עשר הטעויות הגדולות של המד"ב
המגזין "קוראים בשירותים" (תרגום חופשי) החליט לחשוף את ערוותו של המדע הבדיוני ולפרסם את הרעיונות ההזויים ביותר שהגה - מאז אסימוב ועד היום
מתהלכים בחור תולעת Toho Scope cc-by
בהקדמה למהדורת 1973 של "סייר החלל" מסביר אסימוב לקוראים כי בזמן שחלף מאז שהספר נכתב ועד שהתפרסם הועשר הידע האנושי על אודות הכוכב האדום, בין היתר תודות לגשושיות חלל ששוגרו אל השמים בשנים 1964 ו-1965. בנימה כמעט מתנצלת מביע אסימוב תקווה שהקוראים ייהנו מהספר למרות שהוא מבוסס על ידע מדעי שגוי. אבל העותק המתפורר והמצהיב שברשותי סיפק לי כמה וכמה שעות של הנאה - עם קשר לעובדות וגם בלעדיו. העלילה מתחילה בהרעלת מזון מיובא מהמאדים שפוגעת באנשי ארץ, ממשיכה אל מושבה במאדים עם האנשים הקצת בהמיים שחיים בה, ונסחפת הלאה להתרחשויות שנמצאות על הגבול שבין סיפור מתח למטאפורה על התפתחות רוחנית.
עולם המד"ב מרבה להתכתב עם עולם המדע. המצאות שהיו שייכות לתחום ספרות הפנטזיה התגשמו לא פעם. ז'ול ורן הצטיין כ"חזאי", שרבים מפירות הדמיון שלו הפכו לחלק ממציאות החיים שלנו כיום. הדוגמה המפורסמת ביותר, אך לא היחידה, היא הצוללת נאוטילוס מ"עשרים אלף מיל מתחת למים". ספרות המדע הבדיוני והסרטים ששייכים לז'אנר עיצבו במידה רבה את האופן שבו אנחנו מדמיינים חוצנים, ספינות חלל וכיוצא באלה.
המגזין Bathroom Readerליקט דווקא את עשר הטעויות הגדולות של המד"ב, שגורמות לדמיון שלנו לצייר תמונה שכנראה לא תתאפשר לעולם.
לחדד את האוזניים
1. קולות בחלל
התמה של הסרט Alien אומרת: "בחלל איש לא ישמע אותך צועק". זה דווקא נכון, כי כדי שגלי הקול יגיעו ממקום למקום הם צריכים לנוע דרך אוויר. המרחבים הדוממים של החלל הם רִיק (ואקום), והחלקיקים המעטים הקיימים בו אינם מהווים תווך די סמיך כדי להעביר את גלי הקול. גם קרני לייזר, אגב, אינן עוברות דרכו.
2. לעבור את מהירות האור
אלברט אינשטיין קובע כי שום דבר לא יכול לנוע מהר יותר מהאור בתוך רִיק. כלומר, האפשרות לעבור את מהירות האור אינה סתם רעיון טוב, אלא רעיון טוב שסותר את חוקי הפיזיקה. גם התקרבות למהירות האור
אינה ממש בגדר האפשר, כי היא דורשת השקעה עצומה של אנרגיה, המוכפלת ככל שהמהירות מתקרבת יותר לזו של האור. אז גם אם במסע בין כוכבים משתמשים בעוד כמה גבישים של דליטיום, זה לא יכול להספיק.
3. להתחמק מקרני לייזר
כשהאויב החללי שלכם משגר אליכם קרני לייזר, אתם לא באמת יכולים להתכופף ולחמוק מהן, כי הקרניים האלה נעות במהירות של 300,000 ק"מ בשנייה (מהירות האור). חוץ מזה, קרני לייזר אינן חרבות ואי אפשר לראות את "הקצה" שלהן. בסרטי המד"ב קרני הלייזר נוטות לנוע לאט יותר מקליע רובה.
מר ספוק במסע בין כוכבים צילום: מתוך הסרט
4. חייזרים שנראים כמונו
בסדרת "מסע בין כוכבים" נראים יצורים שמקורם בעולמות שונים לחלוטין מהעולם שמוכר לנו די דומים לבני אדם. הסיבה לכך היא, כנראה, אילוצי תסריט והקושי ללהק חוצנים לתפקיד החוצנים, כך שבני אדם נאלצים למלא את התפקיד. מי קבע שלחוצן אמורות להיות שתי עיניים ופה, או ראש באופן כללי?
5. חוצנים בני כלאיים
זוכרים את ספוק מחודד האוזניים, שהוא קצת בן אדם וקצת חוצן? על פני כדור הארץ בני האדם טרם הולידו בני כלאיים מעצמם ומחיות אחרות (אם כי אין לדעת מה מתבשל בכל מיני מעבדות דנ"א בעולם), אז איך זה שדווקא עם יצורים מעולמות אחרים אנחנו מצליחים להתרבות?
6. חוצנים שואבי מוח
חוצנים מצליחים לשלוט בגופנו באמצעות שימוש במוח שלנו, או שהם פשוט מקננים בתוכנו. האם מדובר בסימביוזה? בטפילות? כדי שיחסים כאלה יקרו, והם אמנם קורים על פני כדור הארץ, נדרשות לא מעט שנים של אבולוציה. תשאלו את הקרציה באוזן של הכלב הקרוב ביותר.
להתפזר בחלל
7. חייזרים שמשנים צורה
נניח שחייזר בגודל של אדם הופך את עצמו לעכבר שמשוטט על רצפת החללית – מה קרה עם עודף המסה שלו?
המשימה מאדים
תיאוריות פיזיקליות מודרניות תומכות באפשרות המסע בזמן רק באמצעות "חורי תולעת" שהן מנבאות את קיומם. תכונתן הבולטת של אותן ישויות פיזיקליות משוערות היא תפקודן כמנהרות במארג החלל-זמן, המאפשרות מעבר בין שתי נקודות ביקום התלת-ממדי, ואף מסע בזמן. לפי אותן תיאוריות מסעות כאלה בזמן קורים ללא הרף, באופן ספונטני, לחלקיקים תת-אטומיים - אבל זה לא ריאלי להשחיל במנהרות משהו יותר גדול מאלקטרון. פתרונות יצירתיים לעניין שמספק המד"ב, לרבות האפשרות לפורר את טוני לטריליארדי חלקיקים שנדבקים זה לזה בחזרה בעבר, לא נראים כרגע רציניים.
9. כוח משיכה פלנטרי
איך זה שכולם משוטטים על הכוכבים כאילו שהם שוקלים כפי שהיו שוקלים על כדור הארץ? אדם ששוקל 80 ק"ג כאן, ישקול על המאדים כ-32 ק"ג, לדוגמה. בכל כוכב לכת יש כוח משיכה שונה, מה שאומר שמבקרים משם לא אמורים להרגיש פה נוח: הם עלולים לחוש די כבדים.
10. האחידות האקולוגית על פני הכוכבים
הכוכבים האחרים תמיד נראים כבעלי אזור אקלים אחד – קפואים כמו אנטרקטיקה, צחיחים כמו סהרה או טרופיים כמו יער גשם אמזוני. למה בעצם? על הכדור הקטן שלנו יש סוגים רבים של אזורי נוף ואקלים בעלי טמפרטורות ממוצעות שונות. על מאדים, למשל, ישנן כיפות קרח וכנראה גם אזורי טמפרטורה שונים. כמוהו, גם האקלים על פני כוכב הלכת צדק משתנה בהתאם לטופוגרפיה ולמידת הקרבה לקטבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
