אצא לי השוקה: סיור מנצרת ועד ירושלים
רגע לפני שכבר לא תוכלו להרשות לעצמכם לקנות ירקות, והשווקים יתרוקנו מפירות טריים: סיור בין חמשת השווקים הטובים בישראל
בשוק של עכו יש ריח של ים וחנויות שרואים בסרטים על מקומות רחוקים. הדייגים מביאים לכאן דגים טריים, סרטנים, דיונונים ושרימפס. גברים משופמים יושבים במספרה שנראית כאילו נחתה ממאה אחרת, בעוד הרוכלים החייכנים משדלים את העוברים ושבים לשתות מיץ רימונים שאין כמוהו נגד הזדקנות.
עכו, שיש האומרים שקיימת עוד מתקופת הברונזה, ידעה לא מעט תקופות זוהר מאז. הצלבנים התאהבו בה והשקיעו בה זוזים רבים, הנמל והשוק היו המקומות הכי נכונים ולא הייתה נסיכה יפת עיניים שלא חשקה שיפנקו אותה במשהו מיוחד מהעיר. קצת מהזוהר אומנם אבד מאז, אך דבר לא נגרע מיופייה. להפך. בזכות שיפוץ מסיבי מככב השוק
כמו הריהוט העתיק שהייתם רוצים שיהיה לכם בבית, השוק מלא בסודות מתקופות אחרות אבלנראה כמו חדש. יש פה הכול: ירקות ופירות, מאכלים, תבלינים, בגדים, צעצועים, מבחר מרשים של אביזרי חתונה מרגשים וכמובן ממתקים. בכיכר יושבים גברים ומעשנים נרגילות לצד דוכני הקלטות (כן, עוד יש כאלה) והדיסקים, שמלאים במיטב הזמר הערבי, מהארץ ומהשכנים, לצד הישראלי, כאילו הגענו לאחרית הימים. בחנויות התבלינים אפשר לקנות צמחי מרפא שלוקטו בהרי הגליל ולקבל עצות, כשבני מזל יצליחו לשים את ידם אפילו על ליל ת מיוחדות למיחושים, ענייני אהבה ועין הרע.
לשוק של העיר העתיקה בירושלים אין מתחרים בשום מקום בעולם. זהו שוק מכשף שעשוי ללכוד אתכם בסמטאותיו למשך יום ואפילו יותר, בו תיתקלו לא רק בריחות, טעמים וצבעים, אלא גם באינסוף בני אדם שונים ומשונים, תושבים, צליינים ותיירים. אם תבואו מכיוון שער האריות תמצאו כמה חנויות עתיקות שלא תרצו לצאת מהן.
שער שכם יוביל אתכם לעבר שוק האוכל, בו תוכלו לראות את מסגד עומר מעוצב מהררים של פפריקה ונשים יושבות על המדרגות ומוכרות במיה, אפונה וריחן. החנויות והדוכנים עמוסים בירקות, פירות ומטעמים המנפנפים מההכרה כל דיאטה ואיסור, בייחוד כשעוברים ליד "ממתקי ג'אפר", שם הכנאפה יכולה להוציא מדעתו כל אדם שפוי. בין לבין יש אינספור חנויות עמוסות בנורות, בגדי חתונה, נעליים, צמידים, בדים, כיפות, כאפיות וצלבים המקשטים זה לצד זה את חלונות הראווה. העיר העתיקה היא המקום לקנות בו שש בש מפואר ושחמט עם כלים מאבן. אל תתביישו לעמוד על המקח אבל גם אל תגזימו, חשוב לשמור כאן על שלום בית.
שער יפו יוביל אתכם לחנויות עמוסות בשטיחים וחפצים מעוררי תאווה. אוצרות של יופי שזורים בזהב, ישירות מדמשק, תוכלו למצוא בחנות המדהימה של איברהים אבו כלף (הנוצרים 28A, הרובע הנוצרי ). בחנות שלו יש אוסף עצום של בדים, רובם, כפי שמגדיר אותם איברהים, בסגנון עלי באבא והסולטאנים. זה המקום להתעלף מעונג למראה משי דמשקאי אמיתי. קשה לבחור אבל אל דאגה, יש לכם את כל הזמן שבעולם. החבר'ה יציעו לכם לשבת בכורסה, יפנקו בקפה או תה וידונו בבחירות שלכם בכובד ראש עד שתגיעו להכרעה.
אם אתם רציניים, תוזמנו לעלות במדרגות המתעקלות לקומה העליונה, שם תמצאו בדים שזורים מזהב שיגרמו לחובבי הז'אנר לאבד נשימה או שתיים ולא מעט שטרות. וכל זה עדיין בלי להזכיר את חומוס לינא (עקבת אל ח'נקה 42, ליד ויה דולורוזה שברובע הנוצרי), שאותו , כך רוחשת השמועה בסמטאות ירושלים, מגישים לך ישר כשאתה מגיע לגן עדן. שווקים שעיקרם מזון נמצאים ליד שער שכם (מוכר גם כשער דמשק), לשווקים של בדים ומיני טובין כדאי להיכנס משער יפו וחנויות מוצלחות לעתיקות תוכלו למצוא ליד שער האריות.
שוק הפשפשים הוא הלב הפועם של יפו, ובשנים האחרונות מתחולל בו שינוי דרמטי. פעם הגיעו לשוק בעיקר מעוטי יכולת שיכלו להשיג רק כאן רהיטים, בגדים וכלי בית במחירים נמוכים באמת. היום השוק מוצף בעיקר במעצבים, יאפים, טיילים וסתם כאלו שרוצים לשבת בבית קפה סימפתי ולנשנש משהו טוב. חנויות בהן ניתן למצוא ערימות מאובקות של רהיטים ואביזרים משומשים עדיין קיימות, אבל הן נבלעות בקצב מסחרר על ידי חנויות מעוצבות ומסעדות טרנדיות. רוב תכולת הבתים של מי שהלך לעולם שכולו טוב מגיעה לשוק, בו הם נמכרים משופצים, מפורקים או בדיוק כפי שהגיעו, כולל האבק שצברו במהלך השנים.
נברשות הבדולח כבר לא זרוקות בערימות, עכשיו הן מאירות חללים המרוצפים ברצפות עץ, עליהם מוצבים רהיטים עתיקים משופצים. השוק הוא, בסופו של דבר, מעצמת מיחזור ענקית, ומיחזור, כידוע, הוא השחור החדש.
אחת הדמויות המרכזיות שהפכו את השוק העייף והמלוכלך למקום רומנטי ונחשק היא פועה, אישה קטנה עם עיניים כחולות גדולות שהייתה הראשונה שפתחה כאן מסעדה עם אוכל משובח ואווירה מוצלחת ("פועה", רבי יוחנן 8). פועה הפכה את חנות הרהיטים ששכנה כאן למסעדה בה כל הריהוט והכלים עומדים למכירה, הקרינה סרטים על הקירות המתקלפים של הסמטה וארגנה מסיבות רחוב. רבים באו בעקבותיה, והיום יש אינספור בתי קפה ומסעדות בשוק ואפילו סטודיו ליוגה.
מה שתמיד היה כאן ואנחנו מקווים שתמיד יישאר זה גן עדן לחובבי חיטוט ונבירה. אז תרשו לעצמכם ללכת לאיבוד בין שטיחים, תכשיטים, רהיטים ועתיקות. אתם יודעים, מהסוג שעד לרגע שבו קפצו מול עיניכם לא העלתם על דעתכם שאתם פשוט לא יכולים לחיות בלעדיהם. שוק הפשפשים משתרע על פני רחובות רבים. אפשר להיכנס דרך רחוב יפת, שמאלה אחרי אבולעפיה (שם מומלץ להצטייד בבייגלה). אל תהססו לחנות במקום נוח ולהגיע לכאן במונית, למניעת כאבי לב.
רק בזכות הבולשביקים קם לנו בתל אביב שוק הכרמל. בשנת 1913 קנו מספר יהודים ציונים בעלי זוזים אדמות בעיר העברית החדשה. האדמות עלו להם אלף רובל והם ראו אותן כהשקעה, אבל איש מהם לא העלה אז בדעתו להגיע פיזית לארץ ישראל מוכת היתושים והחום.
ב-1917, כשלנין וחבריו פצחו במהפכת אוקטובר שהפכה את רוסיה הצארית לבולשביקית, נאלצו אותם יהודים להזדרז ולעלות ארצה. היהודים המפונקים, שעד לפני רגע היה להם הכול, הגיעו לכאן בכיסים ריקים. הדבר היחידי שנשאר להם היו אותן אדמות שליד רחוב אלנבי בתל אביב, ומכיוון שלא ראו את עצמם משתלבים בלהט עבודת האדמה והכפיים ששטף אז את הארץ, החליטו לפתוח שוק לירקות ופירות על האדמות שברשותם. הרעיון עורר התנגדות גדולה עד שלבסוף הסכים ראש העיר, מאיר דיזנגוף, לאשר להם להקים שוק קטן שנחנך רשמית ב-1920.
כיום מוכרים בשוק ירקות ופירות, דברי מזון ומשקה, תבלינים, ממתקים, בגדים, כלי מטבח, נעלים, פרחים ועוד מיני הפתעות עליהן מכריזים הרוכלים בקולי קולות. השוק השתלט על הרחובות הסמוכים והוא מלא חיים ועמוס עד להתפקע בקונים, אולם למרות השפע הנראה לעין, מתחת לפני השטח רוחשות השמועות והחרדות. השוק תפקד משך שנים כעורק המסחר המרכזי של תל אביב, אך בשנים האחרונות מתלוננים הסוחרים שזה כבר לא זה ואנשים מעדיפים לוותר על הצבעוניות של השוק ולקנות בקניון ממוזג.
פעם היה השוק של נצרת מחולק על פי נושאים: שוק כלות, שוק ירקות, שוק פחחים, שוק נגרים וכן הלאה. הנגרים, הכלות והירקות התערבבו מזמן, אבל עדיין אפשר לראות כאן בעלי מלאכה מעולם שכמעט ולא נשאר ממנו זכר, כמו מתקן פרימוסים וסנדלר שמרגישים כמו משהו מאגדה אחרת.
העיר חיה ונושמת את ההיסטוריה העמוסה שלה, והשוק מוקף מכל הכיוונים באתרי תיירות חשובים אליהם נוהרים תיירים למכביר. סוחרי נצרת מקדישים תשומת לב מרובה לסיפוק תאוותיהם של הצליינים, כך שתוכלו למצוא כאן אינספור בקבוקונים המכילים מים, אוויר ואדמה מארץ הקודש, חלקם אף מוצמדים לספרי הברית החדשה. גרסאות שונות של צלבים, דמותו של ישו הצלוב ואמו מגולפים כאן מעץ זית, ולצדם ניתן לראות קישוטים מרהיבים מהם ניבטות בדרך כלל עיניהם של ישו ומריה זה בזרועותיה של זו או כל אחד לחוד.
אולם השוק משרת לא רק את התיירים אלא גם את תושבי המקום, שצריכים לאכול, להתלבש ולקשט את הבית, לכן ניתן למצוא בו מציאות משמחות כמו ספלי זכוכית חינניים לתה או קפה, תבניות עץ עתיקות לעיצוב עוגיות, תכשיטים נוצצים וכמובן, קפה עם ריח נהדר. ניחוח נפלא מסתלסל גם מהמאפיות וכמובן ממטחנת "אלבאבור", עסק משפחתי בן מאה שנה בו נטחנים למעלה מאלף תבלינים, צמחי מרפא ודגנים (רחוב הבנקים). אומנם בנצרת חיים נוצרים ומוסלמים, אך בזמן החגים הנוצריים היא הופכת לעיר המושכת אליה צליינים מכל העולם. בחג המולד השוק מלא בנורות צבעוניות וקישוטים זעירים, עד שנראה כאילו הפך בעצמו לעץ חג המולד ענקי; וכאשר יורד שלג אפשר בכלל לשכוח לרגע שמדובר בעיר ים תיכונית. השוק נמצא בחלק העליון של רחוב קזנובה, המתפצל מרחוב פאולוס השישי במרכז העיר. השוק סגור בימי ראשון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם