בין הרים ובין כפרים: טיול סובב קפריסין
ביקרתם בערי קפריסין וחשבתם שראיתם כבר הכל? גילי חסקין מציע לכם לצאת למסלול נסיעה יפהפה בהרי הטרודוס הנפלאים, בין כפרים ציוריים, כרמים ירוקים וגם הרבה אוזו. שבוע קפריסין
אחרי הביקור בכפר, ממשיכים מערבה דרך כפרים קטנים נוספים שבעבר היו מאוכלסים באיכרים ובבעלי מלאכה, וכיום הפכו רבים מבתיהם לבתי קיט של עשירים קפריסאים ובריטים. משם ממשיכים צפונה אל מנזר מאכרס (מילולית: עושה הסכינים). המנזר הוא השער לחבל פיציליה (Fitsilia) ההררי והנידח במורדות המזרחיים של הרי הטרודוס.
עם ההגעה אל האיזור, כדאי לבקר בלזניאס (Lazanias), כפר קטן נטוש למחצה שבתיו בנויים מלבני חומר אדמדמות. מכאן ניתן לבצע סטייה קלה מהכביש אל עבר הכפר פיקארדו (Fikardo), שבו מסעדה קטנה עם מרפסת הצופה אל הנוף. בימי האביב המוקדם עדיין קר כאן, והאח בוערת ומשווה למקום נופך רומנטי.
בקלו כוריו (Kalo Chorio) פונים מערבה לכיוון הכביש הראשי ניקוסיה-ארגוס ומטפסים חזרה צפונה עד פלאכורי (Plachori). מכאן מסתעף הכביש אל הכפר אלונה (Alona), שכל רחובותיו הפכו למנהרות ירוקות של גפן מטפסת. לאחר מכן, פונים צפונה בלגונדרה (Lagoudera) אל פנאייהטו אראקה, כנסייה ביזנטית מהמאה ה-12.
אחרי הביקור בכנסייה ממשיכים אל כאנדריה (Chandria) ושם פונים דרומה, בין פסגות משוננות וטראסות נטועות גפנים, אל הכפר ארגוס (Argos) השוכן בגובה של 1,000 מטרים בליבו של חבל פיציליה (Fitsilia) ההררי. האיזור כולו ירוק בזכות הכרמים הרבים, ואף עשיר ביין. הכרמים מטפסים עד לפסגות ההרים בשיפועים מדהימים, אך יבול הענבים דל למדי בשל הפוריות הנמוכה של הקרקע. במקום מסעדות רבות ואפשר לאכול צהריים ולשוטט בבתי המלאכה המשפחתיים לייצור מי ורדים וגליקה (פירות מסוכרים).
משם ניתן להמשיך מערבה אל כביש ניקוסיה-טרודוס, ולפנות בו צפונה לקקופטאריה (Kakopetaria) שבשוליו הצפוניים של עמק סוליאה (איזור של מכרות נחושת). חלקו האחד של העמק נמצא בידי היוונים והאחר נמצא בידי הטורקים, והוא שופע מים ופירות (בעיקר תפוחי עץ). כמו כן, מזה 20 שנה מגדלים כאן בהצלחה רבה גם דובדבנים.
קקופטאריה הוא היישוב המרכזי בעמק, ומשמעות שמו "העמק עם האבנים הרעות". זהו כפר הררי גדול לגדות פלג, וכדאי לשוטט ברובע העתיק המשוחזר
במסעדות שונות של קקופטאריה ניתן לאכול מבחר של מאכלים קפריסאים, מסופלקי בפיתה ועד לסובלה חלומי על האש, ועוד. בחנויות בולט מאד שפע של צנצנות מלאות בירקות כבושים וקונפיטורות (צלפים, חבושים, חושחשים, לימונים, תאנים,שזיפים, ענבים). אם אתם חושקים בפירות נוספים, מומלץ לרדת לכיוון הנחל ולחצות אותו על גב גשר. שם, על גדות הנחל, גדלים עצי דולב ועצי פרי (אפרסק ותאנה). לאחר מכן ניתן להגיע למסעדה ענקית על מצוק הנחל.
בקצה המסלול נמצאת טחנת קמח ישנה, ובתוכה מספר מתקנים הקשורים לתהליך עשיית הלחם, עָרֵבָה ללישת הבצק, מתקן עם שקעים לפיתות לצורך אפייה בתנור ומורג עם אבני צור. הטחנה פועלת ממִגְלָש קטן בצד הנחל, והוקמה בה מסעדת Milos – מקום טוב לארוחת ערב.
מקקופטריה ממשיכים בדרך החוצה את הרכס אל הכפר ההררי פרודרומוס (Prodromos). קצת לפניו יש מלון כפרי מצוין, בריטי באופיו, הנקרא Churchill Pinewood Valley. הכפר פרודרומוס, הממוקם בגובה של 1,000 מטרים מעל פני הים, מפורסם בכל קפריסין בתפוחיו הירוקים, החמצמצים והענקיים. בדרך עוברים משמאל מאגר מים שסיפק מים לפרודרומוס ולמלון מרנגריה (ה"קינג דיויד" של קפריסין). מעל פרודרומוס יש חורש בו פורחות אדמוניות.
התחנה הבאה היא בכפר הציורי פדולאס (Pedulas), שנודע בעצי הדובדבנים שלו. מרחבת הכנסייה, ליד עץ אשוח ענק, נשקף מבט מצוין על עמק מרתאסה (Marathasa) והכפרים הפזורים בו. מומלץ מאד לעצור להפסקת צהריים, או לפחות לשתיית אוזו, במסעדת Vrisi שליד המעיין. לאחר מכן אפשר לעלות על הכביש המתפתל מפדולאס מערבה בין הרים מיוערים אל מנזר קיקוס (Kykos), החשוב במנזרי האי, שעד לא מזמן הגיעו אל המנזר רק בשבילי חמורים ופרדות.
