הלוחש לפוני: הסטיילינג המשפיע של גדי אלימלך
כשטמירה ירדני ביקשה מהסטייליסט גדי אלימלך שיציל את נינט טייב מהטעם האופנתי שלה, אף אחד לא ציפה שיום אחד הילדה עם הניטים מקריית גת תהפוך לאייקון אופנה. חמש וחצי שנים אחרי, ואלימלך כבר יכול לרשום פטנט על הפונינט ועל הלוק החדש והרוקיסטי של המאמי הלאומית לשעבר. איך הוא עושה את זה? לא כמו גל אפל, זה בטוח. ראיון פולשני
נינה נדלקה. "חשבתי שזה מאוד נכון לעשות מהלך כזה, כי עד אז היא שרה רק קאברים והפעם היא משיקה אלבום חדש", הוא מסביר את תוכנית החומש דאז.
אלימלך, איש שמאמין בוורסטיליות ובספר רפי חובב, כינס את צוות המוחות. "אמרתי שאם יש אלבום חדש צריך להמם ולשנות גם את הלוק בהתאם, עם בגד גותי על הרעיון. הרגשנו שזו תהיה היסטריה". מה שאלימלך, ארכי-סטייליסט מוערך, לא לקח בחשבון, זה את המעורבות הרגשית שלו עצמו במהפך האסתטי.
רפי חובב, המופקד על שערה של טייב, גזם ביד יציבה, והאקט הוסתר בקפדנות עם קשת עד להלם שיתחולל על הבמה. בקיצור, התפאורה הייתה מוכנה להשקת המותג טייב מודל 2007, אבל דווקא אלימלך התפורר כקרקר.
"רציתי שזה יהיה הפוני בה"א הידיעה, אבל פחדתי ממה שיגידו", הוא מספר. "הייתי בחרדות. אני זוכר איך אני שוכב במיטה, לא מצליח להירדם וחושב מה הקהל יגיד על זה? איך יהיו הביקורות? ואם זה לא יצטלם טוב? ומה יהיה עם תאורה? ומה יהיה עם נינה? הייתי יומיים בלי שינה, אבל בלי שינה בכלל! איך שאת לא רוצה, כשאת סטייליסט של אמן בקנה מידה כזה, בחלק מהזמן יש חרדות".
גדי, אולי אתה חרדתי?
"יכול להיות. הפסיכולוג שלי אומר שזה במודע והכל בשליטה. חרדות זה הרי קטע של פרפקציוניזם כזה, שאתה מת מפחד שזה לא ייצא מספיק טוב, אבל זה מביא אותך בסוף למקום טוב, אם התוצאות טובות. אם מצליחים למנן את זה. בדרך כלל אני מצליח. עובדה - ידענו שיהיה באזז הורס מאחורי הקלעים ואני הייתי בצמרמורות. התעלפתי מזה וידעתי שכולם ייפלו.
בגמר האחרון כבר סתמנו לכולם את הפה עם דגם שאני תפרתי לה שמתאים למראה החדש שלה, של הרוקנ'רול. אנשים התעלפו מזה. אנחנו כל הזמן מנסים להמציא את עצמנו מחדש. סטייליסטים טובים, הגדולה שלהם היא שהם ורסטיליים. ובלי קשר לטעם האישי שלי, לאן שייקחו אותי אני אלך ואתן בראש. גם נינה היא כזו. היא מתנסה, סקרנית ומשתנה כל הזמן, ועל זה אני מעריץ אותה".
אז אלימלך, 39, אשכרה מעריץ את טייב, 25. מעבר לעובדה שהוא אחד מהמובילים בחונטת הסטייליסטים המקומית, יש לו תכונה ביזארית למקצוע: הוא איש נעים וחביב באופן חשוד. משהו אחר לגמרי מהמכשפות מאיסטוויק ששולטות בתחום ביד רמה.
"אני לא ביץ'", הוא מודה. "אני גם לא מאמין בזה במקצוע הזה. בניגוד לאחרים, אני לא חושב שזה מביא לתוצאות. אני מחפש איזה דיאלוג. אני מאמין שכשאת אומרת משהו שהוא שלילי כמו 'השמלה מזעזעת' – שזה משפט מצוין של סטייליסטים, זה לא ממש עושה טוב ללקוחה. אני תמיד אוהב שמסבירים למה, בלי להעליב. זה משהו שאני מאוד מאמין בו, בניגוד לאחרים בתחום. זה אדם עומד מולך, לא בובה".
