אוכלים בשביל הקפה: ליל שישי עם משפחת יצחקי
בכול יום שישי, עם אפשרות יציאה רק במקרה של שבירת רגל, מתאספים בני משפחת יצחקי לארוחה בניחוח גורמה. בולטים על השולחן: רוטב קוקוס סודי ומשקה קפה אלוהי שהובא מיוון
גספאצ'ו סלט ירוק עם תאנים תאנים צלויות עם רוקפור סלט גזר עם אגוזי פקאן סלט בורגול עם חמוציות וצנוברים טחינה ירוקה רוטב בוטנים וחלב קוקוס רוטב פטרוזיליה ולימון שרימפס על הגריל צלעות טלה שיפודי פילה פיתות עם בשר על הגריל ירקות קלויים על הגריל טארט תאנים בננות עם שוקולד פרפה
לפני ארבע שנים התגרשו שניים מתוך שלושת הילדים של משפחת יצחקי. זאת היתה שנה קשה. ממשפחה גדולה ומאושרת הם הפכו בן רגע למשפחה קטנה ומפורקת.
דורון: "חיינו אז באוסטרליה עם הילדים, כך שמראש לא היינו בבית".
שרון: "היו ימי שישי שהילדים לא היו איתי וישבנו רק ארבעה אנשים לשולחן".
רועי: "לכולנו היה קשה. אני חושב שלאבא שלי היה קשה במיוחד".
לאה: "אבל מעז יצא מתוק ובסוף הכל היה לטובה".
רועי: "לקח לאמא שנתיים להודות שהגירושים זה הדבר הכי טוב שקרה לי". עכשיו השולחן מלא שוב ושמח. דורון בארץ. שרון ורועי יושבים עם בני זוגם החדשים. רועי ואורלי מתחתנים בעוד פחות משבוע, ולמעשה, בעת פרסום מדור זה, כבר יהיו נשואים, ואורלי בהריון מתקדם.
רועי: "הפעם אנחנו עושים חתונה קטנה במסעדה גלילית רק עם האנשים הקרוד בים ביותר. בפעם הקודמת הלכתי על הפקת ענק במכמורת עם 600 איש. עבודה של שנה. שנייה אחרי זה כבר
בקיץ נפגשת המשפחה בחוץ, במרפסת של משפחת יצחקי, ואז הם עושים על האש. בחורף הם אוכלים בפנים, בדרך כלל תבשילי קדרה בבישול איטי. לאה אחראית לסלטים ולמנות הראשונות, איציק לבשר, לדגים ולגריל (צלעות טלה מג'יריס, נתחי פילה מסער שפרש מאיטליז לימוזין וכרגע מפעיל קצבייה בטבעון), ורועי לרוטב הבוטנים התאילנדי שמתאים לשרימפס, אבל כולם אוכלים אותו עם הכל.
לאה: "אני מתחילה לבשל רק ביום שישי".
רועי: "אני מגיע לכאן כל יום שישי לאכול ארוחת בוקר עם אמא ולשתות איתה קפה וכל האוכל כבר מוכן בשמונה וחצי. היא קמה בארבע".
לפני שש שנים ובעקבות חיבה משפחתית לתחום, רכשו כולם יחד יקב בכפר תקווה המתופעל על ידי תושביו - כולם אנשים עם מוגבלויות אך בעלי רמת תפקוד גבוהה. תושבי המקום הפכו להיות חלק ממשפחתם ומן הסתם גם היין.
כל השבוע שותים את היין שרועי מכין ביקב אז ביום שישי מנסים לגוון. הפעם מתחילים את הערב, לפני הארוחה, עם בקבוק ריזלינג גרמני צונן. אחריו יגיעו שני יינות שדורון הכין - אחד ממוצא אוסטרלי והשני ספרדי. דורון מייצר יינות שמקורם בחוץ לארץ, אך מתאים אותם לחך הישראלי.
כל יום שישי בלי יוצא מן הכלל.
דורון: "לפני שקנינו את היקב לא היה דבר כזה לא להגיע. היית צריך סיבה מאוד מוצקה".
רועי : "למשל, שיש לך 40 מעלות חום, הקאת חמש פעמים, שברת רגל ולא מצאת אף אחד שיסעד אותך בדרך לכאן. אז בסדר".
דורון: "עכשיו יותר קלים איתנו". מתי נפגשים בשבע. לא דקה אחרי. שרון: "אצלנו אסור לאחר". רועי: "בשבע ודקה מי שלא נמצא מקבל טלפונים נוזפים מכולם".
יחיאל: "לי זה גורם למצוקה, אם אני רואה שבשלוש דקות לשבע אנחנו רק בכניסה לקריית טבעון. אני מתקשה לנשום מהלחץ".
עינת: "אנחנו משפחה של דייקנים שמגיעים לכל מקום לפני הזמן. בחתונות אנחנו מתייצבים לפני הורי הכלה".
מעל השולחן יש פרגולה עם מאווררי תקרה (של חברת האנטר, מחזיקים מעמד כבר עשר שנים, אפילו בחורף. איציק קורא להם "המזגן") ולצדו שני לפידי ציטרונלה נגד יתושים. כל הסועדים עורכים יחד את השולחן עם סרוויס חרס כבד צבוע בגלזורה כחולה מבריקה. פרובנס זה כאן.
מתחילים עם גספאצ'ו, עוברים לתאנים עם רוקפור, ממשיכים לסלטים ומסיימים במה שהוכן על האש.
שרון: "אף פעם לא תראי פה אוכל לילדים. הם התרגלו מגיל צעיר לאכול את האוכל שלנו".
דורון: "כשטל היתה קטנה היא קיבלה מטלה בבית הספר לכתוב מה היא הכי אוהבת לאכול. היא כתבה 'מולים'. המורה התקשרה אליי ושאלה אותי מה זה. גם המורה קיבוצניקית".
אחרי המנות העיקריות טל ונועה יורדות לבריכה. יחיאל הולך לאסוף את בתו החולה (גם בשבילו זה פרק ב'). היתר פותחים עוד בקבוק יין, לוקחים עוד נתח מהפילה, יוצקים עוד כף מהרוטב הירוק או מהרוטב של רועי.
רוטב סמיך, מתוק וחריף עם טעם של בוטנים וקוקוס שהולך עם הכל. מאיפה המתכון?
רועי: "אני לא יכול לגלות, כי אם אגלה לא יצטרכו אותי פה יותר. . . טוב , זה מאמא של אורלי".
אורלי: "מה שאומר שזה בטח מתכון של אהרוני".
פיתוח ביתי לפסטו ישראלי מפטרוזיליה, לימון ושמן זית טחונים ביחד. מתאים לבשר, אבל כמו רוטב הבוטנים הולך עם הכל.
איציק: "אצלנו שמים הכל על האש. גם פירות. לפעמים אנחנו עושים שיפודים של פירות". הפעם: בננות שלמות עם קליפתן. לפני הגריל דוחפים לתוכן דרך חריץ קטן קוביית שוקולד מריר (86 אחוז). הבננה מתנפחת. השוקולד נמס. לבכות. אחרי האוכל אורלי הכינה עוגה עם תאנים. כולם מלווים אותה עם קוניאק ופראפה (frappe).
מה זה פראפה?
רועי: "ממש לאחרונה חזרנו מטיול משפחתי בכרתים. שם ראינו שבכל מקום מגישים משקה בשם פראפה, שזה קפה עם קצף מאוד חזק, חם או קר. אבא ואני מיד רכשנו מכשיר (קנווד, 300 שקל, ממש לא גדול) וכמה אריזות של קפה פרפה מגורען". רועי מדגים. הוא מכין בכוס של המכשיר קפה מרוכז מאוד בכמות קטנה-בערך רבע כוס-ומפעיל את המכונה.
תוך 20 שניות הכוס מתמלאת בקצף סמיך כמו גלידה שנמסה בצבע חום כהה, חם מאוד ועם טעם מר.
הוא שופך את הקצף לשלוש כוסות, מוסיף קצת מים קרים וקוביית קרח שבקושי נופלת דרך הקצף החזק ומניח ליד כלים קטנים עם מי סוכר וחלב. בניסוי מדעי חשוב הוא בודק אם המכונה עובדת גם עם קפה מגורען רגיל של טייסטר'ס צ'ויס וחוזר לשולחן עם המסקנה המצערת שלא.
רועי: "הפרפה הוא גולת הכותרת של הארוחה מבחינתי. כנראה שאצטרך לחזור ליוון להביא עוד קפה".
נא להמתין לטעינת התגובות
