יצירת אמנות קטנה: על תכשיטים של מעצבי על
לנוון, פראדה, מיו מיו, מארק ג'ייקובס, ברברי ומארני מחזיקים כולם גם בקו תכשיטים נחשק במקביל לקולקציות האופנה. הם אומנם עולים הרבה יותר ממשקפי שמש ממותגים, נניח, אבל גם בעוד חמש שנים הטבעת של גוצ'י תשאר רלוונטית
שרשרת של לנוון AP
בצעד ראשוני שיגרה פראדה למסלול דוגמניות עטויות שרשרות פלסטיק, ענקי חרוזים וכמובן סיכות דש מקש ארוג. ההיסטריה לא איחרה לבוא וטשטשה לגמרי את עניין התמחור הגבוה של תכשיטים אלה ביחס לחומרי הגלם שמהם הם עשויים - פלסטיק, קש, חבל ומעט שאריות עור. גם הדיון הזעיר ב"ניו יורק טיימס" - שהתפתח באשר לסיכת הדש וקבע כי עלות הייצור שלה, כולל המשכורת לפועל האריגה, שווה למאית ממחיר התכשיט - התאייד עוד לפני שהחלו משווקים חיקויים דומים למדי מייד אין צ'יינה.
עולם האופנה ראה כי טוב, ובייבי מסחרי חדש נולד. מסתבר שבעלות נמוכה יחסית ניתן להגדיל את מחזור המכירות באופן משמעותי, שהרי לא ייתכן כי פריט ממותג בעל נוכחות יעלה פחות מ-300 דולר נניח, ותהא עלות ייצורו אשר תהא (יש גם קמפיינים ענקיים ב"ווג" לממן). מאז הפכו תכשיטי האופנה של מעצבי העל למרכיב משמעותי באוספים, שמקבל כמעט את אותה תשומת לב של איט בגס כאלה או אחרים. כמובן, גם הלקוחות איבדו את התמימות, והיצע התכשיטים הנ"ל השתכלל למדי וכולל שימוש בבדי יוקרה, עורות, עץ, אבני סברובסקי ואבני חן. העלויות אינן נמוכות כמו פעם אומנם, אבל היה זה אך סביר שייעשה כאן איזשהו צדק.
כיום תכשיטים של מעצבי על מתרכזים בשני קצוות קונספטואליים. ישנם בתי אופנה שמציעים ליין תכשיטים אוונגרדי שמתכתב עם שפת העיצוב של הקולקציה, וכמו באוסף הבגדים - השמים הם הגבול. בצד השני של הסקאלה ישנו הסגנון המסחרי יותר, שמזוהה עם סימני ההיכר הקבועים של כל מותג ואינו משתנה באופן משמעותי מעונה לעונה, ע"ע גוצ'י, ברברי ודיור. לרוב הוא מעוצב כך שיתאים למגוון פריטי לבוש, הוא לעולם אינו מאפיל על הבגד, ומקור הרכישה של התכשיט לא יישאר בגדר תעלומה. למעשה מדובר בסוג של תחרות לתכשיטים של ענקי הקלאסיקה - קרטייה, טיפאני, ואן קליף, בולגרי וכיוצא באלה. בתי אופנה רבים מחזיקים תכשיטים משני הסוגים, ואף שזה לא נאמר בגלוי, לא מעט מתכשיטים אלו מעוצבים ומיוצרים על ידי ספקים נפרדים, בדיוק כמו הבשמים ומשקפי השמש.
עגילים של פראדה
AP
האירופאים שולטים
בשנים האחרונות הפך בית לנוון בניצוחו של אלבר אלבז לבית האופנה הכי מזוהה עם אוסף תכשיטים מרהיבים. קטיפה, משי, שיפון, מתכות, חוליות בסגנון גורמט, אבני קריסטל בצבעים וגדלים שונים ומגוון עשיר של אבני חן הם אבני הבניין של אלבז, כאשר הוא שוקד על ענק צוואר או צמיד יד.
עגילים של מארני AFP
בית אופנה נוסף שמתחזק אוסף תכשיטי אופנה נחשק הוא מארני האיטלקי. בניצוחה של קונסואלו קסטליוני הפך המותג לשם דבר בתחום האביזרים והתכשיטים. קסטליוני נתנה דוגמה קטנה לצפוי לבוא בחסות סדרה מצומצמת של שרשרות בעלות מוטיבים
שבטיים עם טאץ' מודרני בקולקציית סתיו 2003. באוסף העוקב כבר היה ברור שמדובר במגמה מבורכת. מאז ועד היום מאופיין קו התכשיטים של הלייבל בייחודיות ובאי מסחריות, והוא נטול לוגואים וסימני זיהוי ממותגים. הוא כולל בעיקר שרשרות וצמידים משופעים באלמנטים גיאומטריים אמורפיים, המשלבים מגוון חומרים אינסופי הכולל עץ, פלסטיק, אבנים ובדים, וגם פה ניכרת עבודת יד מעודנת ותחושת וואן פיס.
מיוצ'ה פראדה ממשיכה את המסורת בשני בתי האופנה שלה, מיו מיו ופראדה, ומזגזגת בין שני המינים, הקלאסי והמודרני. דהיינו, סדרה קבועה שכוללת צמידי עור בשילוב מחברי מתכת בחריטת לוגו בגדלים וצבעים שונים, לצד שרשרות אבנים וקריסטלים במראה אופנתי יותר.
שרשרת של לנוון
רויטרס
דווקא מכיוונם של מעצבי העל האמריקאים הצעירים לא נרשמת מעורבות בתחום למרות היותם מוקד עניין מרכזי ורותח בסצינת האופנה. שמות כמו אלכסנדר וואנג, דרק לאם, פרואנזה סקולר ופיליפ לים השיקו כבר תיקים, נעליים, משקפי שמש ואביזרים אך נמנעו מלעצב תכשיטים. ככל הנראה הם נרתעים מהעומס שיכול להיווצר במראה מתוכשט, שגם מנוגד לשפת העיצוב שלהם, המאופיינת במראה נקי, מינימליסטי וקז'ואלי בהתאם לאג'נדת העיצוב השלטת בזירת האופנה הניו יורקית.
עגילים של מארני EPA
מנגד עומד כמובן בגאון מארק ג'ייקובס, שמדבר אמריקאית במבטא אירופאי, וזה קרוב לוודאי סוד ההצלחה שלו. ג'ייקובס לא מוותר על שני הז'אנרים, ומציע שרשרות עם טבעות בחריטת לוגו עבור המותגים שלו לצד עגילי גדילים דומיננטיים לבית לואי ויטון. את הביקוש לתכשיטים של מעצבי על הוא תיעל למפעל משגשג בין היתר בזכות חנות המזכרות שלו בווסט וילג' במנהטן, שמתהדרת במרכולת זולה ונגישה ולפיכך בתורים ארוכים מול מפתנה.
יחד עם זאת, כל עוד לא תהיה נהירה המונית של מעצבי על לתחום, ניתן יהיה להמשיך ליהנות מהסיטואציה הנוכחית לפיה לתכשיטים ממותגים אין תאריך תפוגה, שכן להבדיל מתיקים, נעליים ופריטי לבוש הם נחרתים פחות בתודעה, ולכן ניתן להשתמש בהם שוב ושוב בלי שמישהו יבחין שהם מעונות קודמות. זו כשלעצמה סיבה מספיק טובה שמצדיקה את ההשקעה שברכישה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם