על גג העולם: בילוי קולינרי מענג ברופטופ של מלון ממילא
העיצוב החם והמרגיע של מלון ממילא, האוויר הירושלמי והאוכל המוקפד שמוגש במסעדה שממוקמת על גגו, יגרמו לכם לשכוח את תלאות הדרך לירושלים. הרהורים על חיים בבועה של אושר
הפיוס הנעים שהזכרנו קודם מפתיע במיוחד, דווקא בשל מיקום המלון: על קו התפר הדק והטעון שבין העיר המערבית למזרחית, ממש מול שער יפו, החומה ומגדל דוד. והיא כל כך יפה משם, כל כך רבת הוד, שבא לבכות. למה דווקא במקום המרהיב הזה אין רגע אחד של שקט? לא מדויק. אנחנו מצאנו שם למעלה משעתיים של שקט ושלווה, ומן לאות נעימה ומנותקת, שהביאה אותנו לומר לפחות עשר פעמים שההרגשה היא כאילו אנחנו בחו"ל. הרי כשמציינים ש"זה חוץ לארץ," לא מתכוונים לנופים יפים יותר, לבתי מלון יפים יותר וכד.' הכוונה היא להרגשה שפוקדת רבים מאיתנו כשהם נוסעים מכאן לכמה ימים או שבועות - הרגשה של חופש, של התנתקות מבורכת מהמציאות הישראלית הלא קלה. שם, בחו"ל ההוא, שוכחים הכל. חיים בבועה של אושר, הכוללת חוויות החדשות, אנשים שכמותם טרם פגשנו ובעיקר מנוחה מההוויה הישראלית, שכולנו כל כך מחוברים אליה מצד אחד, ועם זאת, כל כך רוצים לברוח ממנה.
והנה, דווקא בצנטרום של הפיילה הכי מציאותית ובעייתית, בלב לבו של הסכסוך, כשממזרח עיר אחת וממערב עיר אחרת, הצלחנו לשכוח מהכל. ורצינו לשבת שם עוד ועוד, במסעדה שנקראת - ROOFTOP "גג העולם," בתרגום חופשי. וככה בדיוק הרגשנו. רצינו להמשיך לאכול עוד ועוד מנות קטנות, נפלאות, יצירתיות, מדויקות, על טהרת הכשרות, בלי שהעובדה הזו תפגום אפילו במעט בטעמן המשובח.
מתברר ששמן זית טוב, עשבי תיבול, מוצרים טריים והרבה כישרון של שף המלון רועי ענתבי, שהוא האיש שפתח לפני כחודש את המסעדה הזו, הם תחליף הולם לחמאה ושמנת. ענתבי, איש צעיר, שעבד כבר בטובות שבמסעדות בתל אביב, כמו "מול ים" ו"כתית," הוא אדם נטול פוזות בעל ענווה וצניעות שלא מוצאים כמוהו במקומותינו. יש לו יד נפלאה של טבח ויצירתיות מבורכת של שף, וזה מה שצריך כדי שייצא אוכל טוב.
נתחיל מהתחלה. למסעדה הגענו די מותשים מהשתרכות של למעלה משעתיים בדרך שבין תל אביב לירושלים. מאוד מומלץ לא לעשות זאת בשעות הערב המוקדמות של יום חמישי. אלא שהתשישות שחשנו בסוף המסע חלפה באחת, ברגע שנכנסנו בשערי המלון המדהים הזה. מיד היה אפשר להבחין שמישהו עיצב אותו בטעם רב, ביד חופשית מבחינת תקציבית, ויותר מכך בענייני בחירת הפריטים וסידורם.
