האישה שבקצה האגו: השאלון עם מתי ליבליך

בודהיסטית ודאואיסטית, לא אופטימית בקשר לעתיד האנושות, לא חושבת שצריך להתעמק בשאלה מהו אדם רוחני, כן חושבת שמצבי תודעה לא רגילים הם דבר נלמד ובהחלט לא מתלהבת מכל הממבו-ג'מבו הניו-אייג'י הזה. מתי ליבליך משיבה על השאלון

nrg ניו-אייג' | 24/5/2009 8:44 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בת 38. מלמדת פסיכולוגיה מזרח-מערב באוניברסיטת ת"א, מספקת ייעוץ לנפגעי כתות ומטפלת במשברים רוחניים. ספרה, "האדם שבקצה האגו" יצא לאחרונה בהוצאת כתר רימון.

 
מתי ליבליך
מתי ליבליך  אורלי ליבליך


קיימת דרך או תפיסה רוחנית שאיתה את מזדהה באופן מיוחד?

קיימות דרכים רבות שמעוררות בי השראה. הבודהיזם והדאואיזם הם ההשראות המרכזיות שלי. לא הייתי אומרת שאני מזדהה עמן, אלא שהדרכים האלו מהדהדות משהו מהחוויה העמוקה של העולם מבחינתי.

איך התחיל החיפוש שלך?

אני לא רואה את עצמי כ'מחפשת' משהו. מובן שאני גם לא רואה את עצמי כ'מוצאת'. אני חושבת שהחיים של כולנו מלאים בצורך במשמעות עמוקה ובהתבוננות אל תוך המסתורין. בגיל צעיר, בעקבות משבר משפחתי פתאומי, הייתי חשופה לשאלות קיומיות שמאז ועד היום מהוות סוג של מצפן שמנחה אותי בחיי.

מי המורה הכי משמעותי עבורך?

ישנם מורים רבים שאליהם נחשפתי עם השנים. שני המורים המשמעותיים ביותר שלי הם דאואיסטים שאיתם למדתי באופן אינטנסיבי. שניהם בעלי אותו שם, ד"ר וו (עובדה מוזרה שכזו), אבל הם היו ממש שני הפכים משלימים של הדרך מבחינתי.

איזה ספר הכי הזיז אותך?

טוב,  יש הרבה מאוד ספרים שנגעו בי. אני חושבת שאחד מהמרכזיים הוא ספרו הראשון של קן וילבר No Boundary, שאותו פגשתי בגיל מאוד צעיר וחולל השפעה אדירה על ההחלטה שלי ללכת וללמוד את התחום של פסיכולוגיה מזרח מערב - תחום אינטגרטיבי שמשלב תובנות מתוך הפסיכולוגיה המערבית המודרנית עם תפישות האדם שעולות מתוך המסורות שמיסטיות.

מה זה אומר מבחינתך, להיות אדם רוחני?

אני לא יודעת מה זה אדם רוחני. המילה הזאת היא מילה כל כך בעייתית בעיני. יש סיפור חסידי נפלא שמדבר  על כיצד 'הלכתי לרבי החסיד בכפר השני, לא בכדי ללמוד ממנו אלא כדי לראות כיצד הוא קושר את נעליו'. וגנדי אמר את זה בצורה אחרת: my life is my message [חיי הם המסר שלי]. אני לא חושבת שאנחנו צריכים להתעמק בשאלה 'מה זה אדם רוחני', אלא בדרך בה אנחנו חיים, איזה מסר החיים שלנו מבטאים; איך אנחנו קושרים את השרוכים שלנו, בקיצור.

כולם מדברים על הארה ועל מוארים. האם בכלל ניתן, לדעתך, להגיע למצב תמידי של הארה בתוך גוף אנושי?

אופס, עוד מילה כל כך טעונה. גם רוחני וגם מואר באותו שאלון?! באמת, אני לא יודעת.

סמים כאמצעי להרחבת התודעה?

אחד המורים המרכזיים שלי באוניברסיטה בה למדתי בסן פרנסיסקו היה סטניסלב גרוף, שחקר את ההשפעה של LSD על מצב התודעה והֵבנה מתוך המחקרים שלו מודל של מצבי תודעה שונים מהרגיל. אחרי שנות מחקר רבות בתחום הוא עובד כיום בשיטה המשלבת נשימה עם ציור ועבודת גוף ומדבר על כך שהחוויות העולות מתוך עבודה

כזאת משמעותיות באותה מידה כמו עבודה עם חומרים פסיכואקטיביים.

עמדתי היא שמצבי תודעה שונים מהרגיל הם דבר נלמד, ולמידה של מצבים כאלה היתה קיימת בכל התרבויות משחר ההיסטוריה האנושית. חומרים פסיכואקטיביים הם רק דרך אחת להגיע למצבי תודעה שונים מהרגיל, ודרך שיש בה בעיות קשות.

יש פעולה כלשהי שאת מקפידה לעשות למען איכות חייו של כדה"א?

לנשום? ללמד את הבן שלי על הקשר תלוי הגומלין של כל הדברים בעולם? למחזר? מה שלא אומר כאן עדיין לא יהיה מספק מבחינתי.

את אופטימית באשר לעתיד האנושות?

לא במיוחד. לצערי אני לא מתחברת לתיאוריות שטוענות שהאנושות מתפתחת תודעתית, או דברים כאלה. אני תמיד תוהה מהיכן התיאוריות האלה מגיעות, כשאפילו בהתבוננות שטחית במה שמתרחש בעולם וגם בארצנו הקטנה אפשר לראות שכמות הסבל והקושי שאנשים מייצרים אחד עבור השני, עבור עצמם ועבור כדור הארץ נשארת דומה - אם לא מתגברת. אני אופטימית בקשר ליכולת של כל אדם להתמרה תודעתית עמוקה. אבל הדבר דורש מחויבות ועבודה אינסופית.

כריכת הספר
כריכת הספר 

מותר האדם מן הבהמה?

בעיני ממש לא. מבחינתי, כל היצורים החיים חשובים באותה המידה ממש.

אם הייתה לך אפשרות להחליף זהות ליום אחד, מה או מי היית בוחרת להיות?

הייתי רוצה להיות ים, או הר, או עננים ששטים בשמיים. גם עץ היה מעניין. גשם? רוח? אולי רגע של נצנוץ של אור שחולף והופך לצל? לא יודעת איך לענות על השאלה הזאת. יש תרגיל שעשינו באחת הכיתות שלימדתי: לרשום 10 דברים שאנחנו רואים ואחר כך לבחור מביניהם חמישה או שישה ולהגיד בקול רם: 'אני...' אז אנשים רושמים דברים כמו 'שביל ישן' ואז אומרים 'אני שביל ישן'... משהו בתרגיל הזה נוגע מאוד עמוק.

יש לך לפעמים לבטים לגבי כל הממבו ג'מבו הניו-אייג'י הזה?

כל הזמן. בלי להעליב אף אחד, אני מקווה, אני לא מתעניינת או מבינה בניו-אייג' בכלל. אני מרגישה בן אדם מאוד שמרני, מנסה להישאר עד כמה שאפשר עם הכתבים מתוך המסורות. יש משהו בהשטחה של התפיסות המיסטיות שקשה לי. אני לא שוללת את הדברים שמעניינים או עוזרים לאנשים אחרים, אבל בשבילי זה לא עובד.

מה השאלה החשובה ביותר שיכולה להישאל?

השאלה החשובה ביותר שאנחנו יכולים לשאול, לדעתי, היא: 'מי אני?' ויחד איתה 'מי אני לא?' אבל ממש לא הייתי רוצה להישאל אותה כאן...




כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

השאלון

אנשים מעניינים עונים לשאלון ערוץ הניו-אייג': מי המורה שהכי השפיע עליהם? מה הספר שהכי הזיז אותם? מה הם עושים למען מצב הכדור, ומה זה בעיניהם להיות אדם רוחני

לכל הכתבות של השאלון

עוד ב''השאלון''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים