אלוהים הוא אפשרות: זרם חדש משלב אמונה ואתאיזם
האם אנו חייבים לבחור בין אמונה באלוהים לבין אתאיזם? זרם חדש, האפשרותנות, מציע חלופה שבמרכזה הרעיון להכיל בו-זמנית את שתי האפשרויות הלכאורה סותרות. ספר חדש של חוקר מערכת העצבים מדגים כיצד
אלוהים של מיכלאנג'לו. יש מצב מיכאלאנג'לו
דיוויד איגלמן הוא מדען מערכת העצבים וסופר שמגדיר את עצמו כ"אפשרותן" (possibilian). הוא חוקר נושאים כמו תפישת הזמן, סינסתזיה (שילוב קוגניטיבי בין החושים) והאופן בו משפיע חקר מערכת העצבים על מערכת החוק.
את ספרו האחרון כינה איגלמן SUM - שם שנגזר מהקביעה האלמותית של הפילוסוף רנה דקארט Cogito ergo sum - "אני חושב משמע אני קיים". הוא ניקז לספר את הרעיונות שבהם אינו יכול לעסוק במעבדה, במתכונת של 40 סיפורים, שכל אחד מהם עוסק בסיבות השונות לקיומנו ובמשמעותם של החיים ושל המוות. בסיפור אחד אלוהים הוא זוג נשוי, באחרים הוא זן של יצורים חסרי בינה או שגודלו כשל חיידק. ישנם סיפורים שבהם כלל אין אלוהים.
האם האפשרותנות היא זרם חדש ואלטרנטיבה לאמונה באלוהים ולאתאיזם? באינטרנט קמות קהילות של אפשרותנים ששואבים את השראתם מאיגלמן ומספרו. אם תחפשו את האפשרותנים, למשל, בפייסבוק בשם Possibilians, נראה שתמצאו אותם. אבל זוהי רק אפשרות אחת.
להשאיר מקום לכל האפשרויות
בכל אחד מהסיפורים הקצרים שב-SUM יש אלמנט של צדק קארמתי, אבל מי שיחפש איזשהו מסר אחיד יתקשה למצוא אותו. "מוסר ההשכל" של כל סיפור סותר את האחרים, וזהו לדברי איגלמן "מסר העל" של הספר. הוא לא מדבר על מכניקת הקוואנטים (ויש להודות לו על כך), אבל אומר שהגישה שהספר משקף אינה בדיוק גישה מדעית, אלא גישה שנותנת מקום לכל שלל האפשרויות שנוגעות לשאלות העמוקות ביותר של החיים.
אחת השאלות שאיגלמן נשאל באופן טבעי היא האם הוא אתאיסט. הוא אומר שאינו אתאיסט וגם אינו מאמין באלוהים. הוא אפשרותן. הוא מסביר שאינו שייך לזרם של "האתאיסטים החדשים", שביניהם ריצ'רד דוקינס ודניאל
דנט, מפני שבגישתם הם סוגרים חלק מהאפשרויות. לשיטתו של איגלמן, מדע הוא "חשיבה זהירה". אפשר, כמובן, להעדיף אפשרות אחרת על פני האחרות, אבל צריך להשאיר מקום לאפשרויות האחרות. ספריהם של האתאיסטים החדשים, הוא אומר באתר שלו, אמנם מעניינים ומבריקים, אבל הם מזינים את התפישה המוטעית שלפיה המדע אינו יכול לראות מעבר למידע הזמין.
הוא גם אינו אגנוסטיקן. "אגנוסטיות היא לא לדעת אם הבחור עם הזקן שבתוך הענן הוא אמיתי או לא. 'אפשרותנות' משמעותה לצאת החוצה וליצור צרור של סיפורים חדשים, מפני שאנחנו יודעים הרבה יותר מאותם אנשים שכתבו את הסיפורים לפני אלפי שנים", אמר איגלמן.
שאלה של זהות
דיוויד איגלמן. לא שייך לאתאיסטים החדשים מתוך: אתר הבית
רעיון נוסף שבו איגלמן מטפל הוא השפעת המידע שיש לנו במוח על הזהות שלנו. "במשך זמן רב הייתה שאלה פתוחה בנוגע לתחושה של להיות מישהו אחר - או משהו אחר", הוא אומר. "כלומר, ברגע שתהיה ג'ון מלקוביץ', לא תזכור איך זה לא להיות ג'ון מלקוביץ'".
הרעיון הזה בוטא בסיפור "הידרדרות המינים" ( Descent of Species). נניח שאתם מתפעלים מכוחם ומיופיים של סוסים, ויש לכם ההזדמנות להיוולד מחדש כסוסים בחייכם הבאים. ברגע שתהיו סוסים, האם תהיה לכם תבונה מספקת להעריך את חייכם הסוסיים, או מספיק תבונה כדי לבחור את החיים שיבואו אחריהם? ואם זהו המקרה, אילו אלים למחצה חסרי היגיון אולי היינו אנו בני האדם בחיינו הקודמים?
בסיפור הקצרצר הזה איגלמן מתאר באופן ציורי מטמורפוזה של אדם לסוס. הגוף מתכסה בפרווה, האצבעות הופכות לטלפיים, השרירים מתעצמים, וגם המוח משתנה בהדרגה. באחד מהרגעים האחרונים בהם נותרו בו שרידים אנושיים, מבין העוד-מעט-סוס שלא יוכל עוד להיות אדם במחזור החיים הבא, מפני שכסוס לא יוכל לבצע את הבחירה הזאת.
זהו המחיר שאותו הוא משלם עבור בחירתו להיות סוס, שנבעה מהרצון שלו לחיות חיים פשוטים יותר מחייו הקודמים כאדם עמוס אחריות וטרדות. הוא מבין שאולי לפני חייו כאדם היה כנראה אל-למחצה, שגם הוא רצה חיים פשוטים יותר. כך, למעשה, הרצון לחיות חיים קלים יותר, משוחררים מהחלטות קשות, לבטים ואחריות, מביא לשרשרת של לידות מחדש שכל אחת מהן נחותה התפתחותית מקודמתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
