תודעה זרה: תצפית על המצב האנושי
האם ההתפתחות הטכנולוגית גרמה לאנושות לפקפק בעצם קיומה של התודעה? זה, לפחות, מה שקבעה משלחת חייזרים שביקרה כאן לאחרונה. או שזה מה שיגאל מוריה סבור שהיא היתה חושבת?
ההבדל היה כמעט בלתי נתפס: לפני 50 אלף שנה הם מצאו כאן עולם שכמעט כולו אוכלס על ידי בעלי חיים וצמחים, ביניהם רבים שאינם קיימים עוד. באירופה ובמערב אסיה - ובכלל זה באזור שנקרא היום "ישראל" - הם היו מוצאים יצורים שדומים לנו מאוד, כאלה שאנחנו מכנים אותם היום "האדם הניאנדרתלי". ואילו באפריקה הם היו פוגשים את אבותינו ואמותינו, ראשוני האדם המודרני, ההומו סאפיינס, חיים בשבטים קטנים בצפון מערב היבשת (אתיופיה של היום) וניזונים מציד ומליקוט מזון. הם מנו אז כ-5,000 בני אדם, בסך הכול.
היום, משלחת החייזרים הייתה מגלה כי פרינו ורבינו ומילאנו את כל הארץ, שבעה מיליארד איש ואישה החיים כמעט בכל פינה של כוכב הלכת הזה. הניאנדרתליים אמנם נעלמו אך אנחנו פיתחנו גזעים רבים, הנבדלים זה מזה בצבע העור, במבנה הגוף והפנים ובהרגלי החיים והתזונה. הם היו מבחינים שיש בעולם ריכוזי אוכלוסייה שבהם רוב האנשים שייכים לגזע אחד או שניים, ולעומתם יש ריכוזי אוכלוסיה שבהם חי ערב רב של גזעים.
אין ספק שהם היו נדהמים מגודלם של ריכוזי האוכלוסייה שלנו היום לעומת אלה של אז: בעוד שבביקורם הקודם חיינו בקבוצות שלא עלו על 150 איש ושלא שכנו במקום קבע, היום אנחנו חיים בארגונים חברתיים ענקיים – ערי ענק, מדינות ופדרציות של מדינות – אשר לא זו בלבד שהן מורכבות לאין שיעור מהחבורות הקטנות שבהן חיינו, הן מורכבות פי כמה וכמה מנחילי נמלים וטרמיטים העשויים למנות מאות אלפים, או אפילו ממושבות של חיידקים הכוללות מיליארדים.
יתרה מזאת, בעוד שהקבוצות הקטנות – השבטים – שבהן חיינו בעבר היו נתונים בעימות בלתי פוסק לחיים ולמוות זה עם זה, הרי שהיום ריכוזי אוכלוסיה של מיליוני איש חיים בשלום יחסי זה עם זה. אך בעוד שבעבר חיינו בצד חיות אחרות, בין עצים וצמחים, היום אנחנו חיים בריכוזים המכילים קומץ של מיני בעלי-חיים – בעיקר כלבים, חתולים, חולדות וחרקים למיניהם. הצמחים כמעט שאינם בנמצא בתוך ריכוזי האוכלוסייה פרט למובלעות קטנות.
המבקרים היו רושמים לעצמם את השינויים העצומים ביכולת התקשורת שלנו. בעוד שבזמן ביקורם הקודם, יכולת הדיבור של ההומו סאפיינס רק החלה להופיע ושפתם עשתה שימוש נרחב בצלילים שנשמעו כמו "קליק", היום הם משתמשים במאות שפות עשירות שרובן שונות מאוד משפת הקליקים בה השתמשו השבטים האפריקאים של אותם ימים, ושעדיין מצויות באזורים מבודדים של אפריקה.
הם היו מתרשמים, ללא ספק, מכך שבעשרת אלפי השנים האחרונות פיתחנו גם צורות כתב שונות שבעזרתם יכולנו "להקפיא" ידע בזמן ולחלוק אותו עם מספר רב מאוד של אנשים, הרבה מעבר לגבולות המרחב והזמן של דיבור ישיר.
התיירים הגלקטיים היו
בהשוואה להן, הטכנולוגיות שפיתחנו היום הן בלתי נתפסות במורכבותן: טכנולוגיות תקשורת ותחבורה, חקלאות ורפואה, בנייה ולחימה. הם היו מתרשמים, ללא ספק, מהאופן שבו הצלחנו לרתום את האנרגיה של הכדור – שמקורה, כמובן, הוא השמש – להנעת כל הטכנולוגיות האלה.
ואם הם היו נשארים כאן זמן מה, הם היו מבחינים שהפכנו להיות שליטים מוחלטים של כדור הארץ: בעוד שבעת ביקורם הקודם נקבע גורלם של מיני הצמחים ובעלי-החיים השונים – ובכללם זה שלנו ושל קרובינו – על ידי חוקיה הלא-אישיים של הברירה הטבעית, הרי שהיום נקבע עתידם של צמחים ובעלי-חיים אך ורק על ידי פעולותינו. לטוב ולרע, הפכנו לאלה שרודים "בדגת הים ובעוף השמיים, ובבהמה ובכל-הארץ, ובכל-הרמש, הרומש על-הארץ".
אולי יותר מעצם העובדה שהשינויים העצומים האלה התרחשו, היו האורחים, מן הסתם, המומים מכך שהם קרו תוך 50 אלף שנה בלבד – הרף עין במובנים של ההיסטוריה של היקום. גילו של היקום הוא, עד כמה שידוע היום, 13.7 מיליארד שנה. אם נתייחס לתקופה הזו כאילו היא הייתה שנה אחת, הרי ש-50 אלף השנה האלה יהיו שקולים לשלוש דקות בלבד! הם יציינו לעצמם, שהאוכלוסיות היחידות שבהן ניתן למצוא שינויים מהירים מאלה הן אוכלוסיות של חיידקים.
אך לא כל הנוצץ זהב. ניתן להניח שהדבר שיבלוט יותר מכל לעיניהם של המבקרים תהיה העובדה שהפיתוח החיצוני הזה משיג בהרבה את הפיתוח הפנימי שלנו, ברמת התודעה. למרות שמוחותינו גדלו באופן ניכר, אפילו מאז ביקורם הקודם, ולמרות שאנחנו מסוגלים היום להבין טוב מאי פעם את כל התהליכים הקוסמיים, הביולוגיים, האנתרופולוגיים והתרבותיים שהביאונו עד הלום, הרי שאנחנו עדיין עבדים ליצרינו ולרגשותינו, לפחדינו ולתאוותינו, באופן שמזכיר מאוד את עברנו בסוואנה.
הם יבחינו שלמדנו לרסן את היצרים האלה במידה רבה ולמתן את האופנים שבהם אנחנו מבטאים אותם, ושיש בקרבנו יחידי סגולה שאף הגיעו לרמות כמעט בלתי נתפסות ושל קדושה. ובכל זאת, הם יציינו לעצמם שכמין אנושי עדיין לא למדנו לתת אמון, לשתף פעולה, לאהוב ולחיות יחד מעבר ליצרינו ולפחדינו. זאת, למרות שרבים מאיתנו מכריזים על כך שזהו רצונם ולמרות שאנו מעריצים את אלה שעוררו בנו את החזון הנעלה הזה, ואף מוכנים להקריב את חייהם בשם גרסאות שונות של חזונם.
הם יבחינו, שהקדמה המהירה שביצענו בתחומי הטכנולוגיה של החומר אף הביאה רבים מאיתנו לפקפק בקיומה של תודעה. רבים מבני האדם, הם ירשמו לעצמם בפליאה, מאמינים כי רק חומר הוא אמיתי וכי תודעה היא תוצר לוואי אקראי ובלתי מובן שלו. כתוצאה מכך, אלה מבני האדם ששוכנים בחברות המתקדמות ביותר מבחינה טכנולוגית חווים בלבול קיומי וניכור, גם אם הסכנות שארבו לקיומם של אבותיהם – רעב, חיות טורפות, מלחמה שבטית ומגיפות תכופות – אינן מאיימות עוד על חייהם.
כמו נערים ונערות בגיל ההתבגרות, שעליהם ללמוד איך לאכלס את הגוף החדש והבוגר שקיבלו לפתע, כך האנושות צריכה להסתגל ליקום מורכב ומבוגר בהרבה, שחוקי הג'ונגל אינם מתאימים לו יותר.
כשספינת החלל שלהם תמריא ותתחיל את מסעה חזרה לעבר גלקסיית הבית שלהם, הם יציינו לעצמם שהמסע שבני האדם עברו ב-50 אלף השנים האחרונות עומד כעת בפני נקודת מפנה, שבה הפער בין התפתחות הטכנולוגיה לבין התפתחות התודעה מחולל בעיות בכל התחומים: סביבתיות, כלכליות, חברתיות וקיומיות.
כמשקיפים לא מעורבים מן החוץ הם ירשמו לעצמם שאם לא תחול באנושות קפיצת דרך משמעותית מבחינה תודעתית, מבחינת יכולתם של בני האדם לחבור יחדיו – קפיצת דרך שאינה משמעותית פחות מהמצאת הגלגל או רתימת האש – ייתכן שהתרבות האנושית לא תשרוד. כי או שתכלה אותנו מלחמה גרעינית שרק חרקים יוכלו לשרוד לאחריה, או שבמקרה "הטוב" יותר נצטרך לשוב לצורות ארגון חברתי הרבה פחות מפותחות מאלה שלנו. כמאמר איינשטיין: "אינני יודע איזה כלי נשק יהיו בשימוש במלחמת העולם השלישית, אך ברור לי שאת הרביעית יילחמו בני אדם בעזרת מקלות ואבנים".
אך המבקרים ירשמו לעצמם בתקווה כי קיימת קבוצה קטנה – אם כי גדלה והולכת – של אנשים שחשים צורך עצום להיות יותר מודעים, אנשים שחשים כי האנושות צריכה לבצע קפיצת דרך תודעתית. הם יוסיפו, בסיומו של הדו"ח, את "תחושת הבטן" שלהם ולפיה למרות הסיכונים, רוחם היצירתית של בני האנוש – כפי שהיא מתגלה בהתקדמות העצומה שביצענו מאז ביקורם האחרון – תגבור, לבסוף, על כוחות ההרס שלנו עצמנו, כפי שקרה פעמים כה רבות בעברינו. הם גם ימליצו לשלוח לכאן משלחות בתדירות גבוהה בהרבה. לדעתם, "אם נמתין 50 אלף שנה נוספות, או שנמצא שבני האדם נכחדו, או שהם יישבו את הגלקסיה שלהם".
ביום שישי הקרוב (5.2) תתקיים סדנת מדיטציה ושחרור רוחני בהנחיית יגאל מוריה, בעל ניסיון של כ-35 שנים בהוראת מדיטציה. 09:00-13:00 רח' רבי חנינא 25, יפו.פרטים נוספים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם