גלגולי הנשמות של אלוהים: פרק שני בסדרת התיקשורים
לשם מה צריך גלגולי נשמות? מה יש לנשמות החופשיות לחפש בגוף נוקשה על פני כדור הארץ, ומה הסיפור עם אלוהים ומיני המלאכים שמסביבו? זוהיר אליה מפנה את השאלות הגדולות באמת, הישויות משיבות
אני: לשם מה צריך גלגולי נשמות?
תשובה: צריך זו מילה חזקה מדי. יש.
אני: מה, לא מספיק שאדם מת ונגמר הכול?
תשובה: בשאלתך הצגת את תפיסת אנשי החומר על פני כדור הארץ.
אני: שאלתי בשבילם, כדי שגם הם יוכלו ליהנות מהספר שאתם כותבים דרכי.
תשובה: יש גלגולי נשמות, כי זהו הסדר של הבריאה.
אני: זו תשובה? גם אני יכול לומר, יש צורך במזון ובמים כי זה סדר הבריאה, כל היצורים אוכלים ושותים.
תשובה: לא, אנחנו לא שותים ולא אוכלים.
אני: ממה אתם ניזונים?
תשובה: מהאור, ממוסיקה, מיופי, מאהבה, מהתעלות הנשמה, מעצם היכולת לעוף.
אני: לא ידעתי. חשבתי שלמוצרי הפירות יש הקבלה בשמים. ביהדות מדובר על גן-עדן עם עצי פרי. כילד, תיארתי לעצמי עצים אמיתיים. אחר-כך הבנתי שאין שם עצים כמו שלנו, אבל אולי יש עצים אתריים?
תשובה: יש עצים אתריים. בהתפתחות הנשמה אתה מגיע למצב שאתה לא צריך עוד חומר.
אני: כלל לא?
תשובה: ברגע שאתה מבין את ההבדל בין עולם החומר והרוח, ומצד שני את האהבה שלהם, את ההקשרים ביניהם ואת הצורך של האחד בשני, אתה כבר לא צריך יותר חומר.
אני: זה מיידי?
תשובה: תלוי אצל מי. יש נשמות שזה לוקח להן שנים, ויש שזה מיידי.
אני: איך זה מתקשר לגלגולי נשמות?
תשובה: זה בדיוק הצורך בגלגול נשמות. הצורך של הנשמה, מצד אחד, להיות בחומר כדי להתפתח בתוכו, זו התפתחות הרוח בתוך החומר. מצד שני, הצורך של אותה נשמה להגיע לשמים, להתחבר לאני הנעלה שלה, לאלוהי שבתוכה, ולהירגע מכל המסעות הקשים של הנשמות על כדור הארץ ואז לעבוד ברוח.
אני: ואין לזה פתרונות טובים יותר? למשל, לחיות רק ברוח? או לחיות רק בחומר?
תשובה: זה בלתי-אפשרי. היקום בנוי כך שהאדם חייב לחיות בחומר כדי להתפתח בתוכו ואיננו יכול לחיות יותר מדי זמן בחומר, כי החומר מתכלה והאדם זקוק לרוח, זקוק לשקט ולשלווה ולחיים ההרמוניים שלנו כאן, בשמים. הנשמה זקוקה לשני הכיוונים, הידע זקוק להתנסויות בחומר וברוח, ביחד ובנפרד. וניתן לאט-לאט להשלים את שניהם בשני הכיוונים. ככל שאתה מתקדם ברוח אתה יכול לחיות חיים מלאים יותר של רוח בתוך החומר. וככל שהנשמה מתפתחת בחומר היא יכולה לחיות את החומר ברוחניות מלאה יותר של השמים.
אני: זו ההצדקה שהענקתם לאלוהים, על שחילק את העולם לחומר ולרוח? חומר שלא יכול לחיות בלי הרוח, את זה אני מבין, אבל את זה שהרוח לא יכולה לחיות בלי החומר אני לא מבין. הרי אפשר לעוף וזהו.
תשובה: זו לא הצדקה, זה הניסיון שלנו להבין תהליכים, כמוך. לא ניתן רק לעוף
אני: ואיך זה מתקשר לגלגולי נשמה?
תשובה: זה בדיוק גלגולי נשמה, לעבור ממצב נוקשה (כפי שאמרת, המכונה המשוכללת הזו שהיא האדם), למצב של רכות, גמישות מוחלטת מכל הבחינות וחזור חלילה. עד שאתה משכלל את שני התחומים ומגיע לשלמות.
אני: יש דבר כזה שלמות?
תשובה: כן. הבט באלוהים.
אני: באלוהים? אמרתם שהוא רחוק. איך אני יכול להביט באלוהים? בעיקר אם הוא רחוק אפילו מכם?
תשובה: רחוק. זו היתה המילה שמצאנו כדי להבהיר לך שאתה לא סועד איתו את הסעודה הראשונה והאחרונה בכניסה וביציאה שלך מגן-עדן, כפי שציירת זאת בבדיחות הדעת שלך. אלוהים נמצא באהבתו בכול. ויחד עם זאת, זה לא פשוט להסבר, עד שלא מקבלים את זה.
אני: רחוק וקרוב, קיים ולא קיים, ריק מוחלט או מלא אהבה עד תום, אבל לא מרגישים בה...
תשובה: כן, זו רק שאלה של שכנוע עצמי.
אני: מה? למה עליי לשכנע את עצמי בדבר הקיום של אלוהים? לקח לי מאמץ עצום להאמין שאני לא מדבר עם עצמי עד עכשיו, אז כעת אתם אומרים שאני צריך לשכנע את עצמי שאלוהים הוא אהבה, שהוא נמצא בכל מקום?
תשובה: אתה מבין עכשיו לשם מה יש צורך בגלגולים רבים?
אני: לא.
תשובה: כדי לקבל את העובדה של הקיום האלוהי מבלי להבין את ההסברים שלה.
אני: את זה אני לא מבין בכלל! וגם לא מקבל בשום אופן.
תשובה: במצב כזה אין טעם להמשיך את הדיון על אלוהים. אם נצליח להציל את העולם מהרס ומאכזריות, מניכור ומאנוכיות - דיינו. ואם תבין שאנחנו לא עושים את זה רק למעננו, כדי שיהיה לנו היכן לגור בגלגול הבא שלנו, דיינו. אם תבין שיש לנו ולך משימות הרבה יותר חשובות להצלת האנושות מהידרדרות מאשר התענוג האישי שלך מנשים, למשל, בסופו של דבר אולי תבין שיש איזה סדר אלוהי. אבל בוא נניח לזה כרגע ונלך לעניין הגלגולים. אם תבין את משמעות הגלגולים והצורך בהם, תבין גם את הקיום האלוהי וכל הדברים יסתדרו לך במוח.
אני: יש מצב שלא אבין את זה לעולם.
תשובה: לא, אין מצב. כי כשאתה כאן איתנו בקבוצה, אפילו אתה לא שואל את השאלה הזו. אין לך ספקות כלל.
אני: אז רק כאשר אני יורד לכאן, לאדמה, זה קורה לי. למה יורד? אולי אני עולה מהשמים אל כדור הארץ?
תשובה: מונחים כאלה ואחרים מקובלים עלינו, אין למעלה ולמטה.
אני: ואין זמן?
תשובה: בעניין הזמן אולי נעסוק במקום אחר.
אני: בסדר, אז נדבר על אלוהים כרגע, כי אולי הוא לא קיים. אבל יש לו משרתים, מלאכים שעושים את עבודתו, כך שבעצם אין חשיבות לשאלה אם הוא קיים או לא.
תשובה: אתה מתלוצץ. אבל בהלצה שלך יש מידה קטנה של אמת.
אני: זאת אומרת שיש הירארכיות של מורים מדריכים. תעשו לי סדר.
תשובה: סביב אלוהים נמצאות הישויות הנעלות ביותר, שהגיעו לרמת ההתפתחות הקרובה אליו ביותר, אבל הם עדיין לא אלוהים; אחריהם יבואו בני האלוהים, המלאכים... עד המורים הדגולים של האנושות, ועד למדריכים. הקבלה הגיעה להבנת הסדר האלוהי במבנה עץ החיים, עם עשרת הספירות מכתר עד מלכות.
אני: ואת מי אתם פוגשים?
תשובה: אנחנו פוגשים את המדריכים לעתים קרובות, את המורים הדגולים לעתים נדירות, את המלאכים לפעמים, את בני האלוהים כמעט לעולם לא - אלא אם ממש התקדמת מאוד בהתפתחותך, ואת הישויות הכמעט אלוהיות לא פוגשים. אולי הן פוגשות אותנו, אך איננו יודעים על כך. יש לכל אחת מהן אחריות אחרת ביקום, ולכל אחת מהן יש עוזרים. גם המילה משרתים איננה נכונה. איש איננו משרת איש, או ישות, הכול נעשה כאן מרצון, מבחירה ומאהבה. תבין.
אני: תבינו שזה קשה להבין את זה כך, מכאן.
תשובה: אנחנו מבינים ומסכימים.
אני: אלה שהזכרתם, למרות שלא ממש עשיתם לי סדר, כולם עשו גלגולים בכדור הארץ שלנו או במקומות אחרים?
תשובה: חלקם עשו גלגולים וחלקם כנראה לא.
אני: השאלה הגדולה היא אם אלוהים עשה גלגולים.
תשובה: אתה שוב מצחיק.
אני: לא, אני שואל ברצינות.
תשובה: אין לנו תשובה.
אני: אתם לא יודעים?
תשובה: לא ממש. אין לנו מושג מה היה כאן לפני המפץ הגדול.
[המשך יבוא]
נא להמתין לטעינת התגובות