מנזר קיקוס שופץ לאחרונה בפאר רב ביותר, וכל ציורי הקיר שבו חדשים לחלוטין. במנזר עובדים אמנים שממשיכים את אמנות הפסיפס של המאה ה-15. כמו כן, יש בו פעמון יצוק מאותה המאה שהגיע מרוסיה, וכאשר מצלצלים בו שומעים אותו עד פדולאס. ועוד דבר: הכפריות נוהגות להגיע אל המנזר ולתרום שמן זית, גבינות, פירות – הכל תוצרת בית. באגף מחוץ למנזר יש חדרים, ועוברי אורח יכולים לבוא וללון ללא תשלום במשך שלושה ימים. כמו כן, במרחק של שני קילומטרים מהמנזר נמצא קברו של הארכיבישוף מקאריוס, נשיאה הראשון של קפריסין.
אחרי הביקור במנזר, אפשר לגלוש דרומה, ביערות אורנים צפופים, ללינה באחד מבתי המלון הסימפטיים של פאנו פלאטרס (Pano Platres). פלאטרס, היושבת בגובה של 1,200 מטרים מעל פני הים (כגובהו של הר מירון), הייתה בימי הזוהר שלה בירת הקיץ של קפריסין הבריטית. בין עצי האורן נבנו, בין שתי מלחמות העולם, וילות מפוארות, בתי מלון ומסעדות עבור פקידי השלטון, אנשי צבא ובני משפחותיהם, שנמלטו לכאן מערי החוף הלוהטות בקיץ.
ארוחת הערב בעיירה הזו מזמנת התלבטות קשה בין המזה המצוין במסעדת Kaledonia שבמרכז הכפר, לבין דגי הפורל במסעדת Psilodendro, בכניסה אליו. הרחוב המאפיין ביותר הוא הרחוב העליון, בין צומת הכניסה לבין בתי המלון הבריטיים באופיים – New Helvetia ו-Forest Park. הרחוב חולף ביער עבות, בין וילות מעוטרות בצריחים. ממזרח לכביש, חבוי בחורשות, נמצא מעון הקיץ של נשיא קפריסין שנבנה במקורו עבור הנציב העליון הבריטי.
הכביש מפלאטרס מעפיל אל טרודוס (Trodos), שהוא ריכוז סתמי למדי של מסעדות וחנויות מזכרות בלב יערות ציוריים של אורן שחור. כשני קילומטרים מכאן מסתעפת מכביש טרודוס-פרודרומוס דרך צרה אל האנטנות הכיפתיות שבפסגת האולימפוס (Olimpus), ההר הגבוה באי (1,951 מטרים). בדרך עוברים במרכז השירותים של טרודוס, ובו מסעדות, מבנה מכבי אש ומשטרה.
העלייה להר עוברת דרך יערות של עצי אורן שחור. האמירים הפגומים של העץ שנשברו משלג, רוחות וברקים בולטים מאד. האורן התגלה במגוון צורות מעוותות, עם ענפים מוטים מטה בשל עומס השלג בחורף. ביום של ראות טובה ניתן לראות מהפסגה כמעט את כל קפריסין. בצפון רואים את עמק מסאוריה, את הרי קיריניה, מפרץ מורפו מצפון מערב, את גוש הרי פאפוס ממערב ואת איזור מפרץ לימסול הנמצא בדרום. בימים בהירים אפשר לראות את הרי הטאורוס שבטורקיה ואת חופי דמשק. בפסגה גדלים עצי תפוח בר, ערערי ברושי, ורד בר.
אחרי הטיפוס הקצר, מומלץ לחזור לפלאטרס לארוחת צהרים או ללינת לילה נוסף. לאחר מכן יוצאים מפלאטרס דרומה, עוזבים את הגוש הגבוה, הסלעי והכהה של הטרודוס. וצופים בנוף המשתנה, שמתחיל את השינוי כבר במטעי הפרי של קאטו פלאטרס (פלאטרס תחתית), והופך לגבעות אפרפרות נטועות כרמים אינסופיים.
בצומת מאנדריה (Mandria) ניתן לפנות מזרחה לכמה כפרים מסורתיים קטנים כמו פרפדי (Perapedi), קילאני, וווני, וממנו אל הכפר אומודוס (Omodos), שהוא אחד הססגוניים שבכפרי קפריסין. הכפר מזכיר בסגנונו כמה מאיי יוון, עם תוספת בריטית של ארובות ולבנים אדמדמות. זהו כפר ממוסחר אמנם, אך השיטוט בסמטאות הציוריות, בין הגברים המשחקים שש בש והנשים רוקמות התחרה, הוא גדול.
הכפר ואסה, לעומתו, הוא כפר אותנטי הרבה יותר עם כנסייה וונציאנית עתיקה במרכזו ולידה מסעדה מצוינת. משם אפשר להמשיך דרומה אל הכפר הציורי פיסורי (Pisuri), הניצב בראשה של גבעה מחודדת. לאחר טבילה בחוף הים של פיסורי, סמוך לציר החוף המרכזי ניצב כביש פאפוס-לימסול שם אפשר להמשיך לפאפוס ולמערב קפריסין. אפשר כמובן לשוב מזרחה ללימסול, כשלא שוכחים לעצור לחניית צילום מול סלע אפרודיטי – המקום בו הגיחה אלת האהבה מהים.
גילי חסקין הוא מדריך טיולים ודוקטור להיסטוריה. לאתר הבית לחצו כאן
נא להמתין לטעינת התגובות