בעבר הוא עבד ב"מהפך" עם אורנה דץ, במגוון הפקות טלוויזיוניות וכסטייליסט של פיגורות כגלית גוטמן,
אין ספק שנינט היא האדם הראשון שאליו התנקזו כמה דברים עכשוויים: הכוח של הריאליטי בשנים האחרונות, האובסס לאופנה, הרכילות והכניסה של האופנה לטלוויזיה כחלק מהמדיום. אולי זה מה שהופך אותה לאייקון האופנה היחיד כאן, אפילו יותר מהעובדות.
"אני חושב שאמן זה מכלול – מדונה למשל היא לא זמרת המאה", משווה אלימלך. "השואו, הלוקים, הקבלה, זה מה שמביא אותה להיות המלכה. גם נינט לא יכולה להביא רק את הקטע של השירה, או לא להשתנות. אבל בניגוד למדונה, נינה לא מכוונת. היא רוצה את המכלול, אבל ככה זה יוצא לה. היא לא מחפשת את אור הזרקורים".
אתה בעצם מגיע אליה כעזרה ראשונה אחרי הפיאסקו האסתטי ב"כוכב נולד". מה חשבת עליה אז?
"כשנינט זכתה ב'כוכב נולד' עם אותם ניטים של טובל'ה – שאני מדגיש שאין להם קשר אליי – הייתי מזועזע. מאוד אהבתי אותה במהלך העונה, עם המדים שם. חיילת מתוקה עם נמשים. ואז היא זכתה עם התלבושת המזעזעת הזאת: כוכב שקוף כזה, עם מכנסיים ופאייטים בגזרה נוראית. את חייבת להבין שבתוכניות כאלה כמו 'כוכב נולד' מדובר בילדים שאין להם מושג. די הזדעזעתי ממה שעשו למסכנה הזאת.
לאחר כמה חודשים היה את טקס אנשי השנה, ושם היא הופיעה בשיר בשמלת פאייטים מזהב של אושידה, כשכל הבטן שקופה מתחרה. יום למחרת קטלו אותה בכל העיצובים, ואז פנו אליי מטדי לעזור לה. היא הגיעה עם מין עליונית כזאת, ברמודה... אני לא זוכר בדיוק, אבל זה היה רע. בטוח שעשיתי את הפרצוף שלי. התחלנו מדידות, לקחנו כמה פריטים והתחלתי לקלוט אותה. אתה רואה ילדה בת 19, שיש בה משהו נורא בוסרי, אבל מצד שני המון סקרנות".
מה יחסי הכוחות? מי קובע בסוף מה לובשים, הלקוח או הסטייליסט?
"יש סטייליסטים שמלבישים אמנים ומגיעים עם הגחמות שלהם. אני לעולם לא אעשה דבר כזה, מהסיבה הפשוטה שאנחנו סטייליסטים, אבל מי שיחטוף מהפפראצי ויעמוד על הבמה הוא לא אנחנו. לכן אחד הדברים הראשונים שהיו חשובים לי בכלל – ובייחוד עם נינה, שהייתה צעירה – זה שהיא צריכה להרגיש קודם כל הכי נוח בעולם עם הבגד. ציינתי כבר בטלפון ששנינו מזל מאזניים – אני ב-20 באוקטובר, היא ב-21. יש קטע במזל הזה, בחוסר ההחלטיות הזה, אבל זה מביא אותנו למקומות טובים".
סיפרו לי שאתה משכת חזק לכיוון הנוכחי של הלוק שלה.
"זה אני והיא. אנחנו גם מתווכחים, הרי שנינו מזל מאזניים".
מה זאת אומר? היא באה אליך ואמרה "אני רוצה לוק חדש של נערת רוק"?
"ממש לא. בדיסק בראשון היו בלדות מדהימות והכל היה רך. כל השמלות היו משי, בהירות. בהתחלה בכלל רצינו שהיא תהיה בדמות עובר, אז תפרתי לה בגד בצבע גוף והיא שכבה בבריכה. ואז ניסינו משהו אחר, שמלות משי לבנות עם טוויסטים שחורים, שמאוד התאימו למוזיקה. היום גם המוזיקה וגם היא זה משהו מהבטן. זה לגמרי היא. כל הטקסטים. כל הלחנים יחד עם רוקפור. היה חייב להיעשות כאן משהו אחר לגמרי, אין ספק. כי לשם לוקחת המוזיקה".
יש בכל הקטע הזה של הניטים והפאנק סיכון נורא גדול. קודם כל, כי זה מראה נורא משומש. יותר מזה, אין שום קשר בין זה ובין המראות הרומנטיים שעשית לה קודם לכן.
"אני מבין מה שאת אומרת, אבל אנשים מתעלמים מהעובדה שנינה גדלה על רוקנ'רול, על היהודים, על אביב גפן. ב'כוכב נולד' היא הביאה אותם לפריים־טיים. המראה הזה הוא חלום - זה מה שהיא רצתה וזה מה שיקרה".
אגב, מה לגבי מידות? בכל זאת, די נדיר שסטייליסט ידבר על בחורה מעל מידה 34. סליחה, 36.
"אבל אני לא סטייליסט רגיל. אני עובד עם נשים יותר מלאות. בחיים לא אמרתי לנינט לרדת במשקל - זה לא התפקיד שלי ואני לא אוהב את ההתערבות הזו. התפקיד שלי הוא לגרום לה להיראות טוב במצבה הנוכחי".
איך אתה מעדיף אותה? שחיפה?
"אני מעדיף אותה בין 6 ל-7, לא יותר מדי רזה. אני תמיד מסביר לה שרוב השמלות לא ייראו טוב על דוגמניות רזות כמו שהן נראות עליה. היא ממלאת את הבגד. החזה שלה, המחשוף. הכל בול ומגניב לי יותר מאשר לראות את זה על איזו דוגמנית".
בישראל, מדינה שיש בה מעט אנשים טובים מכל ז'אנר, יש באמת קומץ של סטייליסטים משובחים - בהם סימון אלמלם, מרק אורן וכמובן אלימלך, האיש שהצליח לזקק את המהות הערוץ-שתיימית לתוך טייב ומחלצותיה. כפי שאוזכר בתחילת הכתבה, אלימלך הסביר ללא מעט מקומיות מה כדאי להן ללבוש, אבל גם איש קולי כמוהו סובל מסינדרום סטייליסטים קלאסי: בוז למלבישים.
"מלביש בטלוויזיה זה להביא את הבגד ושזה יישב בנוח ויחמיא", הוא מסביר בזלזול. "סטייליסט זה ויז'ן, זה לראות את הנולד. זה לקחת מישהו ולעשות ממנו משהו, לשנות את הלוק. כדאי שאנשים בארץ יבינו את ההבדל. מלבישים כבודם במקומם מונח. זו עבודה יותר משעממת, וסטיילינג זה עולם ומלואו. בהפקות הוא אחראי על כל מה שקורה על הסט - על הקונספט, על הדוגמנית, על כל המכלול. אני לא טועה הרבה, אבל גם לי זה קרה".
מה סטיילינג האימים שביצעת?
"אוי. עשיתי דברים שביקשו ממני ואחר כך כשראיתי את זה התנערתי מאחריות ואמרתי שזה לא אני. קטסטרופות. עם חנה גור אני זוכר את הזוועה - היה לה איזה סולו, היא נורא התרגשה, לקחתי אותה לדיזנגוף והיא ננעלה על איזו שמלה זוועה, משהו עם פוקסיה. ניסיתי להתנגד, אבל כבר אמרתי ניתן לה להרגיש בנוח, להתבטא. זו הייתה טעות. אני אומר לך, ממש הדחקתי. יש לי בלאק-אאוט מכל הדבר הזה".
טוב, גם נינט לא ממש הבריקה לאחרונה, שלא לומר הגניבה מגש פיצה קטן על הראש במסיבת ההפתעה ליהודה לוי.
"זה היה היומולדת של יודה ולא דיברנו כל היום. הגעתי למסיבה ואני חייב להגיד שאהבתי את האומץ הזה שלה. לא היה לי קטע שאמרתי לה 'מה לעזאזל עשית'. יש מלא פעמים שהיא מתלבשת לבד ואני מתעלף. כאן זה לא הצליח, ולא בגלל הכומתה, שהייתה מהממת בעיניי. ולמה פיצה? זה כובע מהמם.
היה משהו בבגד שלא עבד, בשילוב בין השניים. אבל זה בסדר. המיני היה קצר מדי, האזור של החזה לא טופל טוב. אני מעדיף לקוחה שיש לה לפחות אומץ לנסות ולטעות מאשר כזו שמצלצלת כשהיא מול המראה ושואלת מה לעשות. או לקוחה שמתקשרת אליי מלונדון ואומרת שהיא מפחדת לקנות בגד כי אני אפסול אותו. אפשר לחשוב, על זה לרדת עליה? מה נסגר? גם לי יש טעויות. זה כמו הכתבים שמתקשרים לשאול מה היא חשבה שהיא לבשה ב-MGMT, שהיא נראית צ'יפית. כאילו, מה אתם רוצים?".
אגב, העובדה שאתה סטייליסט של סלב כמו נינט הופכת אותך אוטומטית למיני-מפורסם. זה משהו שמגרה אותך?
"הייתה לאחרונה תחושה של התנפלות, שמישהו אמר לי שהראו תמונת פפראצי שלי וכתבו 'זה סטייליסט זה? תראו אותו, לובש ברמודה עם כפכפים. זה מלביש את נינט?'. את מבינה, אנשים מצפים מנינה שהיא תלך למכולת מהממת, וממני הם מצפים שמקילומטרים יריחו שאני סטייליסט. ויש בארץ כאלה - עם השרשראות הגדולות והבגדים. ארצי יפרח, למשל, ומרק אורן. בכיף, לכו על זה. גם לפטרישיה פילדס יש את הקטע שלה. אני מרגיש הכי נוח בברמודה ובגופייה".
מה עוד מרגיז אותך כאן?
"אמנים שמתחסדים עם 'אני? נראה לך שאני צריכה סטייליסט?'. ההתחסדות הזו היא פאתטית בעיניי, כי אחר כך אל תבכי כשיירדו לך על הבגדים. אל תצאי בהצהרות שאת לא עומדת מאחוריהן. לפני שנתיים הייתה איזה כתבה על קרן פלס, מארינה מקסימיליאן בלומין ועוד כמה אמניות, והקונספט היה 'אנחנו נשים גדולות ואנחנו אוהבות את הגוף שלנו כמו שהוא'. עשו הפקה שהן מתערטלות בקומבינזונים ואוהבות את הגוף שלהן. לא אכלתי את זה. זה לא היה אמין".
למה?
"למה?! כי כמה חודשים אחרי זה קרן פלס במידה 36, מרוב שהיא אוהבת את הגוף שלה כמו שהוא. כל שאר הבנות שהיו בכתבה הזו גם רזו, כולל מארינה, שעברה שינוי מטורף. היא ירדה ארבע מידות! אז ככה את אוהבת את הגוף שלך? אין לי בעיה עם אמן שנראה גדול. אין לי בעיה עם אמן שעולה או יורד מידה. אני, למשל, בחיים לא אגיד לנינט לרדת במשקל - זה לא התפקיד שלי. צריך לדעת מה לחשוף בהתאם לתקופה.
אבל לפחות אל תגידי שאת אוהבת את עצמך ותרדי ל-36. אין לנו כאן קווין לטיפה גדולה ומהממת, אבל אפשר לעשות את זה נכון. את קרן פלס יצא לי להלביש, ואמרתי לה שיש לה חזה גדול והיא צריכה לדעת איך לארוז אותו, ושאין מצב שהיא הולכת עם בגד בלי חזייה. יש לה רגליים מהממות, שתחשוף אותן".
יכול להיות שבסופו של דבר כולם פשוט רוצים להיות רזים?
"כן, ולנשים רזות יש יותר אופציות. בעונה הראשונה של 'השיר שלנו' נינט הייתה רק עם טרנינגים, ובעונה השנייה היא הייתה כבר בשמלות ובג'ינסים. אין מה לעשות. רזה זה 36-38, אבל יש גם נשים שאני קולט מדי פעם שהן יותר גדולות ומרגישות טוב עם עצמן. אני, אחרי כמה שנים עם נינט, רגיש מאוד ליחס של נשים למשקל שלהן".
חוץ להלביש את נינט ואת גור, אלימלך הוא ג'אנקי של תוכניות אופנה. "פרויקט מסלול", טריני וסוזנה. רק תעשו טובה: אל תזכירו לו את הסנאף הזה, "פרויקט מסלול" הישראלית. "זה היה פאתטי בעיניי", הוא מזדעזע. "אני מאוד אוהב את הגרסה האמריקאית. הישראלית הייתה כזאת צהובה.
מה זה? ומה זה הבגדים האלו? אז יופי, משי חוג'ה ולכלוכים. ממש לא החזקתי מעמד יותר משלושה פרקים. עשו שם המון זבל. למרות זאת, יש שם שני אנשים מוכשרים מאוד: אלון לבנה ולוסי דויד, שהם בעיניי היחידים בתוכנית שעושים אופנה. התוכנית הזו לא משקפת את מה שקורה בתכל'ס. יש כאן הרבה אנשים מוכשרים ומעצבים צעירים שעושים סטאז'ים במקומות הכי שווים בעולם".
