תרבות נגד: אזאדין אלאיה ממשיך למרוד בתעשיית האופנה
המעצב הוותיק אזאדין אלאיה ידוע בתור אדם דעתן ועקשן שלא נכנע לחוקים. עכשיו הוא יוצא נגד אנה ווינטור, מלכלך על קרל לגרפלד ומסרב להחליף את ג'ון גליאנו

אזדין אלאיה, ממעצבי הקוטור הידועים והמשפיעים בעולם, ידוע בכנות בלתי מתפשרת ובגישה שאינה נכנעת לכללים, אך נדמה שבחודש האחרון חצה אלאיה לא מעט קווים שמעטים המעצבים שהיו מעזים להתקרב אליהם. בתחילת החודש פורסם כי סרב להצעה היוקרתית לתפוס את מקומו של ג'ון גליאנו בבית "דיור", ובהמשך יצא בפומבי נגד עורכת ווג אנה ווינטור, שידועה כמי שיכולה לרומם ולמוטט מעצבים ובתי אופנה, ובנוסף, לא חסך במילים קשות גם נגד חברה הקרוב קרל לגרפלד מ"שאנל".
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של סגנון
בראיון למגזין וירג'ין אמר בחריפות אלאיה בן ה-71 כי "אנה מנהלת את הצד העסקי של ווג טוב מאוד, אך לא את החלק של האופנה. כשאני רואה איך היא מתלבשת, אני לא מאמין לטעם שלה אפילו לרגע אחד. אני מוכן לומר זאת בקול רם! היא לא צילמה עבודה אחת שלי כבר שנים, למרות שאני בסט-סלר באמריקה... הנשים האמריקאיות אוהבות אותי, אינני זקוק לתמיכה שלה בכלל. היא לא מתעסקת בתמונות, היא רק עסוקה ביח"צ ובלעשות ביזנס, והיא מפחידה את כולם. אבל כשהיא רואה אותי - היא זאת שמפחדת".
- הנה ההוכחה שאי אפשר לסרב לאנה ווינטור

על לגרפלד ועבודתו בשאנל הוסיף אלאיה: "אני לא אוהב את האופנה שלו. הרוח שלו, האטיטיוד - זו כבר קריקטורה. לגרפלד מעולם לא נגע בזוג מספריים... יום אחד הוא מצלם, יום אחר כך הוא עושה פרסומות לקוקה קולה. אני מעדיף למות מאשר לראות את פרצופי על פרסומת למכונית. אנחנו לא עושים את אותה עבודה". בנוסף, הביע אלאיה
לא מדובר בפעם הראשונה בה אלאיה מטיח בווינטור האשמות קשות, והמקרה הקודם אירע בשנת 2009, לאחר שמוזיאון המטרופוליטן לא כלל את עבודותיו בתערוכה "הדוגמנית כמוזה". כאקט של תמיכה נעדרו מערב הפתיחה חמש דוגמניות, ביניהן נעמי קמפבל, לינדה אוונג'ליסטה וסטפני סיימור, חברותיו הקרובות. מאוחר יותר האשים אלאיה את ווינטור שהיא מתנהגת כדיקטטורית ומתעלמת מעבודתו כבר שנים. "כולם מבועתים ממנה, אבל אני לא מפחד ממנה, ולא מאף אחד", אמר אז.

אלאיה נולד ב-1940 בטוניס, שם למד פיסול. הוא שיקר לגבי גילו כדי להתקבל ללימודים, ובהמשך עבד בעיצוב אופנה בטוניס. ב-1957 עבר לגור בפריז, בתחילה עבד זמן קצר כחייט בבית "דיור", ובהמשך עבד בצמוד עם אלילי האופנה הצרפתיים גי לארוש ותיירי מוגלר. בסוף שנות השבעים פתח את בית האופנה שלו, שזכה להצלחה אדירה כשעיצב בין השאר מלתחות לנשים המפורסמות בעולם: מגרטה גארבו, דרך גרייס ג'ונס ועד מדונה. אלאיה זכה לכינוי The King of Cling - מלך הבגדים ההדוקים.

אך לצד ההצלחה המטאורית ידע אלאיה גם לא מעט ירידות. באמצע שנות התשעים מתה אחותו התאומה ואלאיה ירד למחתרת. הוא הציג קולקציות מצומצמות ויצר בגדים בהזמנה אישית אך נקלע לקשיים כספיים. בשנת 2000 הוא נקנה על ידי קבוצת "פראדה", וכשזכה לעדנה מחודשת והצלחה כלכלית רכש מהם בחזרה את חלקו. ב-2007 הוא נקנה שנית על ידי קבוצת היוקרה "רישמונט", שקיבלה 100% מהשליטה על החברה, וכיום מצבה מבוסס שוב.
למרות זאת, אלאיה ממשיך לסרב להיכנע למערכת המקובלת, ואינו משתתף בשבוע האופנה בפריז, אלא מציג את הקולקציות שלו רק כשהן מוכנות על פי לו"ז שהוא קובע בעצמו. בראיון ל-French Media במרץ האחרון הסביר מדוע. "אופנה הפכה למערכת מטורפת, בה כולם עוקבים אחרי אותם חוקים מתוזמנים ועל פי לוח זמנים", ציין. "אני לא מבין מדוע מותגי היוקרה עוקבים אחר לו"ז מחמיר ומערכת לוגיסטית שלמה, בתקופה שבה זארה ו-H&M עושים עבודה הרבה יותר טובה מהם".
מכיוון שמדובר באדם דעתן שאינו נכנע לחוקים, העובדה שקיבל מועמדות להוביל את בית "דיור" הפתיעה רבים בתעשייה, אך את סירובו קל להבין מתוך גישתו הבלתי מתפשרת.