ואז עלינו לגג ונשימתנו נעתקה. הוא גדול, פתוח לנוף מכל עבריו, חלקו פרוץ לרוח הנעימה, חלקו קצת פחות עקב הגנה של קיר עם צמחייה. הקהל ברובו אמריקאי, אבל יש כמובן גם ישראלים. השירות קשוב, וענייני מצד אחד, אבל גם מאוד אישי. היינו ארבעה, וכדרכנו החלטנו להזמין הרבה מנות, חלקן קטנות, חלקן גדולות קצת יותר. מבין כל אלה, לא הייתה אחת שלא
בתור התחלה קיבלנו כוס אספרסו עם מרק עדשים נפלא, ולידו סמבוסק ממולא בחציל קלוי עם טחינה 41) שקל) - המנה הראויה ביותר לפתיחת ארוחה. אחר כך הגיעה פוקצ'ה מעשה בית, ולידה צלחת שום קונפי. חיסלנו את המטעמים בתאווה, ולא פסחנו על סלט האנטרקוט הכבוש עם ארוגולה ולפת מוחמצת 49) שקל,( מנה של שקדי עגל עם קרם חצילים ופטריות יער 51) שקל,( סביצ'ה דג בנוסח ניסואז עם תפוח אדמה, ביצת שליו ושעועית ירוקה 46) שקל) ורוסטביף סינטה 48) שקל.(
כשהאורות נדלקים בשלב זה, שמחים ביותר בחלקנו ובהחלטותינו, נעמדנו קצת לצפות כיצד הערב יורד על חומת העיר וכל האורות נדלקים בה, ושבנו כדי להמשיך בחגיגת הטעמים וההנאות, שכללה מנה נפלאה של שניצל שייטל ולימונים כבושים 74) שקל,( נתח קצבים עם עגבניות קלויות וטחינה 86) שקל,( פילה מוסר וירקות מאודים, טליאטלי עם ארטישוק, תרד, זיתי קלמנטה, שום ושמן זית 56) שקל.(
היה קשה מאוד לבחור, כי שאר המנות נראו מפתות, אבל אי אפשר הכל. שוב הפסקה, שוב שאיפות מרוכזות של אוויר קריר ומראות מחממים, ויאללה, למנות האחרונות. הזמנו מילפיי שוקולד מפתיע בטעמו, טארט טאטן אגסים ומאפה שוקולד חם עם סורבה פסיפלורה (מחיר כל המנות 42 שקל.( לא הצטערנו על אף מנה שהזמנו, ולא הותרנו אפילו מעשר קטן לעניי עירך.
בשלב הזה ביקשנו מאחד המלצרים להוציא אלינו את רועי, השף, כדי ללחוץ את ידו ולהודיע לו שהוא גדול, הוא גדול, הוא גדול! בתמורה התנדב רועי לקחת אותנו לסיור קצר בממלכתו ברחבי המלון, שכן המסעדה הזאת היא רק אחת משלוש שקיימות בה. התחלנו את הסיור אצל יפתח, הסומלייה הראשי, שהראה לנו את חדר היין של המלון. משם נכנסנו אל בר אפלולי ורועש, שהיה מלא מפה לפה באורחים צוהלים ושמחים - מסעדת הטפאס של המקום. לידה, אטום לחלוטין אך מאוד מאוורר מבפנים, נמצא חדר הסיגרים של המלון, גם הוא מעוצב כמו חדר נעים בבית פרטי.
ואז נלקחנו אל חדר האוכל הגדול, שבו אוכלים המאושרים שלנים במקום את ארוחת הבוקר, ולא יכולנו להפסיק להתפעל מהעיצוב. לכל אורך הקיר שליד הבופה, כמה עשרות מטרים, ישנם מדפי עץ כבדים וחומים שעליהם מונחים עשרות כלי חרסינה וקרמיקה לבנים שהובאו כולם מאיטליה. מרהיב, מקסים, אחר, מלא טעם.
אז נחזור על מה שכבר נאמר: אם יש לכם חגיגה, או אם סתם בא לכם לנסוע לחו"ל לכמה שעות, קחו את עצמכם ושבו במסעדה שעל גג מלון ממילא בירושלים, בלי לוותר על סיור קצר במלון. יש מה לראות, יש מה לאכול, יש איך לחגוג.
רופטופ, מלון ממילא, רחוב שלמה המלך ,11 ירושלים, 02-5482230
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם