אצל לואיזה בחצר: הפוגה קולינרית מרעננת באבו גוש
אם בא לכם לצאת לכמה שעות מהבית ביום שישי, כדי לחזור אליו עם הרגשה שהייתם בחופשה של כמה ימים ועל הדרך גם לאכול טוב ובמחיר סביר, החצר של לואיזה באבו גוש היא המקום בשבילכם
ואכן, באותו יום שישי לא הגענו לאבו גוש כדי לאכול חומוס. הרי יש לנו חומוס נהדר בתל אביב וביפו, ואין לנו צורך לעלות עד לשם כדי לנגב את הצלחת עם אחד המאכלים המוצלחים ביותר שהומצאו אי פעם. אנחנו דווקא נמצאים בדרכנו ל"לואיזה," להתכנס תחת אחד העצים של החצר המקסימה שבמקום, ולאכול ארוחת בוקר מאוחרת. אנחנו חוצים את הכיכר הראשונה של הכפר, פונים ימינה בכיכר השנייה וחונים בפינה ליד חנות של מוצרים מהמזרח הרחוק, שכמה שלא ננסה, לא נמצא אפילו דבר אחד לקנות בה.
בחצר הפנימית רחבת הידיים של "לואיזה בגן" מקבלים את פנינו עצי זית, שגזעם מסגיר את גילם המבוגר. צמחי התבלין השתולים ביניהם ובכל פינה במרפסת, משמשים גם כחומר גלם לבישול וגם כקישוט ירוק, המתאים מאוד לאזור. השולחן שלנו עשוי מעץ מחוספס, ולידו כיסאות עץ צבועים בירוק. מעלינו נפרסים ענפים עבים המסוככים עלינו מפני השמש. רוח נעימה שמגיעה מהרי יהודה שמסביב, מנסה, לא תמיד בהצלחה, להילחם בחמסין הגדול של תחילת הקיץ. לעזרתה נחלץ מאוורר ענק, ושניהם יחד מצליחים ליצור עבורנו טמפרטורה נעימה.
"לואיזה בגן" פתוח רק בימי שישי, עד השעה ארבע אחר הצהרים. בשאר ימות השבוע משמש המקום לאירועים של חברת הקייטרינג "לואיזה," ששייכת לענת לב ארי ועמית כהן, שגם משמשים כשפים של הקייטרינג והארוחות. לפני שאנחנו מזמינים, מספרת לנו ענת שכל המוצרים שבהם הם משתמשים מגיעים ממגדלים שונים באזור, והתפריט משתנה כל הזמן, בהתאם לעונה. כל הירקות נקנים מהגינה האורגנית של מגי ביישוב סטף. בנוסף, שמן הזית, הגבינות והיין מגיעים מאזור הרי יהודה. כך צריך להתנהל, ואם לשפוט לפי התוצאות
ואכן, ארוחת הבוהריים שאכלנו בלואיזה, כמובן בצירוף חוויית הישיבה במקום, הייתה אחת מההפתעות הטובות ביותר בזמן האחרון. כל מנה שהוגשה לנו - והיו לא מעט מהן, כיוון שהיינו חבורת סועדים גדולה - זכתה לאינספור תשבוחות. פתחנו עם מיץ טבעי מגזר ותפוחי עץ שנסחט במקום. יחד איתו הגיעו גם כוסיות קטנות של מרק סלק קר וטעים להפליא. בנוסף, הגיעו לשולחננו לחם חם וטרי שנאפה במקום, ובליני - לביבות דקות עשויות מתפוחי אדמה - שעליהן שמנת וטפאנד זיתים.
לאחר מכן הגיעו לשולחן לביבות גזר 18) שקל,( מאפה בצק שמרים ויוגורט מלא בזעתר מוגש עם שתי ביצים עלומות 23) שקל,( סלט פטוש עם קוביות אבטיח, צלפים וגבינה עיראקית 37) שקל,( עלי גפן ממולאים בסשימי ולימון כבוש על סלט גרגרי חומוס 43) שקל,( קראסט-מאפה מבצק עם הרבה כורכום ממולא בבצלים, פיסטוקים וגבינת המאירי 27) שקל,( רביולי אפונת גינה ונענע בשום ושמן זית 43) שקל) וסרדינים מטוגנים על סלט במיה, כוסברה וקוביות עגבניות צלויות. כל המנות בלי יוצא מהכלל היו מצוינות ומעניינות, וסיפקו לנו הזדמנות לטעום טעמים לא מוכרים.
לפני שהספקנו להתאושש נחתו על השולחן, לפי הזמנתנו כמובן, ארבע מנות אחרונות שנטרפו על ידי היושבים כאילו הייתה זו רק ההתחלה. היו אלה עוגת גבינה עם ג'ינג'ר ושוקולד לבן במרק מלון, שכבות בצק פילו עם קרם קפה והל, חלבה ומסקרפונה במי ורדים, קדאיף פיסטוקים וקרם מנטה ומוס שוקולד עם טוויל שומשום ודבש. בניגוד למנות הקודמות, שהיו בחלקן זולות מאוד וחלקן במחיר סביר, המנות האחרונות קצת יקרות 40 - שקל לכל מנה. עם זאת, הטעם בשמים.
אז אם בא לכם לצאת לכמה שעות מהבית ביום שישי, כדי לחזור אליו עם הרגשה שהייתם בחופשה של כמה ימים, לאכול טוב ובמחיר סביר, לואיזה זה המקום בשבילכם.
לואיזה, רחוב הדובדבן ,1 כפר אבו גוש, 02-5337120
ובנושא אחר לגמרי: עוד כשהיה ילד נהג אנדרי חבש לעמוד במטבח עם סבתו ויולט ולהתבונן בה בשעה שהכינה את עוגות הסולת שלה, שהיו מפורסמות בכל יפו. כשהייתה ויולט מסיימת להכין את עוגות הסולת, הייתה מזמינה את כל מי שנפשו חפצה לבוא ולהתכבד. לעתים הביאה אותן כמתנה לחבריה ובני משפחתה הרבים. גם אביו של אנדרי אהב את המתרחש במטבח של אמו, את הקינוחים הנפלאים שהכינה ושמהן נהנו כולם.
כשהיה אנדרי בן 20 החליט אביו שהוא רוצה להתמחות בהכנת גלידות. בשלב ראשון הוכנו כל הגלידות בבית המשפחה. אנדרי הצטרף אל אביו, נשבה בקסם הגלידה ולא החליף את תחום העיסוק שלו מאז. במשך השנים הוא למד את כל מה שאפשר על תהליך ההכנה, פיתוח טעמים חדשים ותוספות מעניינות, ושקד על מלאכת הניהול, כיוון שכבר אז ידע שלא ישאיר את עסקי הגלידה למטבח הביתי.
בערב קיצי, בדרך מכאן לשם, חשקה נפשנו בגלידה. אני שומעת על נפלאות הגלידה של משפחת חבש זה זמן רב, לכן ביקשתי לעצור ברחוב יפת וללקק כדור או שניים. תור לא קטן השתרך מהכניסה למקום. מתברר שבמשך הזמן קמה לה עדת מעריצים, משוגעים לדבר, שמגיעים ליפו במיוחד כדי שישימו להם בגביע את הטעמים המיוחדים שאנדרי רוקח במפעל הגלידה הקטן שלו. וכך, נעמדנו גם אנחנו, אף שבדרך כלל אני לא חובבת תורים בכלל, ובאוכל בפרט. בשעה שחיכינו ציינו לעצמנו את היעילות והאדיבות בשירות, שהיו מחממי לב.
אלא שאז התחילה הבעיה הגדולה: במה לבחור? האם בגלידת מלבי, או אולי בגלידת בננות עם שוקולד מקופלת? אבל איך לא נטעם את גלידת השוקולד הלבן עם האגוזים, או השקדים המסוכרים? ומה עם החלווה והפיסטוק? כך החלטנו לקחת הביתה מעט מכל סוג, כדי שגם אחרים ייהנו. הזוכה הגדולה מבחינתי היא גלידת המלבי, שהייתה נפלאה, וטעם מי הוורדים הורגש בה כמו שצריך. אחרים התלהבו מגלידת הווניל ומהשוקולד הלבן עם אגוזי הלוז, והייתה גם מי שהעדיפה את גלידת היוגורט המכיל בסך הכל אחוז שומן אחד, ואשר לפי בקשתנו שולבו בה פירות טריים.
גלידת אנדרי, רחוב יפת ,138 יפו, רחוב בן גוריון 2 רמת גן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם