הטנטרות: שאלה של אותנטיות
מה יש לנו ב"טנטרה" המתיימרת? מורים זחוחי דעת, מורים שמתהדרים בנוצות לא להם, מורים שהפכו את תורתם לקרדום לחפור בו, ותלמידים המשתוקקים להעצמת אנוכיותם ולתוצאות מהירות בתמורה לכספם. שנטידווה ממשיך לבחון את עולם הטנטרות המודרני
ארדהנרישוורה, האל שחציו גבר וחציו אישה באדיבות: שנטידווה
קודם כל, שתי הבהרות. הבהרה ראשונה: מה שאני מתייחס אליו כטנטרה אותנטית לאורכה של רשומה זו הן למעשה הטנטרות כפי שכתבתי עליהן במאמר הקודם, מבלי להבדיל ביניהן. אני חושב שטעותי לא תהיה גדולה מדי אם בניסיוני לבסס את האותנטיות שלהן אתווה את מה שלהבנתי הם אמות המידה המשותפות לכולן, או לפחות לרובן.
הבהרה שניה: כל דבריי באים מתוך הגישה השנייה שפירטתי באותו מאמר קודם, כלומר: זו הפשוטה המעשית, וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, רוב רובם (אם לא כל כולם) של חיי (שלי) על היבטיהם השונים מתנהלים בתוך המציאות בה זמן ומרחב פועלים בי את פעולתם ובמציאות זו יש משמעות, כזו או אחרת למילים, למושגים וכד'. שנית, כדיסציפלינה רוחנית של תרגולים מעשיים הטנטרה דורשת השקעה במונחים של מאמץ, זמן ומרחב, וכמו כן מציבה יעדים או מטרות וגם מתווה את הדרכים למימושם. לכן, הטנטרה אינה יוצאת מכללם של שאר העיסוקים האנושיים, מהארציים ביותר ועד לנשגבים ביותר.
ושלישית, ככל שיטענו המנחים הטנטריים לחשיבה ו/או פעילות שמעבר למציאות הפשוטה והמעשית, הרי שגם הם פועלים במרחב ובזמן, משקיעים מאמץ כזה או אחר בעיסוקם, וככל שיטענו שאין בעיסוקם שום דרך לעשות, יעד או מטרה להשיג, האמת היא אחרת: שאם באמת אין דרך ומה להשיג, מה מחפשים אצלם כל אותם בעלי נשמות חבוטות שרוצים לשפר את מיניותם ואת התקשורת שלהם עם בני זוגם? מה בדיוק ימכרו המנחים הטנטריים למטופליהם-תלמידיהם, ולשם מה?
אם כך, נוכל לראות שגם להם תהיינה יפות אמות מידה כאלו ואחרות, בדיוק כפי שהן תהיינה יפות לכל תחום עיסוק אנושי אחר. משהבהרתי נקודות אלה אמשיך הלאה.
שש אמות המידה לבחינת האותנטיות של הטנטרות
גורו - שישיה, מורה ותלמיד באדיבות: שנטידווה
לשם ביסוס טענתי בדבר האותנטיות של הטנטרות, להבדיל ממה שאושו ותלמידיו קוראים לו טנטרה, אעלה את הנקודות הבאות כקריטריונים או אמות מידה שלמיטב הבנתי מצביעות על אותנטיות. בו בזמן אעשה שלושה דברים ששנואים כל כך על ניו-אייג'יסטיים מודרנים, והם שיפוט, ביקורת והשוואה למה שהמנחים הטנטריים קוראים לו "טנטרה". אני אתחיל במה שתהיינה אמות מידה כלליות ובמובן מסוים תיאורטיות, ובהדרגה "ארד" לאמות-מידה ספציפיות ומעשיות יותר, כפי שהן באות לידי ביטוי מעשי בחייהם של המתרגלים הטנטריים.
