המבעבע שמתעתע: בחן את עצמך ואת השמפניה שלך
אם אתם שתייני שמפניה מהזן המצוי, סביר להניח שאחרי הקריאה תגלו שמה שאתם שותים זה, במקרה הטוב, קאווה. למי שרוצה גם להשתעשע מהעניין ולא רק להתבאס, הנה מבחן עצמי לשותה השוטה

לכאורה, אחרי תקופת האבן שבה הזענו בכיף ובקרוקס מעל סינגל מאלטים במשקל אבי ביטר, התחלנו להתעניין בנוזלים שמתאימים יותר לאקלים המקומי - כלומר, לסיר הבויאבז המקומי שבו כולנו מתבשלים לאחרונה.
הבעיה היא שכמו בספרות, בטלוויזיה, באופנה, באוכל ובכל תחום תרבות אחר, אנחנו ברוב המקרים חקיינים חסרי ידע. וזו באמת לא הבעיה שלנו: לפחות בכל הנוגע לשתיית אלכוהול, אין לנו נרטיב משל עצמנו.
מה לנו ולבתי היין הקטנים של פריז או לאנוטקות ברומא? ברמה ההיסטורית, נאדה. ברמה העדכנית, בקיץ הזה, כל מישהו שחושב שהוא משהו, פותח בר יין, או קאווה בר, או בר יין וקאווה.
לא צריך ידע מתודולוגי, לא צריך להבין באזורי יין - טוב, בעצם, לא צריך להבין, נקודה - והתוצאה וולגארית בהתאם. במקרים מעטים הקונספט דווקא עובד יופי ( "מתושלח", " אלקלעי", " באסטה" ובית ביין בקיבוץ מעברות), אבל במקרים אחרים הרבה פחות (השבוע אתאפק ולא אזכיר שמות, פשוט כי חם מכדי לריב).
בכל אופן, רגע לפני שלקחתי צ' ארטר למרמריס (מתוך מרמור ,כאמור), בחרתי שלא לטנף על האנשים הרעים ועל סתם וונאביז שהורסים את מה שיכול היה להיות החוויה האולטימטיבית לקיץ הישראלי.
יחד עם חבר שמבין מה יש לו בכוס, שהוא גם טיפוס רגזן כמעט כמוני, מינפנו רשימה שמרכזת את כל הרעות החולות בברי היין והקאווה המקומיים. אחרי קריאה תבינו אם אתם קורבנות אופנה, סתם פראיירים, או פשוט אנשים שלא מוכנים לאכול יותר לוקשים מאף אחד.

1. נכנסת לבר יין טרנדי לאללה, ויש רק שני סוגי יין אוסטרלי בכוסות - כיצד תגיב?
א. יין אוסטרלי? סבבה!
ב. מה, סבבה לשתות יין אוסטרלי.
ג. יין אוסטרלי! סבבה!
ד. אעזוב את המקום בבוז תוך שאני מאחל לברמן, לבעלים ולשותים והשוטים במקום חיים שלמים של יין אוסטרלי.
2. הנחת את ישבנך בבר היין המדובר של השבוע וביקשת יין לבן יבש. לשולחן הגיע ריזלינג ישראלי מפוצץ בסוכר. מה תעשה?
א. תשקה את העציץ הקרוב.
ב. תשקה את הפראייר שלידך.
ג. מה הבעיה? יין ישראלי זו ציונות טובה!
ד. אבקש מהברמן שישתה את זה קודם בעצמו. נראה אותו גבר. או שאבקש שוט של צ'ייסר.
3. הגעת לקאווה-בר, הזמנת כוס שמפניה, ובתמורה קיבלת משקה קופץ ואנונימי. מהו הנוזל שקיבלת? א. קאווה.
ב. פרוסקו.
ג. תאמין לי, אתה ממש לא רוצה לדעת.
ד. למברוסקו.
4. ומה תעשה עם זיוף השמפניה?
א. אשתה ואחנק עם זה. לא נעים לי.
ב. אבקש קש ואשתעשע עם הבועות.
ג. בהשראת המיתון, אקנה ארגז ואארגן אמבט לעניים (עשירים, כידוע, מתפלשים בשמפניה אמיתית, ממחוז שמפן).
ד . אעניק את הכוס במתנה לבעל הבית, וכפי שאומר דניאל רוגוב, למקום זה לא אשוב עוד לעולם.
5. הגעתם ארבעה חברים לבר היין הכי דחוס בעיר והזמנתם קאווה, אבל במקום להציע בקבוק לארבעתכם, הברמן ממליץ על כוסות - מה תעשו?
א. למה לריב? ניקח בקבוק וננפץ אותו מעדנות על ראשו של הרמאי.
ב. מקיא על הברמן ב"מתוד שמפנואז".
ג . נו, מה לעשות. עוד פעם יצאנו פראיירים.
ד. שולח אותו לקיבינמט. או ללמוד חשבון. או שניהם.
6. בבר היין המבעבע מול הבית שלכם ממליצים על רוזה (בקמץ מתחת ל-ז') מפרובנס . מה תעשו?
א. לא הבנתי. מה הבעיה?
ב. מה זה לעזאזל רוזה?
ג. אני לא שותה משקאות ורודים.
ד. סליחה, אני שותה רק יין ישראלי.
7. החלטתם להזמין שמפניה במחיר תלת ספרתי. כשרציתם לעצור לרגע כדי לשמור משהו להמשך הערב, הגיע הסומלייה ופקק לכם את השמפניה בפקק המקורי שלה. מה תעשו?
א. כלום. אחלה גבר. תודה.
ב. תגידו יפה תודה, אבל שאתם מעדיפים לסיים את הבקבוק עכשיו.
ג. תתעניינו בנימוס אם אין לו פקק חוסם נדיפה (Stoper).
ד . תכריחו אותו לאכול את פקק השעם מול עיניהם ההמומות של הסועדים.
8. הסומלייה בבר היין הרותח מספר לכם על על ריזלינג משו משו מעמק הרון. מה תעשו?
א. תנסו. זה הרי משו משו.
ב. תנסו. הוא המליץ ולא נעים לנו להודות שאין לנו מושג על מה האיש הזה מדבר.
ג. תנסו להסביר לו שאין דבר כזה, ושבעצם
ד. מה זאת אומרת מה נעשה? כאילו, לפני שנצחק לו בפנים, או אחרי?
1. ד : בר יין אמור להציע מבחר גדול יחסית של יינות מאזורים שונים, תוך שימת דגש על העולם הישן, ולאו דווקא רק על אוסטרליה, כי היום זה קטע לחבב יינות אוסטרליים.
2. ד : ריזלינג אינו יין לבן יבש. הנטייה הישראלית היא למזוג ריזלינגים מפוצצים בסוכר, ולכן עדיף להימנע מהם.
3. ג : בארץ יש נטייה לכנות כל נוזל מבעבע שמפניה, וללקוחות הפראיירים כאן יש נטייה לקנות את זה.
4. ד : אין לי מה להגיד על זה.
5. א : התמחור בכוסות הוא תמיד הרבה יותר יקר. תעשו את המתמטיקה שלכם לבד.
6. ב : אין דבר כזה רוזה בקמץ, חוץ מאצל יהורם גאון.
7. ג : בברי יין אמור להיות פקק ייעודי לסגירת בקבוקים אחרי פתיחתם, שתכליתו היא סגירה הרמטית ויצירת ואקום למניעת יציאת הגזים.
8. ג' ו-ד': הנטייה הישראלית היא להמציא זנים מארץ איקס וארץ וואי - אפילו שיש 0.01 אחוזים שאולי-אולי הברמן צודק.







נא להמתין לטעינת התגובות