שיגעון האלכסון: טרנד השינה בחדרים נפרדים
יש כאלה שעושים את זה בגלל הנחירות, יש כאלה שטוענים שזה מיטיב עם הזוגיות, אחרים מתפצלים פשוט כי הם לא מצליחים להירדם ביחד. כך או כך, שינה בחדרים נפרדים הופכת ליותר ויותר נפוצה
מדי פעם משתרבבת לעיתונות או לבלוגוספירה רשימה ובה מישהי (בדרך כלל זאת אישה ולא גבר) מתוודה שהיא ובן זוגה ישנים בחדרים נפרדים. איריס יוטבת, שבילי מוסקונה-לרמן הגדירה "הכוהנת הגדולה של ההעצמה הנשית" המליצה על הסידור המשחרר בספרה "סוד אישה". מעצבת האופנה טובה'לה חסין ובעלה עמית סיפרו בכתבה משותפת על חייהם שהם ישנים כבר 23 שנים בחדרים נפרדים. תמי ניניו, בלוגרית ופמיניסטית, כותבת איך פיצול חדרי השינה השפיע לטובה על הזוגיות שלה ושל הגבר שאיתה.
כך כותבת יוטבת בעניין השינה בחדרים נפרדים: "כאשר יש לאישה חדר משלה, נעלמים מועקות ולחצים רבים של התקשורת הזוגית... נשמה היא יצור חופשי. היא זקוקה למרחב להפליג, לעוף, לשוט למקומות רחוקים, להתרחב. איך אפשר לעשות זאת כאשר מישהו נושם כה קרוב אליך, מתנועע ואפילו נוחר? וכאשר הנשמה חשה מחנק, היא פועלת מבפנים החוצה – את (או הוא) עלולים לחוש צורך להתרחק, לשתוק, להסתגר, לצעוק, לברוח, לנסוע, להיות לבד. התנהגות כזו מאוד משפיעה על אווירת הזוגיות, יוצרת תגובות נגד, ודי מהר הזוג צריך ללכת לטיפול".
חלק מהנשים האלה מצטטות - איך לא? - את גברת חדר משלך, הלוא היא וירג'יניה וולף.

למרות שהשינה בחדרים נפרדים נתפסת אצלנו כמעשה נועז במקרה הטוב או כסימן לבעיות ביחסים מצד שני, מדובר בסידור לא נדיר בכלל. לפי דוח קרן השינה הלאומית האמריקאית מ-2005, כרבע מהזוגות לנים בחדרים נפרדים. על מספרים כאלה מלמדים גם מחקרים מיפן ובריטניה. על פי איגוד הבונים האמריקאי, ב-60% מבתי ה"בנה ביתך" צפויים להיות שני חדרי שינה ראשיים. מבין הזוגות שעדיין ישנים ביחד, רבים מצרפים למיטה את הילדים, אולי בעקבות "תיאוריית הרצף" וגישה רכה יותר לחינוך שהתפשטה בעשורים האחרונים.
חדרי שינה נפרדים הם לא רק סממן למותרות, אלא גם תוצר של אורח החיים של חברת השפע. שעות העבודה אינן חופפות, יש כאלה שאוהבים ללכת לישון
השאלה החשובה היא האם רוצים לישון יחד, אבל לא מצליחים לעשות זאת בגלל הרעשים וההפרעות, או ששינה בחדרים נפרדים היא דרך חיים שבוחרים בה, שהרי לרבות מההפרעות יש פתרונות – החל מטיפולים רפואיים לנושא הנחירות וכלה בהסכמים בין בני הזוג בכל מה שקשור לאלקטרוניקה בחדר השינה.

פול ס. רוזנבלט, פרופסור לפסיכיאטריה מאוניברסיטת מינסוטה, חקר את נושא השינה הזוגית וחיבר את הספר Two in a Bed: The Social System of Couple Bed Sharing (שניים במיטה: המערכת החברתית של מיטה משותפת לבני זוג). בעקבות מחקרו הוא הגיע למסקנה ששינה יחד טובה יותר לבריאות, והוא לא מדבר רק על ענייני יחסים ונפש. רוזנבלט סבור שמצבים של התקפי פרכוסים ושוק סוכרתי עלולים להיוותר ללא טיפול כשבן הזוג החולה ישן לבד. מראיונות שערך הוא הגיע למסקנה שחיי המין של זוגות שישנים יחד טובים יותר והם מקיימים יחסי מין לעתים קרובות יותר. בנוסף, נשים חשות בטוחות יותר כשהן ישנות עם בן הזוג שלהן.
כדי לשפר את איכות השינה המשותפת, רוזנבלט מציע להשקיע בהצעת המיטה ובשמירה על חדר שינה מסודר ונקי מחפצים מיותרים, לקדש את השינה המשותפת על ידי טקס קטן כמו תפילה לפני השינה, מדיטציה, ניהול יומן או קריאת שירה וגם – לישון גב אל גב. כך תימנעו משתי הפרעות – נשימה של בן הזוג לפנים שלכם והתנגשויות של הברכיים.