בקעת הנדיב, סומק 2004: ביקורת יין
היקב שבאזור זכרון יעקב יישן את בקעת הנדיב ארבע שנים. עם מבנה מורכב והרבה טעם, היה שווה לחכות לו
סומק 2004 צילום: יחסי ציבור
כאקורד סיום מושהה לקונצרט יינות זיכרון יעקב שקיימתי במדור זה בחודש שעבר, מגיע יקב סומק. יקב משפחתי צנוע אך רציני ביותר, שנמצא ברמה אחת מעל שאר היקבים הקטנים באזור. כיוון היינות ברור: סגנון המזכיר את יינות יקב אמפורה הלא רחוק והמצוין. בקיצור ולעניין - הרבה אלכוהול, פרי ריבתי ויינות כבדים למדי.
ניצול מדויק של האקלים הארצישראלי: חם ויבש = פרי בשל ומרוכז בדיוק כמו ביינות. עם זאת, רמת הייננות כאן גבוהה מהרגיל, ולכל היינות מבנה טוב ויכולת השתבחות.
עובדה נוספת שמעוררת טפיחה היא מועד שחרור היינות. כיום משווק בציר 2004 ( ! ! ). היקב היחיד המרשה לעצמו
ליישן יינות זמן רב מהרגיל בארץ הוא יקבי רמת הגולן. למרות ההבדל המשמעותי בסדרי הגודל, מדובר בעניין מרשים וייחודי בתעשייה הקטנה שלנו. מכל יינות היקב, המוצלח ביותר הוא בקעת הנדיב.
בלנד מאוזן של קברנה, מרלו ופטיט סירה עם כל המאפיינים שתוארו לעיל. למרות הגיל המתקדם של היין, הטאנינים לא מרפים (היין עפיץ). כמה דקות נשימה ישחררו את האדון, אבל ההמתנה שווה הכל: מבנה מצוין ומורכב, סיומת יפה ויין עם הרבה הרבה טעם. אנשים בעלי אהדה ירודה ליינות אוסטרליים ולשאר יינות עוצמתיים ומוחצנים ("עולם חדש") יתחברו פחות לסגנון היקב. לכל השאר אני צופה בילוי ופינוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