מה עוד גורם לך להקיא?
"די בא לי להקיא מסקיני ג'ינס, האמת. הנשים בארץ לא יודעות איך לאכול את זה. הן מסתובבות איתו כמו עם טייץ. ממכנסי שק אני נגעל בטירוף, וראיתי שהחורף זה ממשיך. זוועה. בא לי להקיא גם מטי-שירטים עם אמירות. די, נו. וטוניקות שחותכות את החזה. בא לי להקיא לא מעט, מתברר".
וחוץ מזה, מה יהיה הטירוף של החורף הקרוב?
"מגפי בוקרים זה הדבר, גם לנמוכות. כל שייפ הבוקרים, עם ניטים ורצועוות ואבזמים. הכי בולט יהיה מראה האייטיז המובהק - טייץ מבריק, טוניקות מודפסות עם כריות. המון ז'קטים מעור. גם המראה הצבאי ייכנס אפילו יותר חזק. רכיסות, כותפות - הכל יותר חיילי, עם טוויסט נשי".
אם יש משהו שמרגש את אלימלך כרגע יותר ממגפי הבוקרים, אלה הם הבגדים שהוא מעצב בימים אלו. מי שראה את "כוכב" האחרון, זכה לראות את אחד הדגמים שלו על טייב. עכשיו הוא עומד כמו ספינקס באמצע הסלון. ביזאר.
בגדים עדיין עושים לך את זה?
"תראי, יש מישהי שלוקחת תמונות של נינט מהעיתון ומבקשת מהתופרת שלה שתעשה לה את אותו בגד. כל בגד של נינט יש לה. שזה קצת... וואו, כאילו מה נסגר. מבחינתי בחיים הרגילים? הכי רגיל. טי-שירטים, כפכפים. ככה אני מרגיש הכי בנוח. אחרי 12 שנה במקצוע הזה העיסוק בבגדים שלי ממש לא מרגש אותי".
בעיה.
"למה?".
כי אם זה לא מרגש אותך, איך ירגש אותך להלביש אחרים?
"אה... בסופו של דבר זו עבודה. עם נינט יש משהו שגורם לי להתרגש כדי לרגש אותה. בפרמיירה, בגמר של 'כוכב נולד', בהופעה. יש משהו בכל הדברים האלה שמכניס אותי לחרדות שיוצרות התרגשות".
אגב חרדות, אין משהו מלחיץ בעובדה שלא תדע אם אנשים באים אליך כי אתה הסטייליסט של נינה או כי אתה מעצב טוב?
"אם זה מלחיץ? ברור, כי כל הביקורת תהיה עליי. ובניגוד לפעם, היא גם תהיה על דברים שאני עשיתי. זה לא בגדים של אחרים, זה לגמרי שלי. כשאני עושה דברים שלי הם כל כך עדינים, נשיים, נוזליים. הכל יהיה נורא רך. בתור מעצב אני לא אתאים את עצמי לקהל כזה או אחר, אני אעשה מה שאני חושב שטוב. מובן שזה יהיה בהרבה מתח ולחץ, אבל כבר התרגלתי לחיות בחרדה הזו".
אתה חושב שאם תפסיק לעבוד עם נינט תאבד את המעמד שלך? הרי זה לא קשור לכישורים שלך, אלא לזיהוי. אתה כל כך מזוהה איתה שזה נראה לי טריקי.
"זה לא עבר לי בראש כי אני מרגיש שמאוד הוכחתי את עצמי. אם אנחנו פתאום ניפרד – שזה משהו שאני לא יכול לחשוב עליו כי אנחנו לעולם לא ניפרד ונמשיך להיות חברים – אין לי בעיה עם זה. זה שאני איתה חמש שנים וחצי זה מבחירה. זה מכיף. אי אפשר לפחד מכל דבר".
* מתוך גיליון החג הנוצץ של "רייטינג" על טלוויזיה וסטייל והתפרים שביניהם. בכיכובם של 20 המשפיעים באופנה הישראלית, המתלבשים הכי ביזאריים, הפקת אופנה לוהטת שכולה מחווה ל"מד מן", "גוסיפ גירל" ו"דם אמיתי" ושאר ממתקי סטייל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם