בואי חלה: שרי אנסקי הוציאה מהשף רפי כהן מתכון לחלה מוצלחת במיוחד
אפיית חלה מהודרת לפורים היא מסורת ותיקה בקהילות יהודיות. יהודי מרוקו אופים אותן מתוקות ומתובלות באניס, ובתוכן ביצים קשות שמסמלות את עיני המן. האשכנזים קולעים אחת ענקית, מפוארת ומפודרת בפרג. שרי אנסקי לומדת הפרשה כהלכתה
חלה כשרה צילום: שרי אנסקי
אמא מרכיבה אותה משתי צמות בצק שמרים מתקתק, הגדולה בתחתית והקטנה מודבקת מעליה, כך שמתקבלת חלה שמקלועותיה ממלאות כמעט את כל נפח התנור. שלום עליכם מתאר סעודת פורים ובה רובצת על השולחן חלת קוילעטש "גדולה ומזהירה עשויה מקלעת, מכורכמת שמן כרכמים וזרועה צימוקים". ומנדלי מוכר ספרים שם בפיו של מנדל המשרת, המחזר אחר דוואסיע העוזרת, שלה היתה צמה עבה ובורקת במיוחד את הדימוי: "צמתך כפורים קוילעטש. . .".
בקטלוג של תערוכת "לחם" שהוצגה במוזיאון ישראל כותבת האוצרת נעם בן-יוסף ש"גם לכבוד אירועים וטקסים אחרים נהוג לאפות 'קוילעטש', אך זו של פורים גדולה ומפוארת יותר". בן-יוסף מסבירה שלמרות שהמילה "חלה" מופיעה בטקסט המקראי, אין בכך כדי ללמד אותנו מה היתה צורתה ואיך היו מכינים אותה. את הנוהג להכין את החלה מקמח לבן (שנחשב בעבר למעודן ומשובח יותר מקמח מלא), היא מסבירה בצורך להבדיל בין לחם של ימי חול ללחם לשבת.
"הבדל נוסף הוא בצורה: צורת החלה המקובלת והנפוצה, במיוחד בקרב קהילות האשכנזים, היא מקלעת של חתיכות שנצבטו מהעיסה. על פי האמונה העממית, קליעה זו באה לבלבל את השטן". בספרה "תפילת נשים" מביאה ד"ר עליזה לביא ברכה של אנוסי פורטוגל על חלה שמחזקת את האמונה הזו: "ברוך ה' אלוהי שלי, אשר ציוונו במצוותיו הברוכות והמקדשות שנעשר את הלחם הזה, בשביל פי האריה (השטן, השד בפי אלה שאינם רוצים לקרוא בשמו) כשם שהיו עושים אחינו בארץ המובטחת הקדושה, אמן. . .".
על פי נעם בן-יוסף, יש אף המצביעים על קשר בין קליעת החלות לפולחן אלת הפוריות הגרמנית ברכתא (BERCHTA), שנחשבה גם לאלת הצמחים. לברכתא היו מקריבים לחמים קלועים, ועל פי גרסה אחרת, את צמותיהן של הנשים, כי בדמותה העממית היא מצוירת כמכשפה פרועת שיער בעלת כוחות פלאיים. ויש הרואים במילה העברית ברכה את המקור לשם החלות על פי יהודי אירופה - בארכעס או בערקעס.
תמציאי לעצמך ברכה
נשים חרדיות רבות אופות לכבוד פורים חלה בצורת דג, מזלו של חודש אדר, ולעתים אף בצורת ליצן או כינור. במאפיית ויז'ניץ בבני ברק הראו לי בגאווה תבניות מתכת מיוחדות שבתוכן נאפות החלות האלה. כיוון שביקרתי במאפייה בליל שישי, פגשתי שם נשים שהגיעו למאפייה באישון לילה לצורך קיום מצוות הפרשת חלה.
שאלתי אותן מה פשר הלחשושים שהן אומרות בינן לבין עצמן בכוונה מרובה, ליד המכונה הלשה את הבצק, והן הסבירו לי שהן מתפללות. אבל כיוון שאין תפילה אחת קבועה וידועה, המליצו לי לפיכך להפריש בעצמי ולהמציא לעצמי ברכה לפי צרכיי. על פי המשנה, "על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן: על שאינן זהירות בחלה, בנידה ובהדלקת נר" (שבת ב, ו).
מדרש בראשית רבה אומר: "ומפני מה ניתן לה מצוות חלה? על ידי שקלקלה את האדם
הראשון, שהיה גמר חלתו (תחילתו) של עולם, לפיכך ניתן לה מצוות חלה. כלומר אדם, מכיוון שנברא בערב שבת הוא חלתו של עולם, ומצוות הפרשת החלה המוטלת על האישה היא משום תיקון לקלקלתה". בספרה "מטעמי הבית היהודי", מביאה חנה דוידוף מתכון מפורט להכנת חלות עם הפרשת חלה. לדבריה, "זמן קיום המצווה הוא עת רצון".
כלומר בזמן הזה השמים פתוחים יותר מבדרך כלל לשמיעת הברכה והגשמתה. דוידוף ממליצה לאישה להשתדל להפריש חלה לפחות פעם אחת בשנה. וכדאי ש"גם האיש ישתדל פעם אחת להפריש חלה בעצמו". לדבריה: "כל זמן הלישה יש להתפלל, לומר פרקי תהילים שיודעים בעל פה, ולבקש רחמים על כל עם ישראל ועל בני המשפחה ולהוריד דמעות". ואלו ההוראות להמשך: בסיום הלישה ולפני התפיחה הראשונה אפשר להדליק מספר נרות לצדיקים.
ח'בזה די המן - עיני המן צילום: שרי אנסקי
שנים לא העזתי לבקש את המתכון הנפלא לחלה של ידידי השף רפי כהן, מחשש שיסרב, כיוון שזה מתכון אחד ויחיד. גדולתה בכך שהחלה שומרת על לחותה במשך יום שלם ולא מתייבשת אחרי עשר דקות כמו החלות הביתיות האחרות. השבוע השתמשתי בכתבה הזו כתירוץ. רפי, נדיב כתמיד, לא היסס לרגע. כשהכנתי את החלה במטבחי - על פי המתכון המדויק שלו - יצאה לי חלה נפלאה אך שונה לגמרי משלו בטעמה. זו גדולתו של מתכון טוב: הוא מוביל אותך לתוצאה אישית שנובעת מהיד השונה, מהרצון האישי להצליח ואולי גם מהברכה שהמצאתי לה.
מתכון לחלה מוצלחת במיוחד של רפי כהן
נא להמתין לטעינת התגובות
