אלוהים הוא שמועה: אלוהים שלי עם אמנון ז'קונט
אלוהים קיים בדיוק כמו הארי פוטר, ספיידרמן ופיית השיניים. לא ברור מי הפיץ את השמועה על דבר קיומו, אבל אם היא רצה כל כך הרבה זמן כנראה זקוקים לה
אמנון ז'קונט ראובן קסטרו
יש אלוהים?
"בהחלט. והוא קיים כפי שהשטן קיים, והארי פוטר וספיידרמן ופיית השיניים. אלוהים הוא שריקה באפלה של אנושות מפוחדת, המצאה שבאה לענות על הצורך הבסיסי באמונה שמישהו שם למעלה מבין מה קורה בעולם ואפילו מכוון את הדברים על פי כללים כלשהם".
ואתה לא מאמין שמישהו שם למעלה מבין מה קורה?
"ממש לא. היה כנראה כוח כלשהו שיצר את היקום, אבל אחרי בעיטת הפתיחה הוא פרש לעניינים אחרים והשאיר את המגרש לכל מי שהיו לו די יוזמה ודמיון לומר שאלוהים מצווה באמצעותו על בני האדם לעשות כך או אחרת".
אבל יש סדר אלוהי כלשהו: בוקר, ערב; חורף, קיץ?
"יש סדר קוסמי שכנראה שואב את כוחו מהעוצמה המתמשכת של בעיטת הפתיחה, אך גם הוא לא מובטח לנצח. היקום הוא כאוטי וגם מה שנראה כסדר אינו אלא מצב זמני".
מתי חדלת להאמין באלוהים?
"כילד, הייתי זקוק לאמונה באלוהים. העולם הפחיד אותי ורציתי להאמין שיש בו חוקיות, שכר ועונש. אחרי הבר מצווה המשכתי להניח תפילין עוד כשנתיים מפחד זעמו של אלוהים. פיתחתי שיטה: בבוקר, אחרי תפילת 'שמונה עשרה', ביקשתי מאלוהים שיעזור לי להעתיק בבחינה, או לבגוד בחברה שלי בלי שתדע.
אלוהים היה בשבילי מין מטלית לחה שמחתה את כל העבירות והחריגות מכללי המוסר כפי שהבנתי אותם אז. בגיל 15 הייתי בקורס מ"כים של הגדנ"ע והתאמנו בזריקת רימון. אחד הרימונים נפל במרכזו של תל נמלים גדול. נוצר שם מכתש שכמה עשרות נמלים מתות נחו בו, ועוד כמה מאות שסחבו גרגירים למקום אחר. באותו רגע היתה לי מעין התגלות. תפסתי שאם הנמלים בתל יכתבו את ההיסטוריה שלהן - הן בוודאי יספרו שכוח עליון פוצץ את הקן בגלל חטא שחטאו, וישתמשו באירוע כאזהרה לעתיד. כשחזרתי הביתה, לקחתי תנ"ך וניסיתי לקרוא אותו מנקודת המבט של נמלה.
הגעתי למסקנה העצובה שספר הספרים אינו אמת אלא אוסף אמירות וסיפורים שיכולים להיות נכונים או לא. למחרת הפסקתי להניח תפילין. הבנתי שאין השגחה פרטית וכללית, יש רק מקריות".
איך היה המעבר?
"משבר של ממש. חשתי ריקנות עצומה. מצד אחד, האמונה נראתה לי אשליה מטופשת, ומהצד האחר, העדרה היה מדבר גדול, מפחיד וריק. ניסיתי לשתף את הסביבה במה שעובר עליי. אמי אמרה שאני 'קיצוני'. בפיה זה נשמע גינוי של ממש. אבי טען שאם כולם מאמינים לא ייתכן שכולם טועים. החברים שלי לא היו מעוניינים לשוחח על זה. לא נותר לי אלא לחפש תשובות באמצעות קריאה".
מה מחליף את האמונה שלך?
"אמונה כשלעצמה. קראתי פילוסופים רבים, בעיקר שפינוזה. אני אסיר תודה לו על ההגדרה הכל כך קולעת לפיה הדת הממוסדת היא 'שריד מהתקופה האינפנטילית של האנושות'. נזקקתי להרבה שנים כדי להבין לעומק שהקיום הוא העיקר ואין שום משמעות נסתרת מעבר לכך. אנחנו קיימים קיום מולקולרי גרידא, כמו חיות, פרחים או אבנים. אין לנו ייעוד וגם לא תפקיד. איננו נזר הבריאה וגם לא השלולית שבתחתית. כל פרשנות נוספת היא באחריותו של המפרש".
היו בך ספקות?
"היו מקרים, ואפילו קשים, שמרובם ניצלתי במה שאדם דתי היה מכנה 'נס'. עברתי תאונות, פציעות, אפילו כמעט מוות בשטח עוין. אבל כפי שלא פניתי לאלוהים שיציל אותי כשהמצוקה נולדה, לא ראיתי את ההצלה ממנה כמעשה אלוהים, אלא כשילוב של יכולותיי הגופניות והנפשיות עם מעט מזל. כשניצלתי מפגיעה חשתי כמו הנמלה שבמקרה יצאה להביא אוכל כשהרימון פגע בקן. אני יודע שיש סיכוי שפעם המזל יבגוד בי והפיצוץ יתפוס אותי בתוך הקן".
מה אתה חושב על המאמינים?
"חלקם שבויים בקסם האמוני שמוכרים להמונים. חלק אחר אולי מבין שמדובר במניפולציה ובכל זאת ממשיך להעמיד פנים ולשכנע את עצמו מכיוון שאינו יכול לכרות את הענף שעליו הוא יושב. הייתי שמח לשוחח עם הרב הראשי או האפיפיור ולהבין לאיזה סוג כל אחד מהם שייך. אני סבור שהדת היא מכשיר פוליטי שמלכד בני אדם למטרות שליטה. שירתתי במילואים
ביחידה לזיהוי חללים עם ריכוז לא שגרתי של רבנים. ניהלתי איתם שיחות על אמונה והגעתי למסקנה שרובם פשוט לא חשבו מעולם על מה שהם עושים. לא כל הדתיים הם חסידים שוטים. ישעיהו ליבוביץ אמר בגלוי:'אני דתי משום שיש לי קשר רגשי אל הדת ואל הפולחן, ואני חווה את ההשתייכות הדתית שלי באמצעות הרגש ולא באמצעות ההיגיון'".
מה מעניק תוקף לעקרונות המוסריים שלך?
"עקרונות מוסריים הם מילים גדולות. ההתנהגות שלי מוכתבת על ידי הכרה פנימית שכפופה לתנאי המציאות. אין לי עקרונות ברזל מכיוון שאלה ממילא יופרו או לפחות ימותנו במקרים שבהם החיים יחייבו התנהגות אחרת. במקומם אני מנסה להגיע לשילוב בין מה שצריך לעשות ומה שאפשר לעשות".
תנ"ך?
חיבור פוליטי מלא בדיסאינפורמציה היסטורית. איני רואה כל קדושה בו, רק ניסיון להציג את ההיסטוריה באופן שהיה רצוי למנהיגי הדור".
נביאים?
"תועמלנים בשירות תנועות חברתיות ובחצרם של מלכים מסוימים, באותו אופן שבו ורגיליוס בנה את תדמיתו של אוגוסטוס ב' איניאס' והפך את מרקוס אנטוניוס ואת קליאופטרה לאויבי הציבור הרומאי".
עשרת הדיברות?
"מערכת הפעלה חברתית שאינה קדושה יותר מחוקי חמורבי או פחות מחוקת ארצות הברית".
חתונה דתית?
"עם אשתי הראשונה-כן. עם אשתי השנייה, ברישום אזרחי אצל שופט שלום חביב בניו יורק".
מוות?
"אם לחיים אין משמעות מעבר לעצם הקיום, למוות ודאי שאין משמעות מעבר להיותו מצב של אי קיום. אני מודאג יותר מהדרך אל המוות: מחלות, שכחה, שכיבה משפילה בירכתי בית חולים גריאטרי. המוות כשלעצמו נתפס בעיני כריק אינסופי ותו לא. אין לי אשליות כאילו אפגוש שם את אמי ז"ל או חברים שמתו. גם לא את אלוהים".
גן עדן וגיהינום?
"שטויות, חלק ממניפולציית ענק שכוהני הדת הפעילו על המאמינים כדי לגרום להם להתנהג על פי דפוסים רצויים ובמקרים מסוימים - גם לתרום כספים".
ייהרג ובעל יעבור?
"לא נראה לי שאפשר לקבל החלטות כאלה מראש. באופן כללי אני רואה את החיים כתורה של האפשרי. האדם, כמו כל יצור, מתמרן בתוך מגוון האפשרויות שהעולם מציב בפניו. כל ניסיון להתחייב על כך שיפעל כך או אחרת הוא שטות".
נא להמתין לטעינת התגובות
