בורגר RALPH: ההמבורגר השערורייתי של המעצב ראלף לורן
קבלו את המיזם החדש של מעצב האופנה ראלף לורן: המבורגר בוטיק ב-34 דולר. לטענת ג'ונתן גולדסטין, מלך ההמבורגרים של פריז, מדובר בהתקדמות של ממש מהימים שבהם התביישו הצרפתים לאכול המבורגר בפומבי
בשנה שעברה נמכרו במסעדות של גולדסטין 120 אלף המבורגרים במחיר 18.40 דולר למנה, 7,558 בקבוקי קטשופ של היינץ, 8,454 צנצנות של "גולדנס ספייסי בראון מאסטרד" ו-90 אלף פחיות קוקה קולה.
מיותר לציין שמדובר בשוק רווחי למדי. "קופי פריזיאן" מושך מדי שנה 300 אלף לקוחות. הסכום הממוצע שכל לקוח משאיר במסעדה הוא 32 יורו, וכך מגיעה רשת המסעדות להכנסה שנתית של 9.5 מיליון יורו. אבל קשה לומר שמדובר בנתונים מפתיעים. פריז היא עיר שבה תיק לחיתולים מעור עגל של לואי ויטון נמכר תמורת 1,300 דולר , ומי שרוצה קולר לכלב מכריסטיאן דיור צריך להיפרד מ-700 דולר.
עם זאת, גולדסטין, במקור ממדינת ניו המפשייר בארצות הברית, טוען שהתפריט שלורן מציע ללקוחותיו במרכז המסחרי שלו בגדה השמאלית - בין היתר ה"בלק אנגוס", המבורגר עם פרוסות עגבניה ב-34 דולר - מהווה הסלמה של ממש במלחמת ההמבורגרים הפריזאית.
לטענת ההיסטוריון ג'יובני בלריני, מחבר הספר "מקור ההמבורגרים והקטשופ", ההמבורגרים הראשונים הופיעו על מזח המבורג כבר במאה ה-17. לאחר מכן הביאו מלחים גרמנים את המאכל לארצות הברית.
שנים רבות לאחר מכן, בשנת 1940, פתחו דיק ומק מקדונלד מסעדה בשם "מקדונלד'ס בר-בי-קיו" בסן ברנרדינו שבקליפורניה, וגבו 15 סנט לבורגר. "פעם הצרפתים התביישו להיראות כשהם אוכלים המבורגר בפומבי ", נזכר גולדסטין, בזמן שמלצרית שלו תוקעת קיסם שיניים עם דגל ארצות הברית בהמבורגר הכפול של "קופי פריזיאן".
אבל הימים האלה חלפו עברו. כיום, לדברי גולדסטין, מסעדות ההמבורגרים של פריז הן כבר לא בגדר מקומות חשודים. בפריז של היום, השפים מוציאים תחת ידיהם לא פחות ממאה סוגים שונים של המבורגרים משובחים, החל מסוויסברגר עם פטריות ב-12 דולר ועד לצ'יזבורגר עם בייקון של השף יאניק אלנו במסעדת "הוטל לה מוריס", שעולה 44 דולר. יתרה מכך: במסעדות שלאורך גבול צרפת-שווייץ מגישים המבורגרים מבשר סוסים.
עם זאת, גולדסטין סבור שעם כל הכבוד למטבח הצרפתי, בכל הקשור להמבורגרים, יש לשפים הצרפתים עוד הרבה מה ללמוד. "הבשר שלהם לא מספיק שמן, ולכן ההמבורגרים שלהם יוצאים יבשים", הוא פוסק. ייתכן שחוסר הידע הזה גורם ללא מעט ריגול תעשייתי בקרב מכיני ההמבורגרים הפריזאים. "כל הזמן מרגלים", אומר גולדסטין. "מסעדנים שרוצים לפתוח מסעדת המבורגרים באים קודם הנה. הם גונבים את התפריט, יושבים על הדלפק מול מחבת
אבל בסופו של דבר, מתוודה גולדסטין, הוא לא יכול שלא להיעלב לנוכח העובדה שלורן לא הגיע לרגל ב"קופי פריזיאן", המקום שבו הלקוחות הצרפתים מעדיפים את ההמבורגרים שלהם במידת צלייה "רייר" (לא מבושל, שלוש דקות כל צד), ואילו הלקוחות האמריקאים מעדיפים "וול דאן" (צלוי היטב, חמש דקות כל צד), עם בירה שחורה ליד.
"אני לא מרוצה ממה שראלף עושה", מתלונן גולדסטין. "הוא שואף לשדרג את ההמבורגר לרמה של המטבח הצרפתי, אז הוא הלך וגנב שף ממסעדת 'לה בריסטול'".
גולדסטין מתכוון לסטפן דאבוביל, שעזב את מסעדת שלושת הכוכבים "לה בריסטול" כדי להפוך המבורגרים בבית הקפה בחנות של לורן.
"לא אני", מתחמק דאבוביל ומצביע של השף הראשי ניקולא קסטלה. "אתה צריך לדבר איתו על המבורגרים". קסטלה , שהתמחה מטבע הדברים במטבח הצרפתי, אומר שמעולם לא טעם אפילו המבורגר שמנוני לפני שבא לעבוד אצל לורן.
"אני צרפתי", אומר קסטלה בן ה-27. " עד לא מזמן מעולם לא הכנתי המבורגר. אבל אני יכול לומר לך שהרעיון מאחורי ההמבורגר הצרפתי הוא מונטאז'", מנסה קסטלה להסביר איך מאקלמים את המאכל האמריקאי הירוד בבירת הטעם הטוב. "מערבבים רכיבים משובחים כמו כמהין וכבד אווז, עם בשר
צ'רולאי טהור. להמבורגר האמריקאי, לעומת זאת, נדרשים 20 אחוז שומן ומפיות רבות, ומחסלים אותו בתוך עשר דקות לכל היותר".
לדבריו של גולדסטין, מלבד הוויכוח על אופן ההכנה של ההמבורגר, ניצב בפני בעלי מסעדות ההמבורגרים אתגר נוסף, לא פשוט: לשכנע את המקומיים לוותר על הסכו"ם, לאחוז את ההמבורגר בידיים ולתת לו לטפטף. "יש רק דבר אחד שקשה יותר מלשכנע את הצרפתים לאכול בידיים", אומר גולדסטין, "וזה לשכנע אותם לשתות בירה שחורה".
הוא יודע על מה הוא מדבר, שכן לפי חוש הריח הצרפתי, הבירה השחורה מדיפה ריח של סבון לניקוי אסלות. "איכס", מעקם את פרצופו השף דידיה קומנר בן ה-36. " לבירה שחורה יש בדיוק אותו ריח כמו של חדר האמבטיה של סבתא שלי".
ייתכן שהגישה הזאת מסבירה את תסכולו של גולדסטין בכל הנוגע לחוסר הידע של הצרפתים בתחום ההמבורגרים. אחרי הכל, אין דרך אחרת להסביר את העובדה שגם ה"ראלפורגר" של לורן (34 דולר), ומנת הדגל של השף יאניק אלנו (44 דולר) הן פשוט כישלונות בכל הקשור לשומן, טעם וריח. לפחות בהשוואה ל"גולדסטינבורגר" (18 דולר ) שמוגש ב"קופי פריזיאן".
בינתיים נמשכת מלחמת ההמבורגרים - ולא כולם שורדים. ב-1998 ארזה רשת בורגר קינג את הלחמניות שלה וסגרה את 39 הסניפים שלה ברחבי צרפת. היא הותירה את מקדונלד'ס כמותג האמריקאי האחרון שהיה עליו לשכנע את הצרפתים לעבור ממזלגות לידיים.
וזה לא פשוט. בשעת אחר הצהריים, בסניף מקדונלד'ס מתחת למוזיאון הלובר, לא היה קשה לראות שהאמהות נחרדות למראה ילדיהם המנסים להתמודד עם מנת המבורגר במהלך ביקור של הכיתה במוזיאון. "אל תאכל כמו פרא אדם", מזהירה אמא אחת לפני שכולם נכנסים לצפות במונה ליזה, מלאים בכתמים של קטשופ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם