מניין של זמן: מה משמעותו של חג המסמל את ראשית הזמן?
בממד נצחי שבו אין זמן, מה יכולה להיות המשמעות של חג המציין את ראשית הזמן? ומה מייצג ראש השנה בתפישה המחזורית של הזמן, זו המתבטאת בחילופי העונות והשנים? אור זוהר הופך בדברים
המפץ הגדול. ראש השנה של העולם עיבוד מחשב
לפני כמה שבועות ביקש ממני הבן האמצעי שלי, בן שלוש וחצי, שאעשה משהו קטן בשבילו, לא זוכר בדיוק מה. ואני, שבדיוק הייתי עסוק באותו הרגע אמרתי לו שאין לי זמן. מה זה זמן? שאל אותי בני, ואני, למרות שחשבתי שאין לי זמן פנוי לדבר אתו, התחלתי לחשוב איך אני מסביר לו מה זה זמן. זמן, אמרתי לו, זה... זה כמו... זה כמו הבוקר והלילה, ויום ראשון ויום שני, והחורף והקיץ, והחגים וראש השנה וחנוכה ופורים ופסח. איך מסבירים לילד קטן מה זה זמן?
הזמן, כידוע, הוא קונספט חמקמק. מסוג הדברים המובנים מאליהם שאם חושבים עליהם מגיעים למסקנה שקשה להגדיר אותם, ושהדרך שבה אנחנו מגדירים אותם היא לפעמים מלאת סתירות. למשל, לפעמים אנחנו מתייחסים לזמן כאל מהות ליניארית שמתקדמת מהר או לאט על פני ציר שכיוונו קדימה.
מצד שני, לפעמים אנחנו מתייחסים אל הזמן כאל מהות מעגלית שנעה באופן החוזר על עצמו פעם אחר פעם: מעגל השנה העברי, מעגל החיים וכן הלאה. דרך נוספת שבה אנחנו מסתכלים על הזמן היא לא כאל תנועה, אלא כאל משאב: אין לי זמן, יש לי זמן, הזמן שלי יקר, בואו לא נבזבז זמן, נרשמתי לסדנת קואצ'ינג בניהול זמן... אז מה זה בעצם זמן?
אין זמן
גישה ידועה נוספת לגבי הזמן היא שאין זמן. לא במובן העסוק של המונח, אלא כקונספציה תודעתית שחשה ברובד מסוים של נצח שבו ממד הזמן פשוט איננו רלוונטי. בממד הזה, למשל, אנחנו יכולים להיווכח שסוגיה מסוימת בחיים שלנו חוזרת לפתחנו שוב ושוב בגיל חמש, בגיל חמש עשרה, בגיל שלושים וחמש ובגיל חמישים, כאילו אין זמן. בממד הזה, אנחנו נוכחים לפעמים שאירועים מסוימים חוזרים על עצמם שוב ושוב, עוברים ומתגלגלים מדור לדור ומעידן לעידן, עד שיבואו אל פתרונם הנכון.
בהקשר הזה, מתוך הפרספקטיבה של התבוננות בזמן, מעניין להקדיש זמן למחשבה על הרעיון של "ראש השנה". אם הזמן הוא כמו חץ ישר שנמשך אל העתיד, מה המשמעות של ראש השנה? אם הזמן הוא מעגלי, האם יש למעגל ראש וסוף? אם
הזמן הוא משאב, מה העלות או המחיר המיוחד של "ראש השנה", ובממד נצחי שבו אין זמן, מה יכולה להיות המשמעות של חג המציין את ראשית הזמן?
כמה מבין המסורות והמיתוסים היהודיים לגבי ראש השנה מתייחסים למשמעויות השונות של תפישת הזמן. ראש השנה הוא "יום הרת עולם", היום שבו נברא העולם. לכאורה, יש כאן תפישה הרואה את הזמן כמהות המתפרשת על ציר שיש לו התחלה, ואולי גם סוף. מצד שני, ראש השנה הוא גם אירוע שחוזר על עצמו בכל שנה, אירוע המציין את נקודת הסיום וההתחלה של השנה המעגלית. בנוסף, ראש השנה הוא גם יום הדין שבו נדרש האדם לתת דין וחשבון על מעשיו הטובים והפחות טובים, ומכאן שגם התפישה הרואה את הזמן כמשאב נוכחת באופן שבו מתייחסת המסורת שלנו לראש השנה.
אור זוהר
גם המודעות לכך שישנם רבדים בקיום שלנו שבהם ממד הזמן איננו רלוונטי נוכחת בראש השנה. נרחיב לרגע את המטפורה הרואה את הזמן כגלגל ענק שמסובב את המציאות: פעם אנחנו למעלה ופעם למטה, פעם בצד הזה ופעם בצד הזה, פעם באור ובפעם בצל, פעם בטוב ופעם ברע, פעם כך ופעם כך.
בתמונה הזו, ראש השנה איננו עוד נקודה על מסלול התנועה של הגלגל, אלא הזדמנות לעצור לרגע את תנועתו. או, ליתר דיוק ובהנחה שאי אפשר ממש לעצור את תנועת הגלגל הספציפי הזה, זוהי נקודה שמזמינה אותנו להרהר במקור האנרגיה שמניע את הגלגל, להתבונן במנגנון שמסובב אותו, ולהתייחד עם אותה נקודה אמצעית, עם אותו ציר מרכזי, שסביבם נע הגלגל סביב.
בראש השנה תש"ע הבא עלינו לטובה, נפגש בלב תל אביב לתפילה חווייתית על מנת לציין את היום המיוחד הזה באופן משמעותי. מדובר במיזם רוחני בעל אופי קהילתי-חברתי (הכניסה חופשית). הרעיון הוא ליצור מרחב, המהווה נקודת מפגש בין תפילות מסורתיות ותקיעה בשופר לבין תכנים רוחניים של לימוד קבלי ושירה מקודשת ועם היבט חווייתי של עבודת מודעות באמצעות תנועה, נשימה ועוד. לצד הפעילות המרכזית תתקיים גם פעילות לילדים, כך שהמיזם פתוח גם לרווקי העיר וגם למשפחות.
הפעילות תתקיים בסטודיו Play ברחוב לבונטין 9 בתל אביב ביום שבת (א' ראש השנה) 19.09.09 ולמחרת ביום א' (ב' ראש השנה) 20.09.09, בין השעות 09:00 בבוקר ו-13:00 בצהריים.פרטים נוספים
נא להמתין לטעינת התגובות
