מוכשרים אחד אחד: יין כשר יכול להיות מעולה
מדוע הסכימו הבעלים של יקבי בורדו המפוארים להקים פס ייצור שלם של יינות כשרים? כמיטב המסורת, גם הפעם הסיפור מתחיל ביהודי אחד פשוט. מני פאר עם הפרטים
כשכבשו הנאצים את צ‘כוסלובקיה במלחמת העולם השנייה, הם הפכו את המפעל המשפחתי למפעל כפייה שסיפק יינות ומשקאות אלכוהוליים לחיילי הרייך השלישי. כשכבשו הקומוניסטים את המדינה, נשמו בני הרצוג לרווחה וקיוו לשחזר את ימי תהילתם. להפתעתם, הם גילו שהשלטון החדש הלאים את מפעלם וברוח הסוציאליזם הם חזרו להיות עובדי מדינה.
יונה צבי הרצוג, אבי המשפחה באותה עת, כתב לאנשי כרמל מזרחי וביקש מהם לקלוט את מפעלו ואנשיו. התשובה המגומגמת שהגיעה מארץ ישראל גרמה לו להיאנח: "שרדתי אצל הנאצים וגם אצל הקומוניסטים, ודווקא עם הציונים אני לא מסתדר.“ הרצוג הצליח לצאת לארצות הברית, ובמדינת ניו יורק עסק שנים רבות בייצור יינות כשרים. עסקיו התרחבו והוא הפך לסוחר יין ומזון כשר בעל מוניטין עולמיים. יקב הברון הרצוג, שבניו הקימו בקליפורניה, הוא אולי המפורסם ביותר בעולם ברשימת היקבים הכשרים שפועלים מחוץ לגבולות ישראל. יינותיו זוכים להערכה גדולה גם ללא קשר לכשרותם.
בבניין החדש של היקב בקליפורניה הוקמה לאחרונה מסעדת יוקרה בשם טייארה סור. נתן הרצוג, אחד ממנהלי החברה המשפחתית, מתגאה במנותיה לא פחות מאשר ביינות הכשרים שמשפחתו מייצרת בקליפורניה או מייבאת מצרפת. במשפחת הרצוג מתלוצצים שליהודי שומר מצוות קשה לאכול במסעדה הכשרה הזו, כי הגויים מזמינים בה את כל השולחנות חודשים רבים מראש. רבים וטובים ניסו לייבא את יינות הרצוג ארצה ולא הצליחו, עד שהגיע צבי צור. במשרד צנוע בבית דירות בבני ברק מוקף צור ביינות צמרת כשרים מכל העולם. בהיותו ילד במעברת מסמיה עזר לאמו במסעדה הכשרה שניהלה בצומת ראם.
"היינו עולים חדשים ולא הייתה עבודה. הפכנו את אהבת האוכל לפרנסה. אני זוכר שמשה דיין והרב גורן היו אוכלים אצל אמא שלי. הרב הצבאי אילץ את הפמליה הביטחונית למצוא לו מסעדה כשרה בדרך מהדרום לירושלים. המלווים שלו המשיכו לבוא גם בלי קשר לכשרות.“ צור שירת בחיל האוויר. אחרי שירות קבע ועבודות ביטחוניות מזדמנות יעץ לו ידיד להיות עצמאי ולעסוק במסחר. לצור הייתה זו הזדמנות לשלב את אהבתו לנושאי המזון עם אפשרויות הייבוא של המזון הכשר. החברה שייסד הפכה למובילה בתחום זה בישראל, ובעקבות היבוא בא גם היצוא. יותר
במקביל, החל לייבא יינות כשרים מכל העולם עבור השוק המתעורר של אניני הטעם בקרב הדתיים והחרדים. רבים בקהילות אלו הם בעלי יכולת ובעלי רצון להכיר גם טעמים ממחוזות אחרים. מלבד יינות הברון הרצוג מקליפורניה, צור מייבא לישראל גם יינות כשרים כמו סוביניון בלאן מניו זילנד, מלבק מארגנטינה, שיראז מאוסטרליה, ריוחה מספרד ומבחר מעולה של יינות איטלקיים שמיוצרים בשם המותג הכשר ברטנורא.
אנשי השיווק של הרצוג יעצו לצור לייבא גם כמה דוגמאות של יינות כשרים גדולים מבורדו שמיוצרים עבור השוק של יהודי אמריקה. "רצינו להיכנס לרשימות היוקרה של המלונות הטובים והמסעדות הכשרות. להפתעתנו, גם מסעדות ומעדניות לא כשרות הפכו ללקוחות נאמנים שלנו.“ יש הרבה היגיון בשיטה הזו. ליבואן ישראלי לא כדאי לייבא יינות גדולים כמו סמית הו לפיט, לאוויל פואפרה או פונטה קאנה מבורדו. הצרפתים ידרשו ממנו להתחייב לכמויות שהשוק הישראלי לא יהיה מסוגל לעכל. הקשר ההרצוגי מאפשר לצור להתענג מלקט, מפאה ומשכחה של עודפים מהיבוא האמריקאי...
פייר מיודובניק הוא היינן היהודי שבגללו היינות הצרפתיים הגדולים זכו להכשר. הוא נולד בדרום צרפת, למד באוניברסיטת מונפלייה ועשה יינות במחוז מינרבואה המתעורר בשנים שאיש עוד לא הכיר אותם. לפני שלושים שנה חזר בתשובה והתחזק במצוותיו. הוא ביקש מבעל היקב שעבד בו לאפשר לו להפיק יין כשר, כלומר כזה שרק שומרי מצוות עוסקים בייצורו. להפתעת כולם, המינרבואה - שאטו פראזה 1982 של פייר זכה במדליית זהב. שמו של היינן המוכשר, תרתי משמע, מדרום צרפת הגיע לאוזני הברון רוטשילד והוא איפשר לו להפיק סדרה כשרה של שאטו קלארק בבורדו.
בשנות ה,90- עם הבום הגדול של עולם היין, נולדה דרישה של יהודים שומרי מצוות ליינות יוקרה כשרים. אי אפשר להכשיר שרץ, אבל אין מניעה להפיק יין כשר ביקב הטוב ביותר. התוצאה: הטירות הגדולות בבורדו שכרו את שירותיו של פייר מיודובניק להתקנת קו ייצור כשר. היום הוא מחלק את ימיו בין היקבים באירופה למצפה נטופה בגליל.
"כבר יותר מעשרים שנה אני עושה יינות כשרים אצל הגויים. הטכניקה המתפתחת מסייעת מאוד במלאכה. שעוני השבת והמיכון האלקטרוני מאפשרים לפקח מרחוק וללא מגע יד. גדולת יינות בורדו נובעת בין השאר מהעירובים הנכונים בין הזנים בממסך הסופי. מתוך שלא לשמה, היין הכשר זוכה כאן במעלה. את ענבי החלקות הטובות ביותר של כל יקב אני מקבל להתססה בראשית התהליך. את רוב היין שאני התחלתי בייצורו נוטלים אחר כך שאר יינני היקבים ליישון, לשיפור ולעירוב עם ענבי החלקות האחרות. הם, שסומכים עליי, ממשיכים לעשות את היין שלהם עם התירוש הכשר שאני התססתי.
"אולי ליין הכשר מבורדו אין את הליטוש הסופי שנובע מעירוב של חלקות אחרות, אבל יש לו מעלה - הוא מופק מראשיתו מהענבים של החלקות המעולות ביותר. ביריד וינאקספו 2005 ערכה טירת לאוויל פואפרה טעימת אורך של מיטב בציריה. ליד כמה מהיינות הרגילים הוצעו לטעימת המומחים גם היינות הכשרים מאותם הבצירים. מסקנת כולם היתה זהה: הכשרים לא נופלים באיכותם, ויש להם ייחודיות של אפיון הטרואר של הטירה שנובע מענביה הוותיקים של החלקה הטובה.“
ניר צוק, שף ובעלי מסעדות קורדליה וביסטרו נועה בתל אביב מחזיק את היינות הכשרים של בורדו בלוח היינות של מסעדותיו הלא כשרות. "הם מוצעים לי במחיר נוח שמאפשר לי לתמחר אותם הגיונית להנאת הסועדים אצלי,“ הוא אומר. "לפעמים יושבים אצלי שומרי מצוות, וגיליתי שלא כל אוכלי הכשר שווים. יש כאלה שמסכימים שאכין להם דג בנייר כסף, יש כאלה שאני מזמין מראש עבורם מנה כשרה שמגיעה עטופה ויש כאלה שרק יתארחו ולא יאכלו. אז לפחות שישתו יין טוב. החבר שגילה לי את אופציית היבוא הדתי הגדיר זאת הכי טוב אחרי הטעימה הראשונית שנערכה לנו - ’אנחנו לא נפסול יין טוב רק בגלל שהוא כשר'..."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם