תינוקות ממותגים: בגדי המעצבים מגיעים לארון הילדים
ביקום מקביל, אי שם בין כיכר המדינה לרמת השרון, מוכרים בגדי תינוקות יוקרתיים וממותגים במאות שקל לפריט, ויש גם מי שקונה. כתבתנו יצאה לבדוק: מה מניע אנשים לקנות בגד לתינוק ב-500 שקל?

לפי מחקרי התרבות שערך, מסתבר שיצרני בגדי תינוקות הם המרוויחים ביותר בשוק, או כפי שהיטיב לנסח זאת ד"ר מקשרי: "כשאת קונה לעצמך בגד, את נכנסת לחנות לבד וקונה משהו, אבל כשנולד לך תינוק, 50 אנשים נכנסים לאותה חנות וקונים לו משהו. תחשבי כמה החנות מרוויחה עליך וכמה החנות מרוויחה על התינוק".
נבואתו של ידידי הסוציולוג התגשמה. המלתחה של הינוקא, כשהיה בגיל 7 ימים, היתה עשירה הרבה יותר מהמלתחה שלנו. למעשה, נאלצנו להתפנות מהארון רק כדי להצליח לאפסן את כל הבגדים שקיבל. אבל המקרה שלנו לא מיוחד בכלל. המתנות, רובן מישראל, החלו לחזור על עצמן, כך שאיתמר נהנה מאותו סוודר במידות שונות. כשהמתנות מהדודים מאמריקה וצרפת החלו להגיע, הרמנו גבה. פה כבר היה מדובר בליגה לגמרי אחרת.
דודה ד' מניו-יורק שלחה לאיתמר סלסלה מלאה בבגדי תינוקות רכים של גאפ. גם דודה ש' בחרה במותג הזה והוסיפה לקולקציה ג'ינס וסוודר מעוטר בגולגלות. דודה ס' קנתה לו בשדרה החמישית מזוודה שלמה של בגדי ראלף לורן. הבעל שאל למה זה לא מגיע גם במידה שלו. דודה ק' שלחה מפריז בגדים של המותג bonpoint הצרפתי. חליפת הקשמיר של המותג הזה אמנם רכה ונעימה, אבל עולה בישראל 700 שקל. שבעה זוגות גרביים מכותנה של אותו מותג עולים 'רק' 499 שקל, וכל מכנס או חולצה - מעל 500 שקל.
הסכומים הללו גבוהים בהרבה מהסכום הממוצע לפריט במלתחה של אדם מבוגר. לא ממש הבנו מדוע תינוק שמידתו משתנה כל שבועיים, צריך בגד יקר יותר ממחיר שמלה ממוצעת בבוטיק מעצבים. יצאנו לברר את הסוגיה, וגילינו עולם מקביל, בו הורים רוכשים לילדיהם בגדי תינוקות וילדים יקרים וממותגים במחירים מבהילים.

סניפי היבואנית של bonpoint בישראל, "בבט", ממוקמים בכיכר המדינה, ובנווה צדק בתל אביב וגם הרמת שרונים אינם מקופחים, ויכולים למצוא סניף של החברה אצלם בעיר ברחוב אוסישקין. החברה מייבאת גם את המותגים הצרפתים Le petit bateau, ו"אנטיק באטיק", שבצרפת זולים יותר ב-30 אחוז, למרות שמדובר באותה הסחורה בדיוק.
ליז מרסיאנו, היבואנית הבלעדית של המותגים הללו, מדלגת בקלילות
אבל למה זה כל כך יקר?
"זו הכותנה הכי טובה שיש בעולם. את יכולה לכבס את זה מאה פעמים וזה לא יזוז. זה עובר מילד לילד. אלה גם דברים שלא רואים במקומות אחרים, אין דברים כאלה בארץ. הגזרות מדויקות וזה יושב בול. זה לא אמריקאי כמו שק שנופל והאמא שמה את הגומי ברגליות. אצלנו הכל פרפקט, יושב על הגוף כמו שצריך".
כשעומדים מחוץ לחנות "בבט" בכיכר המדינה, נדמה ששחיקת השכר ובעיות מעמד הביניים הם רק שמועה רחוקה. יש מי שנאבקים כדי להצליח ולרכוש את סל הקניות השבועי, ויש אחרים, שמוציאים בלי להניד עפעף 1000 שקלים על שמלה לילדה. שמלה, אגב, אותה תלבש הילדה רק פעם או פעמיים. אחת מהן היא סטפני (המעדיפה לא להסגיר את שם משפחתה), פריזאית שמבקרת בישראל ומקפידה לרכוש עבור בתה בת החמש בגדים יקרים במיוחד בחנויות בכיכר המדינה: "מאוד חשוב לי להתלבש יפה, וחשוב לי שגם בתי אלודי תתלבש כמוני. בהרבה מקרים אני קונה לנו בגדים תואמים. כשקניתי לי צמידים של קרטייה, קניתי גם לה צמידים של קרטייה לילדים, וגם כשנכנסתי לדיור, קניתי לנו סוודרים שחורים תואמים. אלודי לבשה את הקשמיר הראשון שלה בגיל שבוע, ואני מקפידה לקנות לה מהיום שנולדה ועד היום בגדים של המותג bonpoint. הם מאוד יפים בעיניים, וגם כשניסיתי לקנות בגדים בחנויות אחרות, אחרי כביסה אחת הבגדים איבדו את הצבע והאיכות הידרדרה. אני קונה מותגים, ככה אני יודעת שגם אחרי כביסה הבגד יראה כמו חדש".
למרות שהמונולוג הזה עשוי להישמע זר ואפילו מנוכר ומתנשא, סטפני לא לבד. אם יש הורים שמוכנים לעשות עבור ילדיהם הכל - יש הורים, שבמסגרת ה"הכל" הזה לא מתביישים לרכוש בגדי מעצבים לילדים. הילדים שלהם ילבשו קשמיר משובח שנגזז מטלאים נדירים, כותנה יקרה ונעימה שנקטפה בידיים אמונות, צמר רך, מחמם וחלק. התווית תהיה "שווה" ותפגין היטב את עושרם וממונם, ולא, אין להם בעייה עם זה. מבחינתם, אם הם יכולים, אז למה לא, בעצם?
פרופסור קרלו שטרנגר, ראש המגמה הקלינית בחוג לפסיכולוגיה אוניברסיטת תל-אביב ומחבר הספר "אני פרוייקט מיתוג" מסביר את הנישה הנדירה והפחות מדוברת הזאת: "עניין המותגים הפך באופן כללי להיות לחלק מהמיתוג העצמי של בני אדם. אחד הדברים שמגדירים את הסטטוס שלי והמקום שלי בעולם הם אילו מותגים אני צורך. חברות המותג מודעות לזה ופונות לקהלים מוגדרים היטב. הם אומרים, 'אעזור לך למתג עצמך בדרך בה אתה רוצה להיות ממותג'. למה שאנשים ילבשו תחתונים של הוגו בוס? הרי לא רואים את זה.
"אותו הדבר לגבי תינוקות - זאת הפנטזיה של מי אני רוצה להיות. מבחינה פסיכולוגית ילדים נתפסים כהרחבה של 'העצמי' וכתוצאה מכך, איך שאני מלביש את התינוק הופך להיות חלק מה'אני' שלי. אם חשוב לי שגם הפריט הכי קטן שאני לובש יהיה 'ממותג', הגיוני לגמרי שאותו הדבר יעשו עם התינוקות. אין הבדל בין המניע למיתוג עצמי של ההורה עצמו כלפי עצמו לבין המיתוג של התינוק".

כדי לסבר את האוזן, כדאי להבהיר באילו ממדים מדובר: בכיכר המדינה נהנים ההורים שהפרוטה מצויה בכיסם מקולקציה לוהטת של מעצבי-על. באותה הקולקציה בדיוק הם ילבישו את ילדיהם. סוג של מינימי.
יוני שטבהולץ, מנהל הבוטיק "מקסים ביי אניגמה" בכיכר המדינה מסביר: "לקוחות רבות שלנו אוהבות להלביש את הילדות שלהן באותן המותגים שהן עצמן מחבבות, ואם אפשר - באותו הדגם בדיוק. לא מעט נשים מגיעות אלינו לחנות לאחר שרכשו לעצמן פריטים של כריסטיאן דיור באניגמה, למשל, ומחפשות אצלנו את הגרסה המוקטנות של הפריט בקולקציית בייבי דיור". בבוטיק ניתן למצוא פריטים ממגוון רחב של מעצבי על ובתי אופנה - החל ממוסקינו, דרך רוברטו קוואלי, פראדה, פינקופלינו ומהסתיו הקרוב גם פנדי לקטנטנים.
"מה שיפה בקולקציות האלה, מלבד האיכות הבלתי מתפשרת והעיצוב המזוהה עם בית האופנה, הוא שאין כאן מקום לטעויות: לילדים נוח ללבוש את הבגדים שכן הם מותאמים עבורם בדיוק מושלם, ולכן מעבר לשימוש בהם לאירועים משפחתיים ובר ובת מצווה, הם נוחים ללבישה גם ביום יום", ממשיך יוני, "אנשים נוטים לחשוב שהמחירים הם אסטרונומיים, אבל אני מזמין אותם להיות מופתעים לטובה ולמצוא שמלת תינוקת של מוסקינו גם ב-300 שקל וחבילות מתנה לתינוק של בייבי דיור במחיר שהוא פחות או יותר זהה לחבילות מתנה אחרות, לא ממותגות, שנמכרות היום במקומות אחרים".
בחנות "קוברי קידס" אפשר למצוא מותגים כמו ארמאני ג'וניור, דולצ'ה וגבאנה ג'וניור, נוליטה פוקט ורייר קידס. הכל עבור הקטנטנים. הפריטים בחנות באיכות גבוהה במיוחד אמנם, מבגדי יומיום ועד בגדים מחויטים לאירועים חשובים, ולא משנה אם התינוק רק נולד או אם לילדה יש כבר בת מצווה. חולצות המותגים האלה לתינוק יעלו בין 250-500 שקל, שמלה תעלה 500-700 שקל וחליפה מחויטת לילד עשויה להאמיר אפילו עד 2,000 שקל. כאילו היה אדם מבוגר.
גם בחנות הסמוכה "מרי ילדים", הצעדים הראשונים של הילדים יקרים להחריד, כיאה להורים עם ארנק תפוח. מותגי נעלי הילדים במקום מגיעים מצרפת ומאיטליה, נעלי עור משובחות ולילדות יש אפילו נעלים אם עקב קטן. מחירי הנעליים במקום מאמירים כמעט עד 1,000 שקל לזוג אחד.

טובי פלד, פסיכולוג מומחה, מסביר מדוע הורים משקיעים כל כך הרבה כסף בבגד שכעבור שבועיים כבר לא יהיו במידת התינוק או הילד: "אלה אנשים שמאוד חשוב להם איך הדברים נראים, והצורה החיצונית תופסת מקום ראשון. ומדובר בכל תחום בחיים, גם בעניינים חסרי משמעות, כי לתינוק הרי ממש לא משנה מה הוא לובש, אין לו שום חוש אסתטי בשלב הזה. הדבר היחידי שחשוב מבחינתו זה להיות לבוש ושיהיה לו חם... יש פה גם קורלציה לתחושת הערך העצמי: כמה שאדם יותר ריקני בטבעו ומהותו, הוא נאחז יותר בדברים חיצוניים, כי אין לו יכולת להעלות את מעמדו בנוכחות או ידע, אז הוא משתמש באמצעים חיצוניים שנראים לכל. הוא לא יכול להוכיח בצורה אחרת שהוא שווה משהו. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק".
אז מה יעשו אלה שרוצים גם הם עבור הינוקא שלהם את הטוב ביותר, אבל לא מעוניינים (או לא יכולים להרשות לעצמם) לרכוש בגדים באלפי שקלים? אם מדובר בתוצרת המקומית, הקולקציות החדשות של "שילב" בהחלט עונות על הקריטריונים של רכות, עמידות בכביסה ותו תקן מחמיר.
ולמי שמתעקש בכל זאת על יבוא ו"מיתוג" , המענה מגיע כעת מארצות הברית. המותג האמריקאי L’OVEDBABY, הוקם בשנת 2004 על ידי שרון עובד, ישראלית לשעבר, שמתגוררת בלוס אנג'לס ורגילה לחיים בסטייל מתוקתק בקצב של בוורלי הילס.
הוא אמנם לא מוכר מוצרים יקרים כמו אלה של בייבי דיור, אבל מתפאר בכותנה רכה במיוחד, ששבתה, כך אומרים, את לבם של סלבריטאי הוליווד- ברוק שילדס התלהבה מכיסוי ההנקה הורוד, האלי ברי, מילה ג'ובוביץ' וצ'ארלי שין ואשתו רכשו את בגדי התינוקות התואמים, וכריס נורת' (מיסטר ביג מ"סקס והעיר") התייצב בהרכב משפחתי מלא.
שאל ההנקה, במחיר 179 שקל הוא הפריט היקר ביותר של המותג, ואפשר למצוא גם אוברול ב-79 שקל, בגדי גוף ב-59 שקל, שמיכת עיטוף ב-95 שקל, ושמלה ב-85 שקל. "הבסיס הוא קווים נקיים שמותאמים לתינוק. אורך הבגד מדויק, תו התקן מחמיר, עם בקרת איכות גבוהה של בד נטול עופרת, ובגדים שנראים טוב גם אחרי כביסה", מספרת רויטל עמית, יבואנית המותג בישראל.
את L’OVEDBABY אפשר למצוא בכל היבשות, גם בחנויות הבוטיק בצרפת, שם, מסתבר, מעדיפים צבעים כמו קרמל, בז' וחום. גם תינוקות בערב הסעודית לובשים את המותג. עכשיו גם הישראלים יכולים להלביש יפה את הילדים. ולא, ממש לא צריך לפשוט את הרגל.