מוציאים קיטור: רוחנו-אקטואליה

השבוע התקיים יום ללא עישון - הזדמנות מצוינת לנסות לראות את העולם זה מזווית הראייה של זה. עבור הלא מעשנים זאת גם הזדמנות להרהר בשאלה הידועה: מה עדיף, להיות צודק או להיות חכם?

שחר שילוח | 3/6/2011 7:50 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
השבוע ציינו מאה ללאה. לאה גולדברג, אחת היוצרות החשובות ביותר בתרבות העברית, נולדה השבוע לפני מאה שנים. באחד משיריה הפחות מוכרים היא כתבה:

בוקר גשום לא לקום. לילה עבר בשקט.
לילה עבר. ועכשיו - איזה אביב מתענן.
בוקר כמו לילה. זה טוב. רק הדממה חונקת.
איזה אביב כבד! אמרתי לך: לא לעשן.

השיר נקרא "על הנזק שבעישון" ואכן, הסיגריה היתה כמעין אבר נוסף בגופה של המשוררת הנפלאה. העישון השתקף בשיריה, בקולה, בתווי פניה, בצילומים שלה וגם בדיוקן שלה שצייר נחום גוטמן.
אף פעם לא אהבתי סיגריות, אבל אני אוהבת את גולדברג, שהסיגריות והעישון – איך שלא נסתכל על זה – היו חלק ממנה ובוודאי גם החישו את מותה מסרטן, מעט לפני שמלאו לה 59 שנים.

 
לאה גולדברג. העישון השתקף בשיריה, בקולה, בתווי פניה
לאה גולדברג. העישון השתקף בשיריה, בקולה, בתווי פניה צילום: ארכיון

במקרה בשבוע שבו צוינו 100 שנים להולדתה של גולדברג, צוין גם היום הבינלאומי ללא עישון. ביום הזה המעשנים מעשנים כרגיל, אבל הלא-מעשנים מנצלים את ההזדמנות כדי להגביר את הקולות הקוראים להרחבת החקיקה המגבילה את העישון.

אולי זאת הזדמנות להתחלף בנעליים ולנסות לראות את העולם זה מזווית הראייה של זה. זה תרגיל מנטלי שיכול להיות יעיל מאוד עבור מי שרוצה לתחזק ולחזק את החמלה שבלב. עבור הלא-מעשנים זאת גם הזדמנות להרהר ברעיון ששייך במקור לנהיגה בכבישים: מה עדיף – להיות צודק או להיות חכם?

בשביל המעשנים, אם הם באמת מצליחים להיות כנים עם עצמם, התרגיל לא ממש מסובך; הם פשוט צריכים לדמיין את עצם מוקפים כנגד רצונם בסוג של לכלוך שמישהו אחר יצר, לכלוך דביק ומסריח, ג'יפה שפולשת לנחיריים ולריאות, מזיקה לבריאות ומסוכנת לילדים. כן, כבר שמענו. גם אוטובוסים עושים לכלוך כזה, אבל עשן האגזוזים לא מתקזז עם עשן הטבק ואוטובוסים לא יושבים לידכם על הבר.

עבור הלא-מעשנים, התרגיל לא פשוט כל כך. הרי אנחנו צודקים ויש הרים של מחקרים מדעיים והיכרות עם עובדות מהחיים האישיים שמוכיחים מעבר לכל ספק שהעישון מזיק לא רק למעשן אלא גם למי שנמצא בקרבתו. השאלה היא האם אנחנו גם חכמים.

צילום: Dawn Simon , CC BY
בשביל המעשנים התרגיל לא ממש מסובך; הם פשוט צריכים לדמיין את עצם מוקפים כנגד רצונם בג'יפה שפולשת לנחיריים ולריאות צילום: Dawn Simon , CC BY
עוד אטצ'מנט לאוסף

עישון הוא התמכרות, היצמדות, אטצ'מנט. לא משנה איך נקרא לזה, ראוי שנקדיש לזה מחשבה. גמילה מעישון היא תהליך שיכול להימשך שנים. חוץ ממקרים נדירים של גמילת בזק, הדרך הארוכה כוללת הבנה אינטלקטואלית של הסכנות, הכנה נפשית לפרידה מההרגל, גיוס מוטיבציה וגמילה פיזית.

גמילה מעישון לא דומה רק לגמילות אחרות אלא גם לשינויים מסוגים שונים שמתרגלים רוחניים – ולא רק הם כמובן – לוקחים על עצמם: גמילה מאכילה רגשית, גמילה מהתקרבנות, גמילה מאלימות, היכנסות לשגרה של מדיטציה, של יוגה, של טאי צ'י, של כל תרגול שהוא.

אנחנו מתייחסים בסבלנות לתהליכים ממושכים של חזרה בתשובה או

בשאלה, של חזרה למוטב ממה שזה לא יהיה, של דיאטה. גם ההיגמלות מסם האטצ'מנט או מהאטצ'מנט לסם צריכה את הזמן שלה. זאת לא רק היגמלות של המעשן הבודד, זאת היגמלות של החברה כולה, כולל אנשים שלא בהכרח מעשנים, אבל מרוויחים באופן ישיר או עקיף מההתמכרות של רבים לסיגריות.

חמלה הדדית בין המעשנים ללא-מעשנים יכולה לטהר קצת האוויר. סיגריות זה רע, אבל זה עדיין לא הופך את מי שמעשן אותן לאדם רע. אם האוחז בווינסטון בוחר לפלוט את תוצריו המעושנים לתוך קערת הסלט שלך או סביב העגלה של התינוק שלך, אז אולי הוא באמת לא הטיפוס הכי חביב בסביבה, אבל אני מניחה שהרוב הגדול אינם כאלה.

האיש עם השווארמה

חג השבועות מתקרב וכמו בכל שנה, בשל המנהג לאכול מאכלי חלב, הוא מציף אל פני השטח את הדיונים על חשיבותן של צמחונות וטבעונות ואת התזכורות למצבן העגום באמת של הפרות, שכל חג שלנו הוא אסון שלהן.

הוויכוחים שמתפתחים בין צמחונים לקרניבורים דומים מאוד לקרבות המילוליים בין המעשנים ללא-מעשנים. כולם כבר יודעים שהפרות (כמו יתר החיות שמגודלות בחוות כדי לשרת אותנו) סובלות סבל בלתי נתפס ושתעשיית הבשר מזיקה לסביבה ולבריאות הציבור (טוב, לא כולם. יש עדיין כמה שנאחזים באמתלות מופרכות לאכילת בשר, כמו "אם לא נאכל תרנגולות ופרות הן ייכחדו", אבל זה כבר עניין אחר).

אבל מה שאנחנו, הצמחונים, שוכחים לפעמים, זה שצריכת מוצרים מהחי היא חלק מתרבות, ותרבות היא דבר שאמנם משתנה, אבל לאט. להגיד "בשר זה רצח" זה צודק, אבל לא כל כך חכם. אני מכירה הרבה אנשים טובים שאוכלים בשר, שותים חלב ומטגנים חביתות. יש ביניהם אנשים שמאמצים חיות נטושות, עושים קומפוסט ומחזיקים את המעלית לשכנה עם הסלים.

העולם לא יהפוך לצמחוני ובטח לא לטבעוני בין לילה. הדרך היחידה להשיג משהו במאבק החשוב הזה היא לעודד צריכה מופחתת של בשר ובחירה מודעת יותר של החיות ונתחי החיות שמגיעים למטבח ולצלחת. הדרך היחידה להצליח היא לכעוס קצת פחות על האיש עם השווארמה ולדמיין איך אנחנו היינו מרגישים אילו יום אחד היו מספרים לנו שאכילת חומוס גורמת למישהו סבל איום.

גם כאן קצת חמלה הדדית רק תועיל לכולם. מצד הקרניבורים - חמלה כלפי החיות וגם כלפי הסביבה, ומצד הצמחונים - חמלה כלפי הקרניבורים. אחרי הכול, המוטיבציה של רובם היא לא להתעלל בתרנגולות אלא פשוט להמשיך לאכול את השניצלים שאליהם הם רגילים. האטצ'מנט לצדק ניצב מול האטצ'מנט לליטרת הבשר. הלוואי שהתרנגולות ינצחו, וכך אולי יום צלול אחד האוויר יהיה עמוס בפחות עשן סיגריות ובפחות אדי טיגון של שניצלים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_leisure/new_age/ordering_new_2/ -->