ראשי » סגנון » ניו אייג' » מדיטציה ובודהיזם

עכשיו זה מדעי: כרית הנעורים

הנה עוד סיבה להמשיך לתרגל: מתברר שלמדיטציה יש אפקט אנטי אייג'ינג. מחקר חדש מאוניברסיטת קליפורניה-דיוויס מראה שתרגול ממושך מביא לייצור מוגבר של אנזים האחראי על האטת תופעת הזדקנות התאים

כבר רבות נחקר ונאמר על תרומתה של המדיטציה לבריאות הגוף והנפש, ועוד היד נטויה – נראה שהיא מספקת עוד ועוד עבודה לחוקרים מתחומים שונים. קחו לדוגמה מחקר חדש מאוניברסיטת קליפורניה-דיוויס, שלפיו לתרגול מדיטציה יש אפקט אנטי אייג'ינג.

אתם בטח לא מופתעים, מאחר וידוע שתרומתה של המדיטציה לבריאות הכללית ולשלווה הפנימית חוסכת מפניו של המתרגל את קמטי הזעף, הזעם והדאגה, ורבות דובר על האור הפנימי שקורן החוצה דרך הנקבוביות. אלא שהפעם מדובר בקשר ישיר; החוקרים מצאו שתרגול מדיטציה מביא לייצור מוגבר של האנזים טלומראז.


טלומראז אחראי ל"תחזוקתם" של מבנים הנקראים טלמורים. הטלומרים ממוקמים בקצותיהם של הכרומוזומים, וממש כמו ציפויי הפלסטיק בקצות שרוכי הנעליים, הם מונעים מהכרומוזומים להיפרם. בכל פעם שתא משתכפל, הטלומרים מתקצרים ומאבדים מיעילותם בהגנה על הכרומוזום. התהליך הזה גורם, כנראה, להזדקנות. ככל שהכרומוזומים הופכים פגיעים יותר, שכפול התאים נפגע, והוא נפסק כאשר הטלומרים נשחקים סופית. טלמורים

תקינים יכולים להאט את תופעת הזדקנות התאים.

נחזור לכרית המדיטציה. החוקרים עקבו אחרי קבוצה של 30 אנשים בריטריט מדיטציה במרכז "שמבלה" במדינת קולרדו בארצות הברית והשוו אותם לקבוצת ביקורת. המודטים תרגלו במשך שלושה חודשים שש שעות מדיטציה יומיות. הם התרכזו במהלך המדיטציה בנשימה שלהם ותרגלו ריכוז חד-נקודתי בנדיבות-אוהבת (מדיטציה שבה נושא הריכוז הוא חמלה). פעילות האנזים טלומראז אצלם היתה גבוהה ב-30% מפעילותו בקבוצת הביקורת.

אז אמנם לא ניתן עדיין להכריז על קשר ישיר וחד משמעי בין המדיטציה לבין תגבור פעילות אנזים האנטי אייג'ינג, אבל החוקרים מניחים שיש קשר בין הפעילות מפחיתת המתח לבין העלייה בפעילות הטלומראז. ייתכן שלתזונה או למים במרכז המדיטציה היו השפעות משלהם. בכל מקרה, המחקר הראה שיש דרכים טבעיות ליצור פעילות אנטי אייג'ינג בגוף.

"משהו בהשתתפות בריטריט למשך שלושה חודשים שינה את כמות הטלומראז בקבוצת הניסוי", אמרה ל"טיים" אליזבת בלאקבורן, מכותבי המחקר, מדענית שבעבר זכתה בפרס נובל עבור מחקריה על טלומראז. "לא הוכחנו שזאת המדיטציה. דברים רבים קרו במהלך הריטריט, אבל הדבר המעניין הוא שהשינויים שראינו היו מקבילים לשינויים במצבם הנפשי ובתחושת הרווחה של האנשים".
במילים אחרות: נראה קשר בין השיפור בשלוות הנפש של המודטים לבין עליית הטלומראז.

ממחקר שבוצע באוניברסיטת הארברד בשנה שעברה ידוע שטלומראז לא רק עוצר את ההזדקנות לא גם מסובב את הגלגל לאחור – לפחות כשמדובר בעכברים, משלמי המחיר הקבועים על הסקרנות האנושית. אצל עכברים שהשתתפו בניסוי נראו התחדשות של השיער וסממנים נוספים של שיפור בבריאות הכללית.

מצד שני, יותר מדי טלומראז עלול להיות מסוכן ולהוביל לתהליכים סרטניים. ועם זאת, למודטים אין מה לחשוש. על פי קליפורד סרון מצוות החוקרים באוניברסיטת קליפורניה-דיוויס, כדי שטלמוראז יהפוך מסוכן נדרשות כמויות עצומות שלו, שלא ניתן להגיע אליהן במדיטציה. בואו לא נשכח שהמשתתפים במחקר מדטו שש שעות בכל יום, תענוג ששמור בדרך כלל לנזירים בלבד או למתרגלים שמצטרפים לריטריטים לתקופה מוגבלת.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...