ראשי » סגנון » ניו אייג' » ד''ר ראובן ברק

הלשון היא הניצן של הלב: שיחות מן הרפואה הסינית, פרק 12

הכבד נפתח אל העיניים, הלשון היא הניצן של הלב, הטחול נפתח אל הפה, הריאות אל האף והכליות אל האוזניים. חמשת איברי הגוף הסיניים זה לא בדיוק מה שאנחנו מכירים מהאנטומיה המערבית

ד''ר ראובן ברק | 30/5/2010 10:10

ברפואה הסינית מדברים על איברים במובן הפונקציונלי, לא אנטומי-פיזיולוגי צילום: SXC

היום אנחנו מתחילים להבין איך באמת עובדת הרפואה הסינית. אז ראשית, אינטגרציה של חומרי היסוד עליהם דיברנו עד כה. מושג מרכזי ברפואה הסינית הוא מושג צאנג-פו (ZàngFǔ 臟腑), המתאר את תפקוד האיברים ואת היחסים ביניהם. ברפואה הסינית מדברים על איברים במובן הפונקציונלי, לאו דווקא האנטומי-פיזיולוגי המוכר לנו מן הרפואה המערבית: חשוב להבין שהאנטומיה בסין לא התפתחה מנתיחת גופות, אלא מן הצורך להגדיר תפקוד אנרגטי.

כך נולד מושג המרידיאנים, שהם מסלולי זרימה של אנרגיה; מהם התהוותה הגדרת האיברים, כהתרחבות של אותם מרידיאנים. אולי משום כך האיברים לא מאופיינים על ידי המיקום האנטומי שלהם, אלא על ידי הפונקציה שלהם. וכפי שנראה בהמשך, היא שונה לפעמים לחלוטין מהתפקוד המיוחס לאותם איברים במערב. הרפואה הסינית נוטה להתייחסות משולבת בין התפקוד הפיזי, האנרגטי, הנפשי והרגשי של האיבר, וכרוכים בה גם יחסי הגומלין עם איברים אחרים ועם חומרי היסוד. עד כדי כך משוכלל הדבר, שיש איברים שיש להם פונקציה בלבד, ללא קיום פיזי, בעוד שחשיבותם אינה נופלת מזו של איברים "ממשיים".

חפשו את המחמם המשולש

האיברים מאזנים, תומכים ומווסתים זה את זה, בשילוב עקרונות היין והיאנג ועקרונות חמשת האלמנטים. במצב של בריאות (איזון) נשמרים יחסים תקינים בין האיברים, בין האלמנטים ובין חומרי הגוף. האיברים מסודרים זוגות-זוגות, אחד בעל איכות יין ובן זוגו בעל איכות יאנג, וכל זוג שייך לאלמנט מסוים. אך כיוון שאין בטבע דבר שהוא כולו יין או כולו יאנג, מכיל כל חומר וכל איבר בתוכו אלמנטים יינים ואלמנטים יאנגים. מבנה האיבר, הנוזלים שבו, או הדם והתמצית שלו - הם ההיבט הייני, ואילו התפקוד של אותו איבר הוא ההיבט היאנגי שלו. לדוגמה: אחד מתפקידי הטחול הוא הנעה והתמרה של תוצרים המופקים מן המזון. זהו היבט יאנג. אבל הצ'י המופק מתהליך זה הופך לדם, שהוא יין לכשעצמו.
מסיבה זו קיימים שישה מרידיאני יאנג ושישה מרידיאני יין, ועוד כמה מרידיאנים מיוחדים.
לכל איבר תפקיד עיקרי, רקמה עליה הוא שולט או מפקח, איבר חישה אליו הוא "נפתח" וחלק הגוף בו הוא מתבטא. בנוסף, בכל אחד מחמשת איברי הצאנג היינים שוכן אחד מחלקי הנשמה. הוא מתייחס לרגש אחר, וקשור לאלמנט מסוים.

באלמנט העץ איבר היין הוא הכבד, המשכן את ההון, היא הנפש השמימית, הרוחנית; כיס המרה הוא בן זוגו היאנג. באלמנט האש יש שני זוגות: איבר היין הוא הלב, שהוא משכן השן – ההיבט הנפשי של הנשמה, והמעי הדק הוא בן זוגו היאנג. עוד זוג, מיוחד, הוא מגן הלב 心包 Xīnbāo)) והמחמם המשולש (三焦 Sānjiāo).

באלמנט האדמה איבר היין הוא הטחול, המשמש משכן היי, היבט של הנשמה

המבטא כוונה ומחשבה. הקיבה היא בת זוגו היאנגית. איבר היין של אלמנט המתכת הוא הריאה, משכן הפּוֹ – היא הנפש הארצית, הגשמית. בן זוגה היאנג הוא המעי הגס. באלמנט המים איבר היאנג הוא הכליות, הן משכן הז'ה – המבטא את יצר הקיום. שלפוחית השתן היא איבר היאנג של אלמנט המים.

האיברים היין קרויים איברי הצאנג Zàng 臟 ואיברי היאנג הם איברי הפו Fǔ 腑. הבסיס התיאורטי לעניין נקרא Záng Xiàng 藏象, ופירושו "הביטוי החיצוני לאיברים הפנימיים". הצלמיות מורכבות מהמילה月 משמאל, שהיא הפשטה של Ròu 肉, ופירושה בשר, או שריר וכשהיא מופיעה בתחילת מלים שמתארות איברים או חלקים בגוף, היא מסמנת לנו שמה שבא אחריה הוא בהקשר או שייכות של הגוף. במילה צאנג החלק הימני של הצלמית 藏 מבטא מחסן, בית אוצר, מקום האחסון והשמירה של התבואות היקרות. במילה פו החלק הימני של הצלמית 府 מייצג את מקום משכן המושל, האחראי.

ההבחנה הבסיסית בין איברי הצאנג לפו היא שהצאנג מייצרים ואוגרים חומרי יסוד (צ'י, דם, ג'ינג); הם פנימיים ומוצקים, ואילו הפו הם "איברים מנקזים" של חומרים והפרשות. על כן הם חלולים וחיצוניים, באופיים מקבלים, מעכלים ומעבירים: הצאנג הם כמו מחסן, הפו כמו בית מלאכה דרכו עוברות הסחורות.

בנוסף לאלה יש עוד שישה איברים מיוחדים שייחודם בכך שהם אוגרים, כמו הצאנג, אך מפרישים, כמו הפו. אלו הם: המוח; מח העצם; העצמות; כלי הדם; הרחם; וכיס המרה, שהוא גם פו וגם מיוחד.

ארבע פינות הפה

רשימת התכונות של האיברים ארוכה ומפורטת, וכל תלמיד רפואה הסינית משנן אותה במהלך לימודיו היטב, היות והיא חיונית ליכולתו לאבחן ולטפל. אך אלו תפקידיהם העיקריים של איברי היין: הלב שולט בדם, הכבד אוגר דם, הטחול אחראי להנעה והתמרה, הכליה אוגרות ג'ינג (תמצית החיים), הריאות שולטות בצ'י ואחראיות על הנשימה.

לכל אחד מאיברי היין זיקה אל אחד מאיברי החישה. הכבד נפתח אל העיניים, הלשון היא "הניצן" של הלב, הטחול נפתח אל הפה, הריאות נפתחות אל האף ואילו הכליות אל האוזניים. כך גם באשר לרקמה שעל הזנתה מופקד כל אחד מהאיברים. הכבד מזין את הרחם, הגידים והרצועות, הטחול מזין את הבשר והשרירים, הלב מזין את כלי הדם, הריאות מזינות את העור ואת שיער הגוף, ואילו הכליות מזינות את העצמות.

איברי היין נבדלים זה מזה גם בכיוון זרימת הצ'י שלהם: צ'י הטחול וצ'י הכליות זורמים כלפי מעלה, צ'י הקיבה וצ'י הריאות זורמים כלפי מטה, ואילו צ'י הכבד נע לכל הכיוונים. ובסוף, לכל איבר גם ביטוי חיצוני: הכבד מתבטא בציפורניים, הכליות בשיער הראש, הלב בגוון הפנים (והנפש-שן במבט העיניים), הטחול מתבטא בארבע פינות הפה (זה נושא לשיחה נפרדת) והריאות מתבטאות בעור ובשיער הגוף.

הסינים מאוד אוהבים לחזור על דברים, על כן לכל איבר יש רשימה משלו. ראו בכך מעין סיכום לפרקים האחרונים. הטחול שולט בהנעה והתמרה, מחזיק את הדם בתוך כלי הדם, מפקח על השרירים, נפתח לפה ואחראי על עליית הצ'י למעלה. הכבד אוגר דם, אחראי על זרימה חלקה של צ'י, שולט בגידים וברצועות, מתבטא בציפורניים ונפתח אל העיניים. הכליות אוגרות ג'ינג, אחראיות על גדילה, צמיחה, רבייה והתפתחות, מייצרות מח עצם, ממלאות את חלל המוח, שולטות בעצמות, קשורות בייצור הדם, "שולטות במים" ובשני פתחי הגוף התחתונים, אחראיות לקבלת הצ'י מן הריאות (בתהליך הנשימה), נפתחות לאוזניים ומתבטאות בשיער הראש. הריאות שולטות בצ'י ובנשימה, שולטות על "העלייה, הירידה והפיזור" (יוסבר בהמשך), שולטות על "מעברי המים", העור, שיער הגוף ו"החיצון" (עוד מושגים שיוסברו בהמשך). הלב שולט בדם, מעגן את השן, שולט בכלי הדם, מתבטא בפנים ונפתח ללשון.

לאתר הבית של ד"ר ראובן ברק