תורת היחסים: זה מה שזה, פרק 7
איך זה יכול להיות שאני כבר בן 48 ועוד אף פעם לא היתה לי מערכת יחסים, לא עם גבר ולא עם אישה? גיל אלון אוזר אומץ עבור השאלות הקשות ביותר

להקדמה
*
גיל: בזמן האחרון אני מרגיש לא שמח.
יוֹ: זה כי אתה לא באמת ממלא את עצמך.
גיל: הו, זה קשה לשמוע. כל חיי אני עושה רק מה שאני אוהב.
יוֹ: נכון, אתה ממלא את עצמך, אבל לא באמת ממלא את עצמך.
גיל: מה זאת אומרת?
יוֹ: משהו בך לא מעריך מספיק את מה שאתה עושה. משהו
גיל: מה זה המשהו הזה???
יוֹ: האויֵב שלי. תזכור טוב! המשהו הזה הוא האויֵב שלי.
*
גיל: עכשיו, מיד כשהתיישבתי למדיטציה, התחלתי לצחוק בלי סיבה. לָמה?
יוֹ: הצחוק הוא מעֵין מכניזם שמוציא החוצה את האמת.
גיל: איזו אמת?
יוֹ: האמת הפנימית!
*
גיל: יש עוד נושאים שאני רוצה לשאול אותך עליהם, אבל עדיין אין לי אומץ.
יוֹ: אני יודע. אמרתי לך בימים האחרונים, בקשר לנושאים האלה, שזה עוד לא הזמן לדון בהם. לא שאני עוד לא מוכן אלא שאתה עוד צריך זמן להתבשל עם האומץ. אז אל תלחץ. זה יבוא. או שלא.
*

*
(לשיחה הבאה אני מנסה להתנגד, לא לכתוב אותה, ובסוף נכנע)
גיל: אני רוצה לשאול אותך על נושאים שמפחיד אותי לשאול עליהם, ובכל זאת זה בא. איך זה יכול להיות שלפני כמה דקות לא הייתי מוכן לדבר על זה ועכשיו פתאום כן?
יוֹ: לזמן אין כל משמעות.
גיל: טוב, אז אני רוצה לשאול על מערכות יחסים.
יוֹ: בבקשה.
גיל: איך זה יכול להיות שאני כבר בן 48 ועוד אף פעם לא היתה לי מערכת יחסים, לא עם גבר ולא עם אישה. אפילו לא היתה מערכת יחסים רעה שתתפקד כטראומה ותִּמְנע מערכות יחסים אחרות. פשוט לא היתה לי שום מערכת יחסים.
יוֹ: תפסיק כבר!
גיל: מה?
יוֹ: תפסיק לשאול מוּשָׂגים מהחֶברָה הסובבת אותך.
ג.: למה אתה מתכוון?
יוֹ: מערכת יחסים שְׁמַערכת יחסים. מה שאתם קוראים לו מערכת יחסים זה קשקוש. עכשיו תקשיב טוב! אתה כל הזמן במערכת יחסים. מעולם לא הפסקתָ להיות במערכת יחסים. עם כל אחד, עם כולם ועם כל דבר. מערכת יחסים לא יכולה להיפַּסק כי היא אף פעם לא התחילה. מערכת יחסים קיימת כל הזמן. היא גם אף פעם לא התחילה כי היא אף פעם לא מסתיימת.
עכשיו ספציפית אליךָ. יש לך כל כך הרבה אהבה לתת, שאתה פשוט לא יכול, פשוט לא יכול לתעֵל את זה רק לאדם אחד. אם תעשה את זה, זה יהיה מלאכותי ושני הצדדים יסבלו. אתה חייב! אתה שומע אותי? חייב להמשיך לתת אהבה לאנשים, להרבה אנשים, כל הזמן, ובמקביל. שמעת אותי?
זאת הסיבה לכאבי החזה שלך שפעם סבלת מהם הרבה ועכשיו, תודה לאל, הרבה פחות. יש שם כל כך הרבה אהבה לתת שזה נראה כאילו שזה יתפוצץ. אז תזרוק את המושג שיש לך ולחֶברָה על מערכת יחסים קיבינימט.
(אני משליך את הדפים על הרצפה ומתחיל לבכות)
*
(גם השיחה הזאת מתחילה בהתנגדות ובניסיון לא לכתוב אותה)
יוֹ: מי אתה חושב הציל אותך בַּפְּעמים שכמעט מַתת? אני!
גיל: הו, זה מסוכן לכתוב דבר כזה.
יוֹ: לָמה?
גיל: אתה רוצה להגיד לי שלכל אחד יש מלאך ששומר עליו?
יוֹ: איזה קשקוש!
גיל: אז זה נוגד את מה שאתה אומר.
יוֹ: זה לא נוגד. כל אחד הוא המלאך של עצמו.
גיל: אז זה כן נוגד. איך זה יתכן, אם כך, שאתה הצלת אותי?
יוֹ: כשאני אומר 'אני' – אני מתכוון לכל מה שיֵש, שזה בעצם כלום. המילה 'אני' בעברית. אם אתה משנה את סדר האותיות אתה מקבל 'אין'. אתה חושב שזה סתם? אז אני אומר לך שזה לא סתם.
גיל: אז עכשיו אני לגמרי מבולבל. היו פעמים בחיים שלי שניצלתי בשנייה האחרונה. אז הייתָ שם כדי להציל אותי או לא?
יוֹ: כן ולא.
גיל: אוי, די כבר, תדבר ברור.
יוֹ: אי אפשר לדבר יותר ברור מזה. בכל מעשה שאתה עושה אתה גם יוצר, או יותר נכון מארגן את כל התוצאות האפשריות. וכל התוצאות האפשריות האלה הן אני. כלומר אתה. לכן כשאתה ניצל אתה מציל את עצמך, וכשאתה לא ניצל אתה הורג את עצמך.
גיל: וואו! זה כמו פצצה.
יוֹ: כן, פצצה זו דרך מהירה להרוג את עצמך.
*
יוֹ: יום יבוא ושוב אהיה שָׁקט כמו שהייתי פעם, אבל עכשיו אני צריך לדבר, והרבה, ואתה תצטרך לכתוב את זה. אז דיברנו על אהבה. אני רוצה להגיד לך שזה כל מה שיֵש. אבל אתם חופשיים להעמיד פנים שאין אהבה. אתם הרסתם את האהבה, קברתם אותה, השמדתם אותה.
גיל: אבל זה בדיוק מה שאני אומר בשנים האחרונות.
יוֹ: מה אתה מתפלא שיש לנו את אותן דעות? אני הגעתי כשאתה מוכן, אחרת לא הייתי יכול לבוא.
גיל: כן, אבל אני מצפה גם שתחדש לי משהו.
יוֹ: שוב ציפיות?
גיל: סליחה.
יוֹ: ובכן, האהבה טמונה עמוק בתוך המהות של כל דבר. של כל דבר. שים לב: לא רק של כל אחד, אלא של כל דבר. ולכן – כוח המשיכה הוא אהבה, כוח הרצון הוא אהבה, כוח הבריאה הוא אהבה, כוח השלום הוא אהבה, כוח התגמול הוא אהבה, כוח הצדקה הוא אהבה.
גיל: עכשיו מה?
יוֹ: עכשיו שב בשקט ותחשוב על מה שאמרתי.
ג.: אבל אמרו את זה הרבה לפניך.
יוֹ: אני לא פה בשביל לחדֵש, אני פה בשביל לארגן דברים. אז שב בשקט ותחשוב על מה שאמרתי. מספיק להיום.