1. טרנסדנטיות. בעוד שהטנטרות האותנטיות מכוונות לטרנסדנציה מוחלטת של האנושי לאלוהי (או הבּוּדְהִי, על פי הטנטרות הבודהיסטיות), הטנטרה של המנחים הטנטריים חורגת רק מעט, ולדעתי בכלל לא, אל מעבר לאנושי. איך מפרסמים מנחים טנטריים את עצמם?
קודם כל, הם מצביעים על חולייה השונים של האנושיות - כגון חיי מין לא מספקים, בעיות תקשורת וכן הלאה, ולאחר מכן מציעים פתרונות לחוליים אלו. יכול להיות שבדרכם הם אכן עוזרים למטופליהם-תלמידיהם, אבל את אלה יוכל לעשות גם כל מי שהוא או היא פסיכולוגים/מטפלים-זוגיים/פסיכותרפיסטים טובים. לא צריך להיות "טנטרי" בשביל זה, וממילא זו גם לא טנטרה.
2. מיומנות ומומחיות מהמעלה הראשונה של המורה ותלמידיו, כאחד. הטנטרות הן מתווים המאפשרים, עם תרגול נאות, חריגה של האדם מגבולותיו האנושיים כפי שהם מוכרים לרובנו. כדי לחדד את הנקודה הזו אשתמש בשני מושגים שבוודאי מוכרים לרובכם, והם הקונדליני והצ'אקרות.
רבים הם המנחים הטנטריים המבטיחים למטופליהם-תלמידיהם לסייע להם בפתיחת הצ'אקרות ובעוררת הקונדליני באמצעים שונים (ולפעמים גם משונים). אולם, למעשה השגת תוצאות אלה, כפי שמתוארת בספרות הטנטרית, היא למעשה השיא של פיתוח מכוון, מיומן בצורה בלתי-רגילה, זהיר עד מאוד של תרגול ממושמע, הדרגתי (ברובם המכריע של המקרים) וארוך - תחת פיקוחו
ובחינתו הצמודים של מורה-מומחה.
הספרות הטנטרית מלאה באזהרות חמורות כנגד תרגולים שנעשים כלאחר יד וללא מיומנות מספקת. פתיחת צ'אקרות ועוררות הקונדליני תובעות מיומנות גבוהה מאוד של ריכוז והדמיה מצדו של התלמיד, בעוד שאצל המנחים הטנטריים אף אחד ממטופליהם-תלמידיהם לא נדרש למיומנויות כאלו. זאת ועוד, לפתיחתן של הצ'קרות ולעוררות הקונדליני יש סימנים ברורים ומובחנים היטב שמאפשרים בחינה אובייקטיבית שלהם, בעוד שאצל המנחים הטנטריים סימנים אלה כמעט אף פעם לא יחרגו מתחום התנסותם הסובייקטיבי של מטופליהם-תלמידיהם.
3. היותו של התלמיד תלמיד ראוי. ראשית, על התלמיד לא להיות פתי, ועליו ליידע את עצמו, לפחות במידה סבירה, במה שהוא מתעתד ללמוד. כך יוכל לבחון את מוריו הפוטנציאלים וכך גם הסיכוי שייפול לידיהם של שרלטנים יקטן מאוד. משמצא תלמיד כזה מורה ראוי שעמד בבחינותיו וקיבל על עצמו להפוך לתלמידו, עליו להתמסר לו בכל שיש לו: גופו, נפשו וחייו ממש.
דוגמה מעולה אפשר לראות בסיפוריהם של הטנטריקות טִילוֹפָּה ונַרוֹפָּה ומַרפָּה ומִילַרֶפָּה. לעומת זאת, מה יש לנו אצל המנחים הטנטריים? מורים שמיהרו להיות מורים מבלי שהיו תלמידים די צרכם, מורים שמוכרים אושר ארצי במאות ואלפי שקלים, ותלמידים הכמהים לפתור את בעיות המיניות והתקשורת שלהם.
4. מוכנות להשקעת כל משאב אפשרי של המורה ללמד ושל התלמיד ללמוד.
הטנטרה אינה חילונית
שנקרהצ'ריה ותלמידיו באדיבות: שנטידווה
5. כנות עצמית, הן מצד המורה והן מצד תלמידו. מורים אותנטיים מחפשים תלמידים ראויים ולא מוכרים את הידע שלהם כאילו היו רוכלים בשוק. תלמידים אותנטיים יעשו כל שביכולתם למזער את ציפיותיהם לתוצאה אפשרית של לימודיהם ותרגוליהם, ובד בבד יעשו את הטוב היותר האפשרי להם מבלי לרמות ולשקר את עצמם או את מורם.
מה יש לנו ב"טנטרה" המתיימרת? מורים זחוחי-דעת, מורים שמתהדרים בנוצות לא להם, מורים שהפכו את תורתם לקרדום לחפור בו, ותלמידים המשתוקקים וכמהים להעצמת אנוכיותם ולתוצאות מהירות בתמורה לכסף הרב ששילמו.
דוגמה אחת למורים כאלה הם אלה שהפכו את עצמם ל"דַקָה" או "דַקִינִי". משמעות המילה הזו בצורתה הזכרית והנקבית היא משהו כמו 'האיש או האשה ההולכים בשמיים', והיא תוארם (או נכון יותר, תיאורם) של סוג מסוים של יצורים שמימיים על פי הטנטרות הבודהיסטיות. כדי שאיש או אשה יהפכו לדקה או לדקיני עליהם באמת לחרוג אל מעבר לגבולותיה של אנושיותם, ואין די בכך שיזכו בתואר הזה כאילו היה דוקטורט או פרופסורה.
דוגמה לתלמידים חסרי כנות עצמית היא קודם כל בשאיפתם להפוך ליצורים כאלה, ולאחר מכן באמונתם שמוריהם אכן יובילו אותם לשם. דקה או דקיני מופיעים רק בפני תלמידים ראויים, והסיכוי שמי מאיתנו יפגוש אחד או אחת מהם הוא אפסי כמעט. מוטב יהיה לו מורים ותלמידים יכוונו להתפתחות רוחנית שפויה, מיטיבה ומועילה, מאשר יכוונו את האגו שלהם אל מחוזות מופרכים של מציאות שאינם יכולים לממש אותה באמת.
6. לימוד ואימון יסודיים והדרגתיים, מן המסד ועד לטפחות. לטנטרות יש מערכת אתית-מוסרית שעל התלמיד לקיימה ככל שיש לאל ידו. שבירה של מערכת אתית-מוסרית כזו, כפי שלפעמים אנחנו נתקלים בה כשאנו קוראים על הטנטרה, היא שבירה מכוונת ומתודית - אך ורק כחלק של התרגולים הגבוהים ביותר.
אדם לא יכול להשליך את המערכת האתית-מוסרית מעבר לגבו כאבן שאין לה הופכין ולחשוב שאין לו עניין אישי ביישום כלליה. הטנטרה אינה חילונית כפי שאנחנו נוטים להאמין ולפרש בטעות על פי מושגינו השגויים, וכל שבירה של מערכת אתית-מוסרית זו לפני שהגענו לשלבים הגבוהים יותר של התרגול תהייה טעות קשה שאחריתה מרה.
יחד עם ההיענות של התלמיד לכלליה של המערכת האתית-מוסרית עליו לפתח בהתמדה את כוחות הריכוז שלו, להכשיר את גופו ואת תודעתו בתנוחות ובאנרגטיקה של השיטה שהוא לומד, ולהכין את כל כולו להפעלתם של כוחות שללא אימון ותרגול נאותים לא יבואו לכלל מימוש כלל, ובמקרה הגרוע יזיקו לו ממש. ואם אינו יודע משהו, או לא הבין כהלכה את ההדרכות שקיבל, עליו להיוועץ במורו.
לבלוג של שנטידווה
נא להמתין לטעינת התגובות
