אין כאן חידוש
הרי ידוע שכל זמן שהאדם ער הוא במדיטציה
רק שהאדם אינו ער לכך
כל מה שאנו עושים או קורה לנו במשך היו הינו מדטיבי וכאן המודעות משחקת תפקיד

תמיד סלדתי מרעיון הישיבה היוגית על הכרית במשך שעות.. מתוך חשיבה שרק דרך כאב וסבל או ניתוק מהעולם אפשר להגיע "להארה" שגם היא אשלייה... וכל אותם אנשים שמנסים "להיראות" רוחניים שיושבים על כרית וחושבים שהם קדושים- זאת טעות נפוצה שמעידה דווקא על השטחיות שלהם או הרצון למצוא חן בעיני אחרים, אלוהים או עצמם.. או לחשוב שהדרך/הטכניקה הנכונה היא זו שמובילה להצלחה.. במקום להבין שהדרך האישית שלנו היא הנכונה והמתאימה ביותר!

ממש כמו שבדתות יש המון טקסים ומנהגים שרק מצביעים על המסר הפנימי (שלרוב חומק לרוב הציבור..) כך גם המדיטציה בעצם הועברה הלאה רק בצורה החיצונית (עצימת עיניים, נשימה עמוקה, עצירת המחשבות וכו'..) כי כל אלו דברים חיצוניים שקל לאדם לעשות. אבל זאת הטעות, כי מודעות עצמית והתחברות "לכאן ועכשיו" יכולה ואמורה להיעשות כל הזמן, במשך כל היום.. אחרי הכל המדיטציה אמורה להיות עוד אחד מאותם תחביבים ותרגולים או דרך חיים?

תמיד חשוב לעצור מידי פעם את החשיבה הלא מודעת והפזיזה שלנו ולשאול את עצמנו: "איפה אני? מי אני? מה אני עושה? מה יהיה הדבר הנעלה יותר לעשות עכשיו?"

חשוב לזכור שלא באנו לעולם הזה כדי לברוח ממנו- אחרת לא היה טעם לבוא לכאן.. בנאו לעולם הזה של חומר ועשייה כדי לחוות ולהתנסות ועקב כך ללמוד. אבל מה ללמוד? לאהוב כמובן! צריך לזכור מאיפה כל תורת "הבריחה מהמציאות ואי ההתקשרות" הגיעה.. היא הגיעה ממקום בו הסבל החיצוני היה כה נוראי שהדרך היחידה היתה לברוח לאשלייה של נירוונה או "היחלצות ממעגל הגלגולים" ובעצם ויתור על החוויה האנושית וגם החמצה של הרעיון שנאו כאן מתוך בחירה ולא מתוך כפייה- שתמיד היתה ותמיד תהייה לנו בחירה חופשית לבוא או לא לבוא לעולם- וזה שאנחנו כאן מעיד שבאנו כדי ללמוד משהו מעשי, ולא רק לחמוק מהחיים.

בקיצור, חיו את החיים אל תברחו מהם! אמצו את היופי פנימה, תתחברו לנשמה שלכם ולעולם- גם בעיניים פקוחות ועם הרגליים על הקרקע! תתפלאו שככה קל יותר להתרכז ולהתמקד בפלאי העולם והנסים- במיוחד כשנמצאים בחוף הים או בטבע.. אך בעצם בכל מקום.. :-)

המון אהבה!
גיל :-)

כל השטויות הניו אייג'יות האלה המגובבות כאן - פשוט להתפלץ...
שכל והגיון - שהם הבסיס ל"חוכמה" הבודהיסטית שבלעדיה לא מגיעים להארה (בצרוף החמלה כמובן) - כנראה שאינם בארסנל של הכותבת.
חבל שיש אנשים המובלים שולל אחר צלילי המוסיקה הניו אייג'ית הזו.

קנדיס לא מתנגדת לבודהיזם. זה פשוט לא נכון והיא גם לא מתנגדת למדיטציה. למעשה, היא שואבת את עיקר ההשראה שלה מדזוגשן וממורים טיבטיים. הכותרת מטעה ומבלבלת! חבל.
ועוד משהו- תעשו משהו עם התרגום המאולץ הזה. תנסו לתרגם את זה בגישה יותר זורמת וטבעית ותראו מה יקרה. אולי זה לא אפשרי, אבל שווה לנסות
בהצלחה!