לא לעולם חיסון
מנחם בן חוגג את הולדת הנכדה הראשונה שלו, ומציע להורים שלה לא לתת לה אף חיסון. דעה
מזרק. צילום: tijmen van dobbenburgh,SXC
לשמחתי, היולדת, זוגתו של בני, פסלה מיד את השם הראשון, שפרה, אבל קיבלה את השם השני, ככה שהתינוקת תיקרא, נכון לעכשיו, "הולי דבורה בן." כן, הולי, זה השם שהציעה זוגתו של בני, וביום האחרון של חנוכה הוא החליט להסכים סופית. בתור אדם עברי מאוד הייתי קצת נגד, למרות הקודש ב"הולי," אבל אז מצאתי פירוש עברי לשם "הולי:" הו לי!
הבת הצעירה שלי צילמה את התינוקת בבית היולדות בנהריה חצי שעה אחרי הלידה. עיניים, פנים, אף, אוזניים. הכול מושלם, תודה לאל. כמו ציור פלאי. אז למה להתערב במעשה אלוהים? לכן הצעתי להורים עוד קודם להימנע מכל חיסון. כאב לשישה תינוקות לשעבר, אני יודע משהו על חיסונים. ואני מתנגד.
אומנם החיסונים (אלה שהסכמנו לתת בתקופה שלא היינו מודעים לעניין) לא פגעו תודה לאל בילדים שלי, ובכל זאת, העובדה היא שחלק מהתינוקות שלנו יצאו, כמו רוב היילודים, עם צהבת קלה מבית היולדות (בעקבות החיסון נגד צהבת B הניתן אוטומטית לכל היילודים, אלא אם כן ההורים מתנגדים מראש).
רק הבת הצעירה שלי, שביקשנו במפורש לא לחסן אותה חיסון כלשהו, יצאה מבית היולדות ללא כל צהבת. מאז גם לא חיסנו אותה חיסון כלשהו בכלל (היא בת 15 היום) ותודה לאל, בלי לפתוח פה לשטן, היא מעולם לא חלתה במחלה כלשהי, אפילו לא במחלת ילדים קלה.
ילדים אחרים שלי חוו אדמת, אבעבועות, חזרת. אתם יודעים, מחלות הילדות הרגילות. היא לא. האם זה קשור להיעדר החיסון? יש לי הרגשה שכן. אבל אני לא יכול להבטיח.
מהות קסומה ושמה תינוק
זהו, אז היולדת הסכימה אחרי התלבטות להימנע מחיסון התינוקת נגד צהבת B (אבל הסכימה לתת לה זריקת ויטמין ,K נגד אי קרישת דם, גם הוא נוהל אוטומטי בבתי היולדות. גם לזה התנגדתי, אבל אתם יודעים, אני הסבא, לא האבא. ולא אני הקובע).
העיקר שהכול עבר בשלום. התינוקת יצאה מבית היולדות בנהריה בלי שום תקלה, ותודה לרופאה המקסימה ולאחיות הנפלאות. וזהו, עכשיו התינוקת איתנו, עם כולנו, כי אנחנו גרים כולנו בבית גדול ושכור (וזול) בכרמיאל (קוטג' של שלוש קומות שעולה רק 2,500 שקל לחודש).
הזוג הצעיר עם התינוקת בקומה העליונה, עם הגג. זה מה שהם העדיפו. פעם כתבתי שיר על תינוקת, שאולי אומר משהו על המהות הקסומה האלוהית הזאת שנקראת תינוקות, ועל החוויה היומית שאנחנו עוברים. וכן, התינוקת
יונקת (חשוב מאוד מאוד), ואני מחתל לפעמים.
אני עושה את זה בעדינות מדויקת מאוד, תרשו לי להשוויץ, וכשמדובר בתינוקות יונקים, זה גם לא מרתיע בכלל בעיניי. זה ממש לא ההפרשות שאנחנו מכירים, אלא משהו אחר, עדין הרבה יותר.
וכן, אני גם לוקח אותה לפעמים ומסתובב איתה קלות בחדר ובחוץ (כשלא קר מדי). זה הגיל שבו מחזיקים לתינוקות את הראש כמו שמחזיקים לולב, שלא ייפול ולא יישמט. אז הנה שיר על תינוקת שכתבתי ופרסמתי לפני יותר מ-20 שנה ונזכרתי בו שוב עכשיו, מול התינוקת החדשה.
שם השיר: "בת יום:" בת יום הכול דמיון בת יומיים הכול מים בת שבוע הכול משתנה ולא קבוע בת חודש הכול קודש בת שנה בת שנה תמיד עונה בת שנתיים הכול שמיים בת שלוש העולם הוא ברוש בת ארבע בת ארבע העולם גר בה.
על הכותב
מנחם בן הוא אבא לשישה ילדים, וסבא להולי, נכדה ראשונה
נא להמתין לטעינת התגובות
