ראשי » סגנון » אוכלגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

חוויית בשר: ביקור במסעדת אנג'י

מסעדת הבשר שבנווה צדק מתחדשת בתפריט קדירות מצומצם, שההשראה לו באה מביקורו של השף באירלנד

בתוככי נווה צדק, בבית ישן אליו עולים במדרגות, שוכנת לה כבר כמה שנים מסעדת אנג'י. התפאורה בפנים מורכבת מספות, שנדלירים ובר, שהמקום מגדיר כאווירה בורדלית, אבל זה לא כך. האווירה נעימה ונינוחה.

המטבח הוא מטבח קונספט, ובתפריט יש שש מנות עיקריות בלבד. אחרי שטועמים את מנת הדגל, לא צריך יותר מכך. מדובר בנתח פורטרהאוס שמגיע במשקל של 1.2 ק"ג עד 2 ק"ג. זו מנה זוגית שמונחת במחבת ברזל חמה עם בריכת חמאה ותוספות בצד, אבל עליה נדבר בהמשך.

מאחורי כל הבשר הזה, ניצב בגאון השף עידו ארבייט, שלקראת החורף בנה תפריט קדירות חדש. את הרעיון הביא מאירלנד אחרי שנחשף אליו שם והתאהב. בין תבשילי הקדירות אפשר למצוא בשר שריר בקטניות, פירות יבשים ויין שמוגשת בליווי רוטב טחינה, קדירת לשון בקר צלויה בפטריות וכמהין, קדירת אוסובוקו לבן בדלעת וערמונים בבירה, ועוד.

לפני הכל, שמנו לב לבירות לא ממש מוכרות בתפריט. אחרי בירור קצר הסתבר שאחת הבירות החזקות במקום היא Dancing Camel המיוצרת בתל-אביב. יש לה 7.3 אחוז אלכוהול והיא ממש מתאימה לבשר. בכלל, תפריט הבירות עשיר ומותאם למנות. אם אתם בקטע של כחול-לבן, יש גם את בירה מלכה שמיוצרת במצפה כליל, וגם נציגות של כמה בלגיות טובות ואירופאיות אחרות.

פתחנו עם מנה חדשה שלא היתה רשומה בתפריט -אסקרגו בשלושה רטבים (45 שקלים). אחרי שכבר יצא לי לאכול קיפוד ים, מדוזה ועוד שרצים, הגעתי למוכנות המתאימה לטעום גם איזה חילזון. המנה כוללת שישה שבלולים, והרטבים הם חמאת סלסה ובזיליקום, חמאת שום ועשבי תיבול, וחמאת טרגון ויין לבן. אז איזה טעם יש לחילזון? אין לו. לא ממש. הוא די סופג את הטעמים מסביב. המנה הגיעה עם לחם שאיפשר לחגוג על הרוטב, עם כל הכבוד לברל'ה. את השבלולים מגדלים פה בארץ ומסתבר שיש להם ערך תזונתי מאוד גבוה. השף סיפר לנו שבאו"ם ציינו שזה מזון העתיד, אז הרמנו עוד כוס בירה של הגמל הרוקד ושתינו. לעתיד.

המשכנו במרק עדשים הולנדי (48 שקלים). במנה יש ציר בקר, עדשים ירוקים, שינקין, בייקון, נקניקיות עגל ותפוחי אדמה. המרק הוא ארוחה בפני עצמה. עשיר, סמיך, מחמם וגורם לרצות לשבת מול אח על שטיח שעיר לבן ולא לזוז אחר כך.

 

עוד מנת פתיחה היא תבשיל שנקרא IPA פאי. זו קדירה של נתחי אנטריקוט, ירקות שורש וערמונים מעושנים מבושלים בבירה. כל העסק הזה מגיע בקדירת חרס קטנה המכוסה בבצק עלים חם ישר מהתנור. דווקא מזה לא נפלנו. הערמונים לא הורגשו והיה חסר משהו שיהפוך את המנה הזאת למשהו בלתי נשכח. הבשר היה רך אומנם, אך באופן כללי הטעם היה סתמי ולא מרגש.

עוד כוס של בירה, והגענו לעיקרית. לקחנו את מנת הדגל כמובן - הפורטרהאוס (270 שקלים). זהו נתח בשר שבמרכזו עצם שמפרידה בין צד אחד של סינטה לצד השני שבו יש בשר פילה. כל זה מגיע על מחבת עם בריכת חמאה שעושה נעים לבשר העסיסי, ובצדה תוספת של עלי מנגולד בשום, והר פירה עם שבבי בטטה מטוגנת מעל. דווקא הפירה והבטטה לא היו משהו, והצנחנו אותו למחבת החמאה שיקבל קצת טעם. עלי המנגולד לעומת זאת היו מצויינים ומתאימים בול למנה הכבדה הזו. בסוף נשארה העצם שלמיטיבי לעס מקצועיים מומלץ לתפוס אותה בידיים ולכרסם את הבשר האדום אדום שלה.

מפוצצים אך מלאי נכונות וכוח התמדה, פנינו לעבר הקינוחים. בחרנו בטירמיסו שטרוייזל (38 שקלים) אותו עושה קונדיטורית מהצפון במיוחד לאנג'י. הקינוח היה די סתמי וחסר כל יחודיות. אולי קצת ליקר היה הופך אותו למעניין יותר. מי שכן הפתיעה היא עוגת שוקולד-תפוז חמה על בסיס מרנג צרפתי (38 שקלים). ממש טרפנו את הקינוח, שהיה נכון בטעמים שלו. המרירות והסמיכות של השוקולד, הקריספיות של המרנג וארומת התפוזים, היו בדיוק במקום, כדי לסיים ארוחה מצויינת.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...