ארבעה תרגילים להגמשת התודעה
אסא וולפסון, תלמיד ומורה לקונג פו, מגיש ארבעה תרגילים לניקוי הראש ממחשבות, להשגת שלווה ושקט ולהגעה למצב שבו אתם לא נגררים אחר רצונות של אנשים אחרים
מה עושים: קחו שיר שאת המילים שלו אתם מכירים היטב. התחילו לשיר אותו לעצמכם במוח. כשאתם שומעים אותו בבירור, התחילו לעשות לו את הדברים הבאים (חכו בין כל סעיף לסעיף לפחות 10 שניות - וודאו שאתם מצליחים כל דבר).
א. האיצו אותו
ב. האיטו אותו מאוד
ג. החזירו לקצב רגיל
ד. הגבירו את הווליום שלו
ה. הנמיכו את הווליום ללחישה
ו. הגבירו בחזרה לווליום רגיל
ז.
ח. התחילו לשים לב לרווחים שבין המלים, לפרק הזמן אחרי סיום מילה אחת ולפני תחילתה של השנייה. בהדרגה, הניחו לעצמכם להיעשות יותר ויותר מעוניינים ברווחים הללו. חקרו אותם. מה זה הדבר הזה? מה זה הרווח הזה? מה זה ה"אין צליל" הזה שיש פה בין הצלילים? נסו לא לענות לעצמכם, אלא רק להקשיב בתשומת לב ערנית.
גרסת בזק: קחו שיר שאתם מכירים היטב, דקלמו לעצמכם אותו לאט לאט בראש. העבירו את תשומת הלב אל הרווחים.
למה זה טוב? זה הופך את השקט למעין אובייקט מוחשי שניתן להתרכז בו, להעצים אותו. זה עוזר לפיתוח של שקט נפשי ושל מודעות למחשבות. זה עוזר להשקיט מחשבות מטרידות שלא מרפות, וזו הקדמה טובה למדיטציה או כל תרגול אחר.
מה עושים:
א. עצמו עיניים והקשיבו זמן מה, בסבלנות, לצלילים שהעולם סביבכם משמיע.
ב. פקחו עיניים והביטו בעולם. בתמונה הזו שנופלת על עיניכם. התחילו לאתר בתמונה הזו את כל הדברים שמשמיעים קול. ערכו רשימה קטנה על נייר או בראש: בני אדם (צעדים, דיבורים, צעקות, כחכוחים ושיעולים), מכוניות (צפירות, חריקות גלגלים, רחש הגלגלים על הכביש), משב הרוח, ענפי העץ ברוח, חתולים מייללים וכדומה. התבוננו בדברים הללו ושמעו אותם.
ג. עכשיו אתרו את כל הדברים בתמונה שאינם משמיעים כל קול. לצורך התרגיל הזה נגדיר אותם כרגע ככל הדברים שמפיקים שקט. ערכו רשימה על נייר או בראש. התבוננו. הקשיבו להם.
ד. התבוננו בפשטות בתמונה שאתם רואים. הקשיבו לכולה. גם למה שמשמיע צליל, וגם למה שלא.
למה זה טוב? זה ממחיש למתבונן את השקט הקיים בעולם סביבו. עד כמה הדרמה האנושית, שממנה אנחנו לעתים מתרגשים כל כך, היא קולניות קטנה בים של שלווה. שם דברים בפרספקטיבה. התרגיל, ככל תרגיל, נעשה יותר ויותר אפקטיבי עם תרגול חוזר לאורך זמן.
מה עושים: יוצאים לטיול קצר בחוץ. הקאץ'? הולכים לאט לאט. לא משנה איפה, לא משנה מתי. פשוט הולכים לאט ומתבוננים מסביב. כשאני אומר לאט, אני מתכוון לאט. הולכים ביישוב דעת, בקצב של יום שבת. אפילו לאט יותר מזה. הכי לאט שאתם יכולים מבלי שזה יעצבן אתכם.
למה זה טוב? כל מי שרוצה לראות הרחוב שלו משתנה ממקום משעמם למקום מכושף, מוזמן לנסות. כל מי שמעוניין ללמוד איך לבחור את הקצב של חייו. איך לא להיגרר לקצב של אנשים אחרים, של העיר, של העבודה, או כל דבר אחר- זו התחלה טובה.
מה עושים: מצאו תנוחה נוחה בעמידה, בישיבה או בשכיבה, וקפאו במקום. הישארו קפואים, ללא תנועה (מלבד נשימה ומצמוץ וכדומה) כמו פסל. נסו זאת במשך דקה. אחר כך חמש דקות. אחרי שתצליחו לעשות זאת במשך חמש דקות בנוחות, עברו לעשר. המשיכו עד שתוכלו לעשות זאת במשך חצי שעה ויותר. שימו לב: במהלך ניסיונותכם עשויים לעלות בכם דברים שינסו להפסיק אתכם ולהוציא אתכם ממצב הפסל. הדברים הללו יהיו תחושות כמו שעמום, פחד וחוסר סבלנות, מחשבות כמו "די כבר, התרגיל הזה מטומטם", או כאבים גופניים. התבוננו בדברים הללו כשהם עולים, אל תניחו להם לקחת שליטה על פעולותיכם. מטרתכם היא להישאר נייח. אם הגוף כואב באופן שנראה לכם שעשוי להזיק, שנו תנוחה או הפסיקו את התרגיל וחזרו אליו מאוחר יותר. היו עקביים בתרגול.
למה זה טוב? התרגיל, גרסה מרוככת של תרגיל צ'י קונג מופלא, עוסק בהשגת היכולת להיות שליו, שקט, ומונע על ידי הרצון ולא על ידי דחפים אקראיים, פחדים, רצונות של אחרים וכן הלאה. בין היתר, הוא מאפשר למתרגל להרגיש את גופו ומה שקורה שם בפנים. הפתעות מצפות למתרגל העקבי.
אסא וולפסון הוא מורה לקונג פו. התרגילים לקוחים מתוךבלוג הגאולה
נא להמתין לטעינת התגובות
