבתי שזה יהיה ככה. שנינו לא צפינו את זה".
-הוא צלצל וביקש ממך לא לעשות בלאגן ולא להילחם את המלחמה שלו?
"השיחות שלי ושל ברק נשארות בינינו למעט מה שסיפרתי קודם. ברק חבר אמיתי ולי אין יותר מדי חברים מהכדורגל. החברים הכי קרובים שלי הם כפיר אדרי, אסי בלדוט, משה ביטון, ערן לוי וכל שחקני מכבי ת"א".
צדק מי שטען שהחיבור בינך ובין ברק לא עושה טוב למכבי. עכשיו שניכם פורחים.
"אני לא נכנס לשיקולים של מכבי. בטוח ברק יכול לתרום הרבה למכבי והוא עוד יתרום. הבעיה בעונה שעברה לא היתה החיבור, אלא שאנשים מסביבנו לא נתנו לנו להוציא מעצמנו את המיטב ולא התעסקנו יותר מדי בכדורגל".
-זה היה אתה וברק נגד מוטי איוניר וגדי כרמלי.
"לא אדבר על מוטי וגדי. אני מכבד אותם מאוד".
-אתה מתאים לשחק באירופה?
"אני מרגיש מוכן לצאת, אבל לא מתעסק בזה כי הראש שלי רק בהצלחה במכבי. לא אצא לכל ליגה. החלום שלי לשחק בספרד. השבוע ראיתי ברצלונה נגד חטאפה. מדהים. רק לאחרונה התחלתי לראות אותם, לאורך השנים כמעט שלא ראיתי כדורגל בטלוויזיה. אני גם רואה קצת את בית"ר בגלל ערן לוי. אני לא יושב לראות כי אני מפחד להתאכזב מתיקו אפס משעמם".
-אתה לא רואה קלאסיקו?
"נשבע לך שלא. אני מעדיף ללכת לסרט, לאכול במסעדה, לשחק סנוקר. עכשיו יש לי חבר בשם אורי שמשגע אותי לראות את החגיגה האירופית. רק שערים. הערוצים האלה לא מוזמנים אצלי, אלא אם חברה שלי לא יכולה לבוא לראות אותי והיא מבקשת לפתוח במיוחד".
לעומת הכימיה עם יצחקי, האיש הקרוב ביותר לעטר העונה הוא דווקא להיפך הגמור ממנו, שרן ייני. "הוא סתם טיפוס מאוס", צוחק מלך שערי ליגת העל. "לא סתם, הוא חבר טוב ואיש טוב. פיו ולבו שווים. לפעמים הוא יותר מדי טוב, ואני מלמד אותו איפה להיות רע והוא מלמד אותי איפה אני צריך להיות יותר רגוע. אנחנו משלימים אחד את השני. אנחנו הטוב והרע".
-אומרים שאתה מאוד מחובר לדת.
"מאוד. יש לי גם את הרב אברהם ישראל איתו אני לומד שיעורי גמרא ושיעורי מוסר כבר שנים ואת הרב משה פרזיס שהוא חבר קרוב שלי. עם שניהם אני מתייעץ על הכל. הם מורידים אותי לקרקע. יש להם חלק גדול בתהליך שעברתי. השנה אני יכול לומר שהתבגרתי, לעבור לגור עם החברה עזר לי להשתנות. זה צעד לא קטן לפיטר פן".
-מה היה בתקרית במועדון עם ברק לוי?
"זה נופח לגמרי. ברגע שראינו שזה מתחמם לקחנו את הרגליים ועזבנו. אנשים מנסים להוציא אותי משלוותי בכוונה, אבל היום כבר לא מצליחים. איך שאני רואה משהו שיכול לסבך אותי, אני לוקח את הרגליים ונעלם".
-אוסקר וקרויף לא נשפכים עליך.
"זה בא ממקום טוב ולכן אני אוהב אותם. אני מאמין בהם. לא קל לקנות את האמון שלי, אבל הם הצליחו בזמן קצר. הם רוצים שאשאר צנוע ויש להם חלק גדול בהצלחה שלי העונה".
-איך העונה הזו תסתיים?
"בחודש מאי".