ערוץ היוגה: איך באמת עובדת השיטה?
האם תהיתם פעם מדוע היוגה עוזרת לחלק מאנשים, אבל לא לשאר? קטעים מתוך הספר "סוד כוחה של היוגה" המנסה לתת מענה גם לשאלה הזאת
"האם תהית אי פעם מדוע היוגה עוזרת לחלק מהאנשים, אבל לא לשאר?"
הוא משך בכתפיו, כאילו זה לא נראה לו חשוב במיוחד. "אינני יודע, כל אחד הוא שונה. יש אנשים שמנסים ונתפסים לה, יש כאלה שמנסים ולא נתפסים."
"אבל הם אכן ניסו זאת," אמרתי. "זו הנקודה, אתה מבין. הם מנסים, כי הם חושבים שהיוגה תעזור להם – תעזור להם להרגיש טוב יותר, תעזור להם להיראות טוב יותר. ואכן לחלקם היא עוזרת, ואילו לאחרים לא. האם אי פעם תהית מדוע?"
הוא משך שוב בכתפיו, ונראה קצת משועמם.
"אבל זה חשוב, אתה מבין. להתחיל תרגול של יוגה הוא עניין רציני. זה דורש מאמץ ניכר והקדשת זמן לא מבוטל. במקרים רבים האנשים מנסים זאת בשל סיבות רציניות מאד – הם גרמו נזק כלשהו לעצמם, או שעליהם לבצע שינוי מהותי בחייהם, ולכן הם מנסים. אך מדוע לנסות, מדוע להתאמץ לנסות, אם אינך משוכנע שזה אכן יעזור לך?"
זה עורר את תשומת ליבו – התחוור לו שאנחנו דנים גם בשאלה אם היוגה תעזור לו אישית או לא. "אני מבין מה שאת אומרת," אמר, כעת במחשבה מעמיקה יותר, "אך איני מבין לאן את חותרת. היוגה פשוט עוזרת לחלק מהאנשים ולחלקם לא. עליך רק לנסות ולהבין עם איזה מהמחנות אתה נמנה. זה פשוט קורה כך."
נענעתי בראשי בעוצמה שהעיפה את שיערי הארוך השחור על פני. הוא הרים עיניו לרגע, ואז הוריד אותן שוב, כאילו יש משהו שהוא לא רוצה לחשוב עליו. "'זה פשוט קורה כך' לא קיים. 'זה פשוט קורה כך' הוא שקר. וזהו שקר שאנשים משתמשים בו על מנת לכסות על העובדה שאינם מקדישים את הזמן או המאמץ הכרוך בהבנה כיצד הדברים עובדים באמת.
"היוגה עובדת. היא עוזרת לאנשים שלהם היא עוזרת, למרות שנראה רוב הזמן שהם אינם יודעים בדיוק מדוע היא עוזרת להם: הם פשוט אינם חושבים על כך. ואז, בנקודה מסוימת – מאוחר יותר, כשהם מזדקנים, למשל – היא מפסיקה לעזור להם והם נתקעים.
"והיוגה עוזרת גם לאותם אנשים שלהם נראה שהיא אינה עוזרת; הם רק זקוקים למישהו שילמד אותם כיצד היא פועלת. זה ממש נורא לחשוב על אלו שמסתובבים כל שארית חייהם עם דבר מה שמציק להם כפי שגבך מציק לך, רק בגלל שאיש מעולם לא הראה להם מלכתחילה כיצד פועלת היוגה. אתה קולט את הרעיון?"
לשמע הדברים הוא הנהן נמרצות כיאה לסרן. הוא יכול היה לחוש בתכנית פעולה. "ובכן, בכוונתי להתחיל ללמד אותך כיצד פועלת היוגה; היות ואם תדע את זאת, היא תמיד תעזור לך. וישנם עוד..."
"לפחות שני אנשים נוספים שחייהם תלויים בכך," השלים הסרן מלא מחשבות, ורציתי לחבקו. הוא אכן היה בכיוון הנכון. "בדיוק. ובכן נמשיך עם התנוחות, אך בנוסף נקדיש מעט זמן בכל שיעור לשיחה על כיצד הן עובדות, לוודא שהן אכן עובדות.
"וכל מה שאומר לך באשר לאופן פעולתה של היוגה יבוא מתוך הספר הקצר של המאסטר, שהרי בכך ממש עוסק הספר. אך הגיוני הוא שבכך בדיוק יעסוק: הסיבה לכך שספרו השתמר במשך הרבה מאות שנים היא שהוא בהיר מאד באשר לאופן שבו היוגה באמת עובדת, אתה מבין?"
הסרן הנהן בשמחה; הן משימתו והן פקודותיו מנוסחות עבורו בצורה כה ברורה. "כעת הסתובב ופשוט חולצתך," הוריתי לו. למורתי שלי, קתרין, הייתה דרך מאד חמה ועם זאת מאד פורמאלית לגעת בי כשזה היה באמת נחוץ – לתקן משהו, או להראות לי איך משהו זרם בי מתחת לעורי – והקפדתי לאמץ אותו טון עכשיו עם הסרן.
"החל מכאן," אמרתי, נוגעת בקודקודו, "ומטה עד לכאן." בעדינות נגעתי בגבו, ליד מותניו. "זה החלק אליו מתייחס המאסטר באומרו:
"מאמץ משולב... של מה עם מה?" הוא שאל, מבלי לפנות לאחור.
"יותר מאוחר," הוכחתי אותו. אחר כך העברתי את קצה אצבעי באיטיות לאורך גבו, מעט ימינה ממרכז הגב, בין אותן שתי נקודות בראשו ובתחתית עמוד שדרתו.
"כאן בפנים נמצא ערוץ המכונה ה'שמש'," אמרתי.
"ערוץ?" שאל. "את מתכוונת משהו כמו שריר, או עצב?"
"לא, אף אחד מאלו, למרות שאתה יכול לדמיין אותו כמו עצב אם זה עוזר לך. אך במציאות הוא הרבה יותר דק – דק מאד ועדין, כאילו היה עשוי מאור ממש; לא משהו שהיית מסוגל אי פעם לראות אילו חתכת בבשר החי.
"וישנם ערוצים
"מסתבר שכל זה מתחיל מכאן," המשכתי, לוחצת בקצה אצבעי ברכות לתוך גבו, בדיוק בנקודה בה הוא כאב. "הרשת מתחילה לצמוח, בתוככי אימך, מנקודה זו לאורך הגב, ממש מאחורי טבורך. לכן אומר המאסטר:
"למה הוא מתכוון באומרו 'מרכז'?" שאל הסרן, עדיין בגבו אלי, אך ללא ספק מלא עניין.
"זו תמונה של גלגל – כמו גלגל של קרון, עם חישורים," אמרתי. "בשפת האם העתיקה, בסאנסקריט, הם קוראים לזה צ'אקרה. כאשר הרשת הזו של ערוצים עדינים מתחילה לצמוח, הם מסתעפים כמו חישורים של גלגל, לכל הכיוונים, החל מהנקודה הזו בגבך. ואז ערוצים נוספים, כולל הגדולים והחשובים ביותר, מתחילים להסתעף מעלה ומטה – ועמוד השדרה שלך, למשל, צומח לאורך התבנית שלהם.
"אילו היו לך עיניים שראייתן חדה במיוחד והיית יכול לראות את הערוצים, אזי אם היית מביט ישר כלפי מטה לאורך עמוד השדרה של אדם היית יכול לראות את הערוצים מסתעפים, כמו חישורים של גלגל, מתוך נקודות מיוחדות או מרכזים לאורך הגב."
"אז הערוץ המכונה ה'שמש' עובר בתוכי, מעלה מטה, לאורך הקו שציירת באצבעך? וזהו אחד הערוצים היותר חשובים?"
"זה נכון," אמרתי – כה שמחה על כך שהוא מקשיב בדריכות. זה יעזור מאד להבריא את גבו. "וזו הסיבה שבגללה המאסטר מזכיר אותו ראשון."
"אך כשאת אומרת 'ערוץ' או 'צינור'," חשב הסרן בקול רם, "נראה שאת אומרת שהם חלולים – ושאולי משהו זורם דרכם."
"בדיוק כך," אמרתי. "ואספר לך עוד בנושא זה מאוחר יותר. לעת עתה בוא נאמר רק שאחד הדברים שעוברים הלוך וחזור בתוך הערוצים הללו הוא המחשבה עצמה: מחשבותיך שלך זורמות דרך רשת הצינורות העשויות חומר דק כקרן אור.
"כעת אם תחשוב על כך," המשכתי, "תוכל לקחת את כל הדברים שאי פעם חשבנו עליהם ולחלקם לשני סוגים. הסוג האחד הוא בעצם סתם דברים – דברים כגון הקיר הזה שם, או שולחן הכתיבה שלך, או אפילו גבך, במקום שבו הוא כואב." תחבתי שוב את אצבעי בגבו, קצת יותר חזק, על מנת להחזיק את תודעתו שם עימי. הוא התכווץ כיאות ואני המשכתי.
"והסוג השני הוא החשיבה עצמה – תודעתך שלך. אנו יכולים לשמוע את עצמנו חושבים, יכולים להיות מודעים למחשבותינו. וכך, כל דבר שאנו חושבים עליו או שהוא עצם כגון הקיר, או שהוא התודעה עצמה."
הוא הנהן, אך יכולתי להבחין שהוא מתחיל להתעייף, בייחוד אחרי כל התנוחות שביצע. הגיע הזמן לקשור כל זאת לשאלה כיצד היוגה באמת עומדת לעזור לגבו.
"עכשיו, המחשבות שעוברות לאורך ערוץ השמש הזה," ושוב העברתי אצבעי מטה לאורך צדו הימני של עמוד השדרה שלו, "הן אלו המתרכזות בצד המוחשי יותר של הדברים, דברים שהינם מוצקים יותר, כמו האדמה המוצקה. ולכן המאסטר אומר שתוכל להבין את ה'אדמה' אם תבין את הערוץ הזה. הוא מתכוון לכך שתוכל להבין כיצד המחשבות העוברות בערוץ זה רואות את העצמים שבעולם הסובב אותנו, ואז תוכל לתקן את גבך."
"לתקן את גבי? הכיצד? מה הקשר בין הדברים?"
"זה כך," אמרתי, "ובכך נסיים – זה יותר מדי לספר לך ביום אחד. אתה מבין, המחשבות שעוברות בערוץ השמש הזה לאורך גבך, הן מחשבות מוטעות. הן מחשבות שגויות. הן בכלל לא רואות את הדברים באופן הנכון. ועובדה זו גורמת להפרעה בערוץ, וזה גורם לחסימה במרכז שעליו שוחחנו, בדיוק כאן." שוב לחצתי על המקום הכואב בגבו כדי שיזכור כל זאת.
"וזה מה שגורם לכאב בגבי," הוא התנשם.
"וזה מה שגורם לכאב בגבך," חזרתי. "זה בדיוק מה שגורם לכאב בגבך."
"נתקן את זה וכך יתוקן גבי?"
"נתקן זאת וכך יתוקן גבך, יתוקן כל גב שהוא."
הוא הסתובב והחל לרכוס את חולצתו. ואז שלח מבט מטה אל שולחן עבודתו. "בסופו של דבר זה לא ספר כל כך קטן," הרהר בקול.
תרגום לעברית: ד"ר דבורה צביאלי ואילן קציר.
לרגל השקת הספר בעברית, יגיעו לארץ בשבוע הבא גשה מייקל רואץ' ולאמה קריסטי מקנאלי. במהלך ביקורם הם יעבירו כמה הרצאות וילמדו את יוגת הלב הטיבטית, חלק מההרצאות פתוחות לקהל הרחב וללא תשלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
