ראשי » סגנון » ניו אייג' » ד''ר ראובן ברק

הצ'י הלא נכון: שיחות מהרפואה הסינית

כאשר פורצת מחלה מתחולל בגוף קרב בין הצ'י הרע לבין הצ'י הנכון. תוצאותיו יקבעו אם נחיה, נמות, ניקלע למלחמה או שנשקע לתוך מחלה כרונית. כשהגוף יוצא מאיזון: פרק 13

ד''ר ראובן ברק | 23/6/2010 9:33

התפיסות הסיניות והמערביות באשר לסיבות להתפתחותן של מחלות שונות מאוד אלה מאלה. בניגוד לתפיסה המערבית הפרגמטית, בלב התפיסה הסינית קיימים מרכיבים מיסטיים, פילוסופיים, תרבותיים ורפואיים. ואילו עיקרון השאיפה להרמוניה, בתוך הפרט, בינו לבין החברה ובינו לבין הטבע - הוא הבסיס להבנת מצבי הבריאות והחולי.

ספר הרפואה הפנימי של הקיסר הצהוב מן המאה הראשונה לפני הספירה, מיוחס לדמות אגדית בשם הקיסר הצהוב (הואנג טי) הנחשב מבחינות רבות לאבי הרפואה הסינית. הספר מורכב משני חלקים, שבכל אחד מהם 81 פרקים, והוא מהווה עד היום את הבסיס לרפואה הסינית. החלק הראשון, ספר השאלות הפשוטות, מדבר על הבסיס התיאורטי של הרפואה הסינית ועל שיטות האבחון. החלק השני, ששמו "הציר השמימי", מפרט שיטות טיפול - בעיקר באמצעות אקופונקטורה.

נהוג לצטט משפטים מתוך ספרים אלה כאקסיומות המתארות במדויק עקרונות רפואיים. וכך אומר סו וואן, המייצג את השאלות הפשוטות: "אם צ'י ודם לא מאוזנים - מאה המחלות תתחוללנה". ואילו לינג שו, המייצג את הציר השמימי, מדגיש בספר: "כשיין רגוע ויאנג איתן, הנפש רגועה ולא מוטרדת". מכאן, כי מה שמזוהה ברפואה המערבית כמחלה, נתפס ברפואה הסינית כמצב של חוסר איזון, כדיסהרמוניה: יציאה מן המצב ההרמוני בו שורר האיזון בין כל מרכיבי החיים, במכלול האנרגיות הבונות ומפעילות את האדם.

ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב ציור היסטורי - רכוש הציבור

בעיות של רוח

הרפואה הסינית מגדירה כל מה שמפר איזון זה כגורם מחלה או "פתוגן" (מיוונית: מחולל מחלה). בבואנו לזהות את הפתוגן, אנחנו מתייחסים למכלול הגורמים המרכיבים את הקיום: היין והיאנג, העולם החיצוני והעולם הפנימי שלנו. כיוון שכך, נחשבים גורמי מזג אוויר והאקלים למחוללי מחלה, אך גם אורח החיים שלנו וחיי הרגש שלנו אינם אבסולוטיים. מידת השפעתם תלויה במידת החוסן שלנו, וביכולתנו להתנגד להם ולשינוי שהם מחוללים.

פרמטר חשוב בעת תהליך האבחנה הוא הביטוי הפיזי של המצב החולני, ולאו דווקא התנאים בהם זו התפתחה. כך, למשל, "התקררות" עשויה להיות "חמה" או "קרה", על פי הסימנים שהחולה מראה ולא על פי תנאי מזג האוויר שגרמו לה. באופן הכללי ביותר קיימים שני מצבי חולי: מחלות עודף, בהן יש חדירה או הצטברות של אנרגיה שלילית, ומצבי חוסר, בהם קיים מחסור באנרגיה מסוימת, הגורר כשל תפקודי שמתבטא בחולי.

מחוללי המחלה מחולקים לשלוש קבוצות: מחוללי מחלה חיצוניים, מחוללי מחלה פנימיים ומחוללי מחלה אחרים. כך גם פעילים שלושה מרכיבים בסיסיים בתהליך המחלה: הגוף, מחולל המחלה ותסמונת הדיסהרמוניה. אלה קשורים זה בזה בצורה הדוקה כל כך, עד כדי שאינם ניתנים להפרדה.

מעגל של מחלה

מחולל המחלה הוא הגורם המתחיל או המגרה לפרוץ המחלה; התסמונת היא קומפלקס השינויים הפתולוגיים הפנימיים והסימנים החיצוניים, הקשורים בחוסר האיזון הספציפי הנוצר באינטראקציה בין הגוף לסביבה; הגוף הוא הבסיס לקיום הפיזי, הרגשי, השכלי והרוחני של הפרט, והוא מתבסס על שלד ארגוני של חומרים, מסלולי זרימה של אנרגיה (מרידיאנים וכלי דם), איברים ורקמות.

הגורם הבסיסי הקיים תמיד בעת התפתחות מחלה הוא פגיעה בזרימה וביחסים בין יין ליאנג. אלא שלעתים קרובות הגדרת הבעיה חורגת הרבה מעבר לתחום זה, ומתייחסת לפרמטרים רבים אחרים.
כך, בעת התפתחות "מחלה חיצונית" מתרחשת חדירת מחולל מחלה חיצוני, המכונה באופן כללי "צ'י רע". בינו לבין ה"צ'י הנכון" מתרחש קרב שהוא, כזכור, "מכלול רזרבת הצ'י" הנתון

באותו רגע לשימוש הגוף המותקף לצורך הגנתו.

ביטוייו החיצוניים של קרב זה הם חום, צמרמורות, הזעה ורתיעה מקור. ברוב המקרים מנצח "הצ'י הנכון" והחולה מחלים, אך במקרים מסוימים אין הדבר כך, ואז ייתכנו שתי אפשרויות: באחת, ינצח מחולל המחלה והאדם ימות. אפשרות נוספת היא שמחולל המחלה יישאר בתוך הגוף, בלתי מנוצח אך גם בלתי מנצח. במקרה כזה מערכת ההגנה של הגוף תהיה חזקה מספיק כדי למנוע את מות האדם, אך חלשה מכדי לגרש את האויב החוצה, ותתפתח מחלה כרונית. גם למצב זה ייתכנו התפתחויות: האדם יכול להיחלש בהדרגה ולמות בסופו של דבר, האדם יכול להתחזק ולהחלים, או שהמחלה תימשך לאורך כל חייו. במקרה כזה היא תפגע באיכות חייו עד יומו האחרון, אולי אפילו בשיבה טובה, ואולי עד למותו מסיבה אחרת.

כאשר דנים בגורמי מחלה צריך לזכור שכמו בדיון באנטומיה, כך גם כאן אנחנו משתמשים במילים הנושאות משמעות מסוימת בתרבות המערבית אך משמעויות אחרות בקונטקסט הסיני. כמו כן, גם הדיון עצמו מתנהל בו-זמנית ברבדים אחדים, ומטפל טוב אמור להיות מודע להם לעומקם. למשל: מחלות שונות מיוחסות ל"רוח", המלווה לרוב בגורם נוסף (קור, חום, לחות - הסבר יבוא בשיחות הבאות).

מצד אחד, הטיפול במצב שכזה יבקש להוציא את הרוח מהגוף, באמצעות המלצות תזונה, מתן רקיחות צמחי מרפא וטיפול בדיקור. מצד שני, ברור שאין באמת רוח שנכנסה ויושבת לבנאדם בתוך הגוף. העניין הוא בתיאור מצב פתולוגי ששמו "רוח", המבטא דיסהרמוניה מסוימת שהכי קל להגדירה באופן ציורי כ"רוח חמה" או "רוח קרה"'. בנוסף, ייתכן למשל שנזהיר את האדם מפני חשיפה לרוח ולקור. מסובך, אני יודע, והסיבה לכך היא שאנחנו עוסקים בדברים שהם גם מציאותיים וגם סמליים. הם גם רוח וגם "רוח", גם קור וגם "קור".

שמחה יכולה לחולל מחלה?

ששת מחוללי המחלה החיצוניים (ששת סוגי ה"צ'י הרע"), הם שישה מצבי או גורמי אקלים טבעיים, שכאשר הם מופיעים בעוצמה מוגזמת, או שהם תוקפים אדם שמערכת החיסון שלו חלשה, או כאשר הם מופיעים "שלא בזמן המתאים" - נוצר חוסר איזון (דיסהרמוניה) אותו אנו מכנים מחלה. ואלה הם:

• רוח Wind 風 Fēng
• קור Cold 寒 Hán
• חום הקיץ Summer Heat 暑 Shǔ
• לחות Damp 湿 Shī
• יובש Dryness 燥 Zào
• אש Fire 火 Huǒ

בנוסף לגורמי המחלה החיצוניים קיימים מחוללי מחלה פנימיים. אלה הם שבעת השדים, או "שבעת האַ‏פֶ‏קְטִים", שאינם אלא שבעה רגשות הקיימים בחיינו באופן טבעי. כאשר הם מוגזמים או קיצוניים - או, כמו הגורמים החיצוניים, מופיעים "בזמן הלא נכון", גם הם עלולים לגרום למחלות. ואלה הם:

• שמחה Joy 喜Xǐ
• כעס \ תסכול Anger 怒 Nù
• חרדה Anxiety 憂 Yōu
• מחשבות \ הרהורים Thought 思 Sī
• צער \ אובדן Sorrow 悲 Bēi
• פחד Fear 恐 Kǒng
• הלם Fright 驚 Jīng

בנוסף לגורמים הפנימיים והחיצוניים אנו מונים עוד מספר גורמים העלולים להביא להתפתחות מחלות:

• מבנה גופני מולד ירוד או חלש
• הרגלי תזונה לא נכונים
• עודף עבודה פיזית ומנטלית
• עודף פעילות מינית (בעיקר בגברים)
• טראומה פיזית
• הרעלה
• טפילים
• היעדר מנוחה מספקת
• טיפול לא נכון (נזק יאטרוגני)

בשיחות הבאות אנסה להסביר ולפרט.