חוזרים בזמן: ספר הבישול הראשון
לפני שגילינו את האינטרנט, היה היו פעם ספרי בישול. שחר שילוח יוצאת בעקבות ספר הבישול האמריקאי הראשון, זה שבגללו התחלנו כולנו לבשל לפי מתכון
הנערה האמיצה נאלצה להתמודד עם שחיתויות ומהמורות לא פשוטות בכלל. בשלהי המאה ה-18, כותבים לא קיבלו מבית הדפוס עותק להגהות, ולכן היו צריכים לשים מבטחם במדפיס ומתעתק. כשהמהדורה הראשונה של American Cookery הגיעה לידיה של סימונס היא גילתה ש-13 עמודים של מדריך קניות השתלטו על חלקו הראשון של ספרה, וגרוע יותר – שפע של שגיאות דפוס. למשל, זמן אפייה של 12 שעות במקום 6, או 9 פאונד קמח במקום 18.
דווקא מדריך השוק, שכה הרגיז את סימונס, מלמד לא מעט עד כמה האמריקאים היו זקוקים להנחיות – אז כמו היום. מסתבר שמתעתקת אלמונית - היא ששתלה את המדריך בספר. במדריך היא מזהירה את הקוראים מפני רמאים בשוק, ומסבירה איך סוחרי הדגים, למשל, גורמים לדגים להיראות טריים על ידי הרטבת הזימים והסנפירים במים או בדם של בעלי חיים אחרים ולפעמים אפילו מציירים לדג זימים. היא מספרת שסוחרי מוצרי החלב צובעים את הגבינה בזעפרן כדי שתיראה צהובה ומחממים את החלב על האש כדי שיחשבו שרק עכשיו יצא מהעטין. המדריך מזהיר שאם קונים ירקות ושורשים מאיכות ירודה, שום בישול לא יהפוך אותם לטובים, ומצהיר ששום מתאים לרפואה, אבל לא לבישול (למרות שהצרפתים אוהבים אותו).
אמליה סימונס התעצבנה, אבל לא נכנעה. המהדורה השנייה של הספר יצאה באותה שנה שבה יצאה הראשונה, ובמבוא לספרה, שללה בזעם את מדריך השוק שהושתל בספרה ונתן הנחיות מופרכות, לדעתה, לבחירת מוצרי מזון. שינויים אלה בספר, כתבה סימונס, יכלו לנבוע רק "מבורות או מכוונותיהם הזדוניות של המתעתק או בית הדפוס".
סימונס התגאתה במי שהיא. בתחילת הספר הצהירה שהיא "יתומה אמריקאית." היא האמינה שרקע זה שלה הוא שהכשיר אותה לכתוב את הספר, מפני שנסיבות חייה, ללא כל קרובי משפחה או אנשים להישען עליהם, גרמו לה להסתמך "על אישיותי בלבד". סימונס, ללא קרובים וללא כסף, רכשה את כישוריה פשוט על ידי צבירת ניסיון בבישול בבתיהם של אחרים.
החדשנות בספרה של סימונס קשורה להתאמתו למטבח האמריקאי של אותה תקופה. רוב המבשלות באותם ימים הסתמכו על ספרי בישול מ"המולדת הישנה", כאלה שנכתבו על ידי נשים אנגליות ולא כללו מרכיבים שמצויים רק באמריקה, כמו דלעת, תירס וחמוציות. סימונס היא שהעשירה כנראה את אוצר המילים האנגלי במילים Cookie (עוגייה) ו-Slaw (סלט כרוב, קולסלאו).
בספר מתכונים ל"סלאפג'ק אינדיאני", סוג של חביתייה על בסיס קמח תירס, "עוגת ג'וני", פנקייק מתקתק שגם הוא עשוי מקמח תירס, פודינג סקווש ופודינג דלעת אפוי עם קרום פריך, אב הטיפוס לפאי הדלעת האמריקאי הקלאסי.
סימונס, שכה זעמה על משכתבת המהדורה הראשונה, לא הייתה נקייה מחטאים ספרותיים בעצמה. הפרק שמוקדש למשקאות חלב
מהמהדורה הראשונה נותרו רק ארבעה עותקים מקוריים, אחד מהם בספריית הקונגרס האמריקאי. אפשר לראות בו את המתכונים המודפסים בצפיפות וללא הפרדה בין רשימת המרכיבים לבין הוראות ההכנה. ניתן להשיג את הספר בהוצאות מחודשות עד היום.
את ספר הבישול הישראלי הראשון, לעומת זאת, כנראה לא תצליחו להשיג. משערים שמדובר בחוברת בת 67 עמודים שנכתבה על ידי יעקב נורמן. היא נקראה בפשטות "ספר הבישול" ויצאה לאור ב-1927.
אחריה יצאו לאור ספרי בישול ציוניים חינוכיים, ששאפו להקנות ליושבי הארץ הרגלי חיים ותזונה בריאים ויעילים. גם הם, כמו ספריהן של סימונס וקארטר, נכתבו עבור נשים, עקרות בית שייעודן לכלכל את הבית ביעילות ולהזין את בני המשפחה.
ספר הבישול הישראלי המוכר הראשון היה "איך לבשל בארץ ישראל", שנכתב על ידי ד"ר אורנה מאייר ב-1935. הספר יצא לאור על ידי ארגון ויצ"ו ושילב בין מודעות בריאותית לבין המטבח האשכנזי. על הכריכה נראית אישה מבשלת על פרימוס.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם