האיטלקיות החדשות: החוויה היפואית והמלוטשת
שתי מסעדות עם שמות דומים נפתחו לאחרונה בתל אביב-יפו: איטלקיה בתחנה ואיטלקיה בפשפשים. בשוק מציעים בילוי רחוב קיצי. בתחנה מגישים אנינות מעוצבת וטוטאליות
גם השלט שהכריז באופן לא יומרני "איטלקיה בפשפשים" הבהיר שיש כאן עסק חדש שקשוב למקום בו הוא פועל ולא מנסה להתנכר ליפו עם אווירה סנובית מתבדלת. אחד מהבעלים של האיטלקיה החדשה הוא אלון לוי, הבעלים של בר ה'מרגוזה' והוא כבר יודע ממזמן, כתושב יפו, שזה המקום להיות בו כרגע ולפתוח בו עסקים.
השף-שותף הוא פז רוטנברג שעבד כסו-שף ואז כשף במסעדת פסטיס, כאחראי על הפסים החמים במסעדת "רפאל" וכשף קונדיטור במסעדת "טוטו" האיטלקייה.

התפריט שרוטנברג בנה הוא איטלקי עממי ולא קטן. הוא מציע מנות ראשונות, לא קטנות, פיצות, פסטות, בשרים ודגה טרייה. הפיצה נעשית על בצק רך יחסית. לא עבה במיוחד אבל גם לא הפיצה שמחפשים חובבי הפיצה הדקה והפריכה. התוספות שעל הפיצות יפות ואנחנו טעמנו קרבונרה ופיצה טעימה של עגבניות עם חצילים וזיתים. בין המיוחדים: פיצת "איטליאן מיטבולס" עם רוטב עגבניות, בצל חרוך, כדורי בשר, אורגנו וגבינת פרמג'יאנו.
מבין המנות הראשונות, מנת מח העצם שהיתה טרייה ומעודנת, זכתה
לשבת בפינת רחוב ביפו בשעת ערב, כשמבין הבניינים זורמת בריזה טובה מהים, זו חוויה קיצית מומלצת. מדובר בבילוי רחוב שמח ובהתמזגות חסרת המחיצות עם ההוויה היפואית. בסתיו, יכתרו את השולחנות בוויטרינה ויקוו שהאווירה המיוחדת תישאר.
'איטלקיה בפשפשים', רח' עולי ציון 16, פינת רח' מרגוזה.

"איטלקיה בתחנה" שבמתחם התחנה בתל אביב היא סיפור שונה. כאן מדובר בלוקיישן אמנותי בתוך אתר היסטורי, עם שולחנות עץ כבדים, כוסות יין גדולות ושני יזמים שמסורים לעניין בלב ובנפש, המגיעים ממסעדת פורלין שנסגרה עקב צו הריסה לבניין.
לאיטלקיה בתחנה יש למשל בלוג והבעלים שלה מעדכנים אותו בתמונות וטקסטים שיעניינו אוהבי אוכל ומעריצי אוכל איטלקי בפרט. התפריט מבוסס על אוכל מדרום איטליה וכפי שניתן לצפות משני משקיענים, הם נסעו לנאפולי ושכנותיה לטיול אוכל שתועד באופן מגרה במיוחד בבלוג של וכלל צילומים, כתובות והמלצות מגרות על לחם לימון וכוסיות לימונצ'לו מצננות.
השניים גם מתקשרים בבלוג עם הלקוחות הקיימים או העתידיים שלהם ומשתפים אותם בשיקולים לגבי בחירת הלוגו והפונטים של המסעדה, מראים תכניות אדריכליות של המבנה העתיק של המקום, מתייעצים איפה כדאי למקם את הבר ואף מפצירים בקוראים "בלי תגובה שלכם לא נוכל להמשיך. דעתכם חשובה לנו". הם עונים לשאלות כמו איפה הם קונים את הפרושוטו די פארמה שלהם (ב"מעדני זילבר בחיפה") ומשדרים התרגשות כללית.

השניים הם השף-שותף אמיר מרקוביץ, תל אביבי בן 33 בעל נסיון של תשע שנים בבישול מודרני וקלאסי. ההתמחות שלו היא בדגים ובפירות ים שהם "אהבתו הנצחית בתחום הקולינרי".
מרקוביץ' למד בבית הספר לבישול "FERRANDI" בפריז, סיים בהצטיינות ואז עבד במשך שנה בביסטרו בצרפת שניהל שף בעל כוכבי מישלין וכסו-שף במסעדת "LALIVI" בפריז. בארץ הוא פעל כשף-שותף במסעדת "פורלין" והוא גם היועץ הקולינארי של חברת "דורות מוצרי שום ותיבול".
שותפו הוא ליאור בן עדי, תל אביבי בן 36, בעל נסיון של 12 שנים בניהול מסעדות ורשתות מזון. יש לו תואר ראשון במשפטים וממשל מהמרכז הבין תחומי בהרצליה, והוא מסיים עכשיו לימודים לתואר שני במנהל עסקים, באוניברסיטת תל אביב. בשנים האחרונות הוא ניהל כשותף את מסעדת "פורלין" התל אביבית.

במסגרת הקירבה שהם יוצרים עם הלקוחות בבלוג שלהם, עלתה בו ב-17 ביולי תגובה מלקוח לא מרוצה שהודה שהאוכל אמנם היה טעים אבל התלונן על תמחור של 40 שקלים למנות ראשונות ו-100 שקלים לעיקריות, שיצר אצלו ציפייה שההמתנה לתפריטים תארך פחות מעשר דקות, שיוגשו לו מטליות לניגוב ידיים ושההמתנה למנות הראשונות לא תיארך יותר מ-35 דקות.
"הכל חשוף אצלנו", מודה בן עדי, "לא הגבתי ללקוח הזה באתר אבל יצרתי קשר. אני מודה שהפופולרית של מתחם התחנה הפתיעה אותנו. התחלנו לעבוד עם צוות של 20 איש ותוך חודש היינו צריכים להכשיר 20 נוספים. בתקופה הזאת אכלסנו את המסעדה רק במחצית תפוסה. לקוחות שיצרו איתנו קשר והתלוננו שהחוויה שלהם לא היתה מספקת הוזמנו כמובן לחזור ולפיצוי".
תמצאו זמן לעדכן את הבלוג שלכם גם בהמשך?
"בוודאי. כבר במסעדת פורלין הבנו את הכוח של האינטרנט. אנחנו תמיד מעדכנים עם מתכונים חדשים, מידע על ארוחות מיוחדות ועוד".
