הפכים משלימים? הפסיכולוגית עונה
איזה קשר זוגי יצליח לשרוד? איזה שוני בין בני זוג מעמיס על החיים ואיזה מוסיף להם? הפסיכולוגית של מגזין 'נשים' עונה
אך לא נראה כי בנקודה זו ניתן לסכם את הדיון. שאלתך מביעה דאגה כנה לאחיך ביחס לקשר זוגי אשר צריך להחזיק מעמד במים הסוערים של החיים. כאן ראוי להעלות את השאלה האם קיים שוני בין בני זוג, המהווה שוני שהוא "אחד יותר מדי". שוני אשר יעמיס הרבה מדי על החיים המשותפים ויהפוך אותם למייסרים? הדוגמאות רבות כל כך וכל אחת מאיתנו יכולה לחשוב עם עצמה מה מהווה עבורה את אותו השוני שאיתו כבר לא יכולה הייתה לחיות.
האחת תאמר שהקו האדום הוא שמירת שבת, השנייה תצביע על יחס לכסף ודברים חומריים ואילו השלישית תדבר על שותף אינטלקטואלי ברמתה. הדברים האלה מאוד אישיים ולא נראה כי מה שמהווה עבורך קו אדום חייב להיות אותו קו עבור אחיך.
איך יודעים? למעשה, לא ממש יודעים. חתונה היא הימור מסוים בכל מקרה. הרי לא חסרים זוגות אשר חשו כי הם ממש "נפשות תאומות" ובסוף סיימו את דרכם המשותפת על מדרגות הרבנות . לכן, טוב שהוא מכיר אותה כבר תקופה, מעולה שהוא מביא אותה אל בני משפחתו וכך חווה אותה במגוון מצבים ומעגלים. ככל שהוא ימשיך בדרך הזו הוא יוכל לברר עם עצמו אם הוא מצליח לבנות איתה קשר משמעותי ותקשורת בונה למרות כל השוני שביניהם.
אני משערת שאחיך התקשר ביום למחרת לשאול מה דעתך. זוהי בוודאי שאלה לגיטימית לשאול אותו איך הוא מסתדר עם ההבדלים ביניהם, אך לא לשפוט ולומר עד כמה בעינייך זה מסוכן. מטרת השיחה צריכה לעודד אותו לברר עם עצמו כמה סובלנות פנימית יש בו כדי לקבל את השוני הזה לאורך זמן. הטפה כהטפה אינה מועילה בשום מקרה, אך בוודאי שלא במקרה שלך. שהרי, מה שמפריע לך לא מפריע לו.
***
טור הייעוץ של נחמה אבינר-קירשנבאום מתפרסם במגזין 'נשים'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם