עם הגב לים: ארוחת דגים ב"ארמנדו" בטיילת ת"א
מכירים תל-אביבי שמגיע לאכול במסעדה בטיילת? הן הרי תמיד תיירותיות מדי או עממיות מדי או יקרות מדי. וזה נכון לכל הטיילות בעולם. "ארמנדו" מצליחה להפתיע לטובה בטעם וגם בכיס
אלא שכאן בדיוק קבור הכלב. לא ברור מתי הופקעה טיילת תל אביב מהתושבים המקומיים לטובת דוברי לעז ואנשי הפריפריה, אבל עם עובדות קשה להתווכח. כלפי התיירים אין לנו ממש תלונות - להפך, רק שיבואו ויוציאו 35 שקלים על כל בירה, אנחנו צריכים שהשקל יתחזק. הבעיה שלנו היא עם הולכי הרגל שעל שפת הטיילת היפהפייה, לא חשוב מאיזו עדה (גם אנחנו מאותה עדה, אגב), שרואים בה מקום מפלט פתוח, חופשי, כחול, מרווח ורחב דיו כדי להרגיש שהם בחו"ל ומתנהגים כפי שישראלים מתנהגים בזמן חופשה ביוון. חוליגניות בשקל, צעקנות מתריסה ואלימות מילולית מקוממת. במילים אחרות, עדיף שנישאר בבית.
פילה סלמון. מעט עבה מדי צילום: בועז לביא
12 סוגי סלטים קטנים מילאו את השולחן מיד עם הגעתנו (חינם למזמיני מנות עיקריות), כולם טריים ורובם חביבים למדי, אם כי נדושים מעט - מלבד לימון כבוש, לא מצאנו מנה מעניינת (חבל שמקומם של החמוצים הפשוטים נפקד מהשולחן). גם החומוס היה סביר וגם סלט הירקות (בעבר הוגשו מעליו משולשי גבינה בולגרית), וגם הלחמניות הקטנות, ואפילו השירות לבבי וקשוב. באותה נשימה אפשר לומר שגם המנות העיקריות שטעמנו היו טעימות, אם כי לא מפעימות: מיקס פירות הים (109 שקלים ) הגיע בכמות נדיבה בתוך צלחת עמוקה, אך היה חסר השראה. לו הוגש בתוך מחבת מבעבעת, משופע רוטב עסיסי, היה הפרטנר שמולי מחסל את המנה. בהיעדרה, הוא השתעמם במקצת: "טעמתי טובות ממנה".
פילה הסלמון (89 שקלים ) נראה מגרה למראה, עם ירקות קצוצים אפויים מעליו ולימון בצדו, אבל המנה הייתה יבשה מעט. נתח הסלמון הוגש כנתח עבה למדי, ולכן חלקו היה יבש. לו נפרס בנתחים קטנים יותר היו סיכויים טובים יותר שעסיסיותו לא הייתה נפגמת.
זו אינה מסעדת הדגים הטובה בתל אביב, אולם היא בהחלט עונה על הציפיות - ואולי אף יותר ממסעדת חוף. מי שמתרחב לבו למראה נוף כחול הנפרס ממול ומי שמסוגל להתעלם מהרעש הבוקע סביב עוד עשוי ליהנות בארמנדו.
צלחת מולים של ארמנדו. עונה על הציפיות
צילום: בועז לביא
אוהבים נקניקיות?
איננו ממעריצי הנקניקיות - לא אלה התעשייתיות, לא אלה הביתיות ולא אלה שלא חשוב ממה הן עשויות הנמכרות ברחוב - ובכל זאת החלטנו לחרוג ממנהגנו בשל המראה הטרי, המוקפד והמגרה שנגלה לעינינו (והריח לאפנו) ב"זופה דוגז - נקניקיות של שפים" בצפון אבן גבירול. את הנקניקיות מכינים פה מדי יום בשלל טעמים: עוף וכבדים, טלה, פיקורנו ורוקט, עוף וגבינה כחולה, הודו טונקה ולימון, לבן אסייתי ועגל, זיתים וחרדל. השילוב בין כולם מבלבל, וצריך החלטה אמיצה כדי לבחור
את אחת האופציות ויאללה, להתחיל לבלוס.
הלחמניות הרכות והנימוחות, התוספות המעניינות (ובהן חרדל אגוזים) והדרת הכבוד של המוכרים כלפי המוצר שהם מוכרים בהחלט מוסיפות לחוויה, ועל כולן מנצחות הנקניקיות המשובחות, במחירים שפויים לגמרי (26 שקלים לזוג נקניקיות בלחמנייה). אנחנו גם לגמנו את המשקאות שמכינים במקום -לימונדה תבלינים ותה ירוק (שבעה שקלים הבקבוק), והשילוב מנצח, משביע וזול. שווה ביס.
"זופה דוגז", אבן גבירול 138, 03-6020291
הנקניקיות בזופהדוגז. משובחות ובמחירים שפויים
צילום: יהונתן שאול
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם