נאתכו: מה קורה יוסי? בניון: הכל טוב חבר. מה איתך? נאתכו: אני בסדר. אתה חסר פה אח שלי. שבוע הבא אני בלונדון. תבוא למשחק אם יוצא לך. בניון: תודה, חבר. אנסה לבוא למשחק. בהצלחה, ותתקשר כשאתה באנגליה.
עזבו שטויות, דברו דוגרי. יוסי בניון צילום: דני מרון
יוסי, ביברס, תודה לשניכם, אבל שיחה כזו תעשו ב.sms- אותנו זה פחות מעניין, וכן, הטוויטר הוא בשבילנו - חיבור בין השחקן לאוהד - מקום שבו הטאלנט יכול לחרוג מהגבולות המפחידים של "איסור הראיונות" המגוחך, ולדבר דוגרי. יש מילה כזו.
ברק יצחקי, אל תקח צעד אחורה ותיעלם. קח צעד קדימה, תעלה את הפרופיל. זו לא התקשורת, זו בסך הכל ציפור, שם אי אפשר לערוך אותך ואין לך ממה לפחד. שמים את זה באתר? לוקחים את זה לעיתון? אז מה? אלו דברים שאתה אמרת, וזה תמיד עדיף על מקורבים. עוף, גוזל.
עוקבים בדאגה: מצבו (העגום) של הטוויטר בידי כדורגלני ישראל
יעשו ממה שאמרתם כותרת? הלוואי בשבילכם. פרסום רע, אתם יודעים, אין באמת דבר כזה. אמרו עליכם משהו לא נכון? תגיבו. זו בדיוק הבמה לצייץ. את כריסטיאנו רונאלדו קוראים כל יום יותר מ4.5- מיליון אנשים. כמה אתכם? יש לזה סיבה. איך אמרו בובות חכמות - "אתם מייבשים ת'צופים." תצחקו, תצחיקו, תבדרו, תהנו. תנו עוד סיבה לדבר עליכם.
דוויין ולברון מחליפים בדיחות
כל יום, רון ארטסט-מטה-וורלד-פיס-או-איך-שעכשיו-קוראים לו מעיף מאות ציוצי שטות ביום, סרחיו ראמוס מגלה את יוסיין בולט הבא וג'ק ווילשייר מחבר שירי שנאה לטוטנהאם. יודעים מה? כולם אוהבים את זה. את האוהדים לא מעניין מתי נחתתם במלטה וכמה שלום יש בשבת, הם רוצים לדעת מה אתם חושבים על ה"פרו אבולושן" החדש (סחתיין, רפאלוב) ומה אתם שרים במקלחת.
אפילו שאקיל פרש עם ציוץ. תתחברו.
נא להמתין לטעינת התגובות